ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק איקיוטק"
החוק של ח"כ יואל חסון מחייב חברות לשלוח מכתבים לחייבים עם פירוט מלא של החוב ● זאת, לאחר שאיקיוטק שלחה איומים בתביעות לעשרות אלפי לקוחות ● הוא יעלה בקריאה טרומית בכנסת ביום ד' הקרוב
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ב') את תמיכת הקואליציה ב-"חוק איקיוטק" של ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), שבא בעקבות הפרשה בה חברת שירותי התוכן בסלולר שלחה לעשרות אלפי אנשים דרישות תשלום על שירותי תוכן – לפחות חלקן, על פי החשד, חסרות בסיס.
לדברי ח"כ חסון, "החוק יגן על אזרחים מול חברות הפועלות בשיטת מצליח ושולחות ידיים לכיסיהם על מנת לגבות חובות המוטלים בספק תוך החלת ריביות מופרזות".
החוק מסדיר את אופן ההודעה על קיומו של החוב. לפני שיישלח מכתב המאיים בתביעה ובהליכים משפטיים, יהיה על החברה לשלוח מכתב ראשוני המפרט את שמה, את פירוט החוב ואת החישוב שנעשה על מנת לקבוע את הסכום. נוסף על כך, על החברות תוטל החובה לצרף מסמך המוכיח את פרטי ההתקשרות בינה לבין מי שהיא טוענת כי הוא חייב לה.
"אני שמח על שהחוק הראשון שלי בכנסת ה-20 קיבל את תמיכת הקואליציה ויעבור בקריאה טרומית ביום ד' הקרוב", אמר ח"כ חסון. "מדובר בחוק צרכני ומהותי, שימנע ניצול אזרחים החוששים להתעמת עם חברות גדולות שמפעילות לחץ מניפולטיבי על מנת לגבות חובות מפוקפקים עם ריבית גבוהה".
השתלשלות הפרשה
תחילת הפרשה באמצע 2013, כשאיקיוטק, שסיפקה שירותי תוכן באמצעות יוניסל, החלה לנסות לגבות חובות של עשרות אלפי אנשים שטענה כי הם חייבים לה. החברה שלחה לאותם חייבים לכאורה מכתבים המאיימים עליהם בתביעות.
הנושא עלה למודעות הציבורית לאחר שח"כ דאז בועז טופורובסקי, שאשתו הייתה בין נפגעות איקיוטק, פנה בנובמבר 2013 לשרת המשפטים דאז, ציפי לבני, ובעקבות סדרת כתבות שנעשתה לאחר מכן בתוכנית צינור לילה בערוץ 10. בעקבות סדרת הכתבות תבעו איקיוטק והמנכ"ל שלה, בן אופק, את הערוץ ואת מגיש התוכנית, גיא לרר, בטענה להוצאת לשון הרע. מאוחר יותר, גם אימו של ח"כ איתן כבל קיבלה מכתב דומה.
בפברואר 2014 נחקר אופק במשטרה בחשד להונאה וזיוף חתימה דיגיטלית. בנובמבר באותה השנה הוא נעצר מאחר שלא שילם את הערבות שבית המשפט חייב אותו לשלם, בסך 150 אלף שקלים.
גם משרד התקשורת נדרש לנושא: בתחילה הוא הודיע שלא יתעסק בנושא, אולם במאי אשתקד הוא קנס את חברות הסלולר הגדולות ואת HOT Mobile בסכום כולל של יותר משני מיליון שקלים. הסיבה לכך היא שהחברות לא שלחו ללקוחות מסרונים כשנרשמו לשירותי תוכן עם פרטי השירות, בכלל זה כמה הוא עולה, ומהן דרכי הפנייה לחברה במקרה בו מעוניינים להתנתק ממנו. זאת, בניגוד להוראות שקבע המשרד.
תגובות
(0)