מחומת אש ועד חתימה דיגיטלית

קומדע, בבעלות זאב שטח, תחגוג בשבוע הבא 30 להיווסדה. "לשרוד 30 שנה זה לא טריוויאלי", אומר שטח. "בטווח הזמן הזה כמעט כל המתחרים וחברות רבות אחרות נעלמו מהשוק". בשנים האחרונות מזוהה שטח עם המאבק העיקש שניהל כדי להחדיר את נושא החתימה הדיגיטלית לפעילות העסקית והאזרחית בישראל.

שטח הקים את קומדע זמן קצר אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי ביחידת 8200. "קיבלתי אז הצעות קוסמות לעבוד בתדיראן ובמוטורולה (Motorola) בתנאי שכר מאוד מכובדים", הוא נזכר בשיחה עם אנשים ומחשבים. "אלא שאז, להקים חברה פרטית לא היה דבר נפוץ כמו בימינו ועל אף שחברים שלי מהצבא ומהטכניון אמרו לי שאני משוגע, התלהבתי מביצוע פרויקטים ומייעוץ בתקשורת מחשבים לארגונים גדולים כמו חיל האוויר, בנקים, ומשרד האוצר".

בתחילת דרכה עסקה קומדע בייעוץ וביישום תוכנת TCP/IP על גבי מחשבים אישיים ומחשבים גדולים דוגמת יבמ (IBM) ו-DEC. "בתחילה היה קשה, אבל בשנות ה-90 הייתה פריצה גדולה קדימה ומכשיר הפקס פלט הרבה הזמנות", הוא מציין בחיוך.

קומדע קיבלה מספר נציגויות של יצרניות פיירוולים בארגונים, הרבה לפני שצ'ק פוינט (Check Point) קמה. "צ'ק פוינט פרצה קדימה בישראל והצלחתה היא ללא ספק נושא שצריך להילמד בבתי ספר ליזמות, מכיוון שאין לנו הרבה חברות מצליחות כאלה, ובמקרה הזה לקחו רעיון פשוט ויישמו אותו בצורה יוצאת מהכלל – הן מבחינה שיווקית והן מבחינה טכנית", לדברי שטח. השלב הבא בהתפתחות של קומדע היה ההזדהות החכמה – נושא שלא היה מוכר בארץ לפני 20 שנה ושטח נחשב לאחד החלוצים בו.

יום אחד זומן קומדע למשרד המשפטים כדי לתת שם הרצאה טכנית על החתימה הדיגיטלית. "אחר כך החלו במשרד המשפטים לעבוד על החוק, הייתה הבטחה שלטונית שהממשלה לא תיכנס לנושא הזה ותשאיר זאת למגזר הפרטי", נזכר שטח. "לאחר כמה שנים הממשלה חזרה בה מהבטחתה וביקשה בכל זאת ליישם חתימה אלקטרונית בעצמה". שטח היה שותף למאבקים שנערכו בוועדות השונות של הכנסת.

הפשרה הייתה שהממשלה תנפיק תעודות זהות אלקטרוניות ואילו חברות פרטיות, דוגמת קומסיין (ComSign), חברה בת של קומדע, ינפיקו תעודות דיגיטליות לסקטור העסקי ולבעלי מקצוע ברישיון. כך זה עובד בהצלחה עד היום. "אני מביט אחורה בסיפוק רב", אומר שטח ערב האירוע לרגל 30 שנה להקמת החברה, שייערך בהפקת אנשים ומחשבים. "כאשר הקמתי את קומדע זה היה מעין סטארט-אפ, אפילו רוני עינב היה אחד השותפים שלי".

האם אתה מצטער שלא עשית אקזיט?
"אני לא מצטער על כך, על אף שהיו לי לא מעט הזדמנויות. בכלל, אני לא מרוצה מתרבות האקזיטים שפשטה פה. מרבית החברות שקמות כחברות הזנק, מונעות על ידי יזמים שכל מה שהם רוצים זה לקחת את הכסף ולהמשיך הלאה. ידוע הוא שרק חלק קטן מהחברות הנרכשות מגיעות לכלל הבשלה ומכאן שאנו מוצפים בחברות שאינן מחדשות שום דבר, עובדים מפוטרים על ידי הרוכשים ומישהו מחייך לעצמו בדרך אל הבנק.עם זאת,  יש כמובן דוגמאות מוצלחות, כאשר שתי חברות טובות מתמזגות לחברה שגדולה ומצליחה יותר מסכום חלקיה, אבל זה כבר סיפור אחר".

מה החזון שלכם לשנים הבאות?
"להמשיך את מהפכת החתימה האלקטרונית על ידי יישומים על כל פלטפורמה מחשובית שקיימת – מחשבים אישיים, שרתים, טאבלטים, מכשור סלולר וכיוצא בזה. הפתרונות שלנו מאוד נפוצים בישראל והמטרה היא להמשיך את החדירה לאירופה – הן כגורם מאשר והן עם פתרונות ומוצרי חתימה. על אף שישראל היא אחת המדינות החלוצות בתחום, האירופים כבר עברו אותנו, בגלל העיכובים כאן. נושא החתימה הדיגיטלית מצוי שם בידי גופים פרטיים, בניגוד לישראל. יש אמנם תחרות, אבל השווקים משוכללים. אם אתה ממשלה או גוף גדול ואתה רוצה חתימה דיגיטלית, אתה מוציא את זה למכרז ומיד מקבל את ההצעות הכי טובות ומשלם את המחיר הכי נמוך. בישראל זה עדיין לא קיים – וחבל".

הוא מציין בהקשר זה כי "אני חבר באיגוד של 20 חברות שכותבות עבור הפרלמנט האירופי את התקנות בנושא של חתימה דיגיטלית והישראלים שם זוכים להערכה רבה".

מה יהיה המסר המרכזי בכנס?
"חדשנות ויציבות. חברה טכנולוגית אמינה ויציבה שפועלת 30 שנה, מעורה היטב בשוק ומבצעת פרויקטים רבים להרבה גופים גדולים בארץ, עם צוות עובדים מעולה שהלקוחות משבחים ומציינים לטובה. בנוסף, נציג את חזון הצמיחה לשווקים בינלאומיים".

השורה התחתונה: אין ספק שמדובר בציון דרך לחברה ששרדה 30 שנה והצליחה לייצר לעצמה נישה מאוד רחבה בשוק הישראלי ומזוהה עם אחד התחומים היותר חמים, שאמורים להיות חלק ממיזם ישראל דיגיטלית.