מחקרים: הפער הדיגיטלי בין הקשישים לצעירים הולך ומצטמצם

בני הגיל השלישי מצמצמים את הפער הדיגיטלי בינם לבין הצעירים יותר – כך עולה משני מחקרים שהוצגו במהלך כנס שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב ועסק בנושאים אלה. עוד עולה מהמחקרים כי השאלה היא כבר לא האם בני האוכלוסיה המבוגרת משתמשת באמצעים דיגיטליים, אלא אופן השימוש שלה.

הכנס נערך על ידי מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה ומכון אורנג' לחקר האינטרנט – שניהם מאוניברסיטת תל אביב. את המחקרים הציגה פרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת והמרכז הרב תחומי לחקר הזקנה באוניברסיטת בן גוריון.

פרופ' נמרוד הגדירה פער דיגיטלי כ-"אי שוויון בין מדינות, קבוצות ואינדיבידואלים בגישה, שימוש והבנה של ICT". הפער מחולק לשלוש רמות: שימוש או אי שימוש באמצעים דיגיטליים, כישורים ויכולות, ותגמולים חברתיים ואחרים כתוצאה מהשימוש. לדבריה, הפערים הללו מובילים להדרה דיגיטלית של האוכלוסיות החלשות ביותר. פרופ' נמרוד מציעה לטפל בו ברמת תכנון מדיניות ושירותים לגיל המבוגר.

"יש פערים משמעותיים, בכל הרמות, בין אוכלוסיית המבוגרים לקבוצות גיל צעירות יותר, אולם פערים אלה הולכים ומצטמצמים בהדרגה", אמרה פרופ' נמרוד. "יש גם את הפער האפור – פערים בין מבוגרים לבין עצמם".

היא ציינה כי מרבית המחקרים עוסקים בפער מהרמה הראשונה ומטרת המחקרים בהם היא עסקה הייתה לבחון את השלבים האחרים. אחד מהם בדק את השימוש של בני הגיל השלישי באינטרנט והשני – בטלפונים חכמים.

מחקריה של פרופ' נמרוד מתבססים על ממצאים גולמיים של פלחי הגיל הרלוונטיים, מתוך מחקר אירופי רחב היקף שבחן כמעט 11 אלף משתמשי אינטרנט מתשע מדינות: איטליה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הונגריה, ישראל, פולין, פורטוגל וקרואטיה. מכל מדינה השתתפו כ-1,200 משתתפים, מתוכם סקרה נמרוד את הממצאים שנאספו מ-1,039 בני 60 ומעלה.

המשתנים אותם היא בחנה הם צריכת מדיה ביום שקדם למילוי הסקר, שימוש בטלפון נייד, העדפות מדיה בחמש סיטואציות שונות, היכן משתמשים בה ורקע סוציו-דמוגרפי.

בהתייחס למחקר שעסק באינטרנט אמרה פרופ' נמרוד כי "הקהל המבוגר דבק באמצעי תקשורת מוכרים ומיעוטם משתמש באמצעי המדיה החדשים. הצרכנים הכבדים של תקשורת ההמונים הם בממוצע בעלי השכלה נמוכה יותר וכאלה שלא יודעים כיצד למלא את שעות הפנאי שנוספו להם אחרי הפרישה. המשתמשים באמצעי המדיה החדשים הם בעלי הכנסה גבוהה יותר". היא ציינה כי הנטיות האלה הן אוניברסליות.

עוד מצאה פרופ' נמרוד כי השימוש העיקרי של בני הגיל השלישי בטלפונים החכמים הוא לשיחות טלפון. במקום השני נמצאות פונקציות בסיסיות במכשירים, כגון SMS, מצלמה, שעון מעורר ותזכורות. בדרגה השלישית מוצאים פונקציות מקוונות, כגון אתרים, הורדות, מיילים, רשתות חברתיות, צ'אטים ומשחקים. השימוש המועט ביותר בקרב בני הגיל השלישי בטלפון החכם הוא כנגן מדיה.

לדבריה, "תהליך האימוץ של טלפונים ניידים על ידי משתמשים מבוגרים הוא הדרגתי וכולל מספר שלבים. מידת האימוץ תלויה ברקע אישי ותרבותי. הטלפונים הניידים מחליפים עבור המבוגרים במידה מסוימת את אמצעי המדיה הישנים ומשלימים את השימוש באמצעי מדיה חדשים אחרים".

"המדיה החברתית מאפשרת קשרים בין בני 80 ומעלה"

אלי הכהן, מייסד ומנהל מקצועי של מכון אורנג' לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב, ציין כי "הפלטפורמות המקוונות, ובייחוד המדיה החברתית, מאפשרות לאנשים בני 80 ו-90 קשרים חברתיים, להתגבר על מוגבלויות, העצמה אישית, הרוויה של הצימאון למידע ולידע. וחדוות יצירה מסוג חדש, שלא הייתה כמוה. האתגרים בכך הם הצורך בפיתוח נגישות טכנולוגית, יצירת תכנים מתאימים, הוזלת חומרות תואמות, תוכנות ואפליקציות, ופיתוח טלפוניה ניידת פתוחה ומונגשת".

פרופ' דב תאני, המנהל האקדמי של מכון אורנג' לחקר האינטרנט, דיבר על החשיבות של הבית החכם לאוכלוסיית הקשישים. "הבית החכם יאפשר בקרה טובה יותר ותקשורת עם הקשיש – בביתו או בבית האבות. הגלאים יעקבו אחר הקשיש וישימו לב לשינויים בהתנהגותו. במקרים כאלה, הם יתריעו למוקד, שיוכל להזעיק עזרה בשלב מוקדם יותר, ולא כפי שקורה כיום, כשההתראה מתקבלת רק אם הקשיש מצליח להגיע לכפתור החירום".

פרופ' דב שמוטקין, המנהל האקדמי של מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה, ציין כי "יש לראות את השימוש בטכנולוגיה כחלק מהצורך היום יומי של הזקן להיאבק בפגיעותו ולשמר את עמידותו. יש בכך לאינטרנט תפקיד מרכזי ופוטנציאל לא ממומש".