על סדר היום של שר החינוך החדש: בריונות ברשת בקרב ילדים

לח"כ נפתלי בנט, שר החינוך החדש, שאמור להיכנס לתפקידו אחרי השבעת הממשלה הערב, יהיו כמה נושאים דחופים לטיפול. אחד מהם הוא ההדלפות של בחינות הבגרות, שהטיפול בו צריך להיות בשני מישורים: האחד, החינוכי-הסברתי, והשני הטכנולוגי. במשרד החינוך יש מערכות IT ומנגנוני אבטחה מהטובים שבמגזר הציבורי. לא יעלה על הדעת שמנהלי המשרד יקבלו מאנשי המחשוב פתרון יצירתי יותר מהרעיון המעוות לכלוא את התלמידים בכיתות 45 דקות לפני הבחינה.

משימה נוספת שצריכה לעמוד על סדר היום של השר היא תופעת האלימות ברשתות החברתיות. הנושא אינו חדש, אבל בכל פעם הוא צף ועולה בעקבות אירועים מזעזעים או מחקרים שנעשים בתחום. את המחקר האחרון עשה דמות פופולרית בתחום החינוך וההורות, פרופסור עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללת כינרת. הוא בדק את היקף הבריונות בבתי הספר ובמרחב הווירטואלי בקרב ילדים. המחקר נעשה יחד עם ד"ר מירן בוניאל-ניסים, מרצה בכירה במכללה, בסיוע מכון שריד. הממצאים לא מפתיעים – אבל  עדיין מחרידים: 69% מהילדים דיווחו כי חוו הצקה בעת שהותם במערכת החינוך, כאשר שכיחות הבריונות היא בעיקר בכיתות ג' ו-ד'.

מימצא חמור נוסף, מתייחס לבריונות הקיברנטית: 47% מילדי כיתות ד'-ט' חוו הצקה במרחב הווירטואלי, כאשר הבנות פגיעות הרבה יותר. סוגי הבריונות הם דחייה חברתית באמצעות קבוצה וירטואלית ב-ווטסאפ (WhatsApp) או פייסבוק (Facebook); ו-10%מילדים חוו קבוצה שהוקמה נגדם; 22% העידו כי סבלו מהודעות פוגעניות במהלך שנת הלימודים. זאת, בנוסף לפגיעות מילוליות ברשת, שעשו את  הקורבנות ללעג ולצחוק. רבע מהילדים טענו כי הונו אותם ברשת, 12% מהם העידו כי מישהו התחזה כאשר דיבר איתם.

החוקרים מדגישים כי לא  נמצא הבדל בהיקף הפגיעה בין קבוצות הגיל.  העובדה היותר מעציבה היא שכאשר שואלים ילדים, "מה אתם עושים כאשר אתם עדים לאלימות ברשת?" – יש להם פחות מוטיבציה להתערב ולפעול, לעומת אם המדובר בבריונות פיסית. ולבסוף, מסקנה לא מפתיעה: כמעט 20% מהילדים אמרו כי הם חווים חוסר ביטחון באינטרנט.

ההתמודדות עם התופעה הזו, שכפי שכולנו יודעים, גבתה גם חיי אדם, חייבת להיות מובלת על ידי מערכת החינוך, בשיתוף עם גורמי קהילה ועמותות המטפלות בתחום. בישראל פועלת זה 13 שנה עמותת אשנב, ששמה לה למטרה לחנך לגלישה נכונה ונבונה ברשת. פעולות ההסברה נעשות, בין היתר, בקרב הורים לילדים. חוסר המודעות ולפעמים הבורות שמגלים הורים רבים, היא המפתח לתחילת השרשרת שבסופה הם עלולים למצוא את ילדם בסכנה אמיתית. וזה קורה לכל קבוצות האוכלוסייה בלא הבדל ביניהן. אדוני השר, מר בנט: הגיעה העת שתשליט סדר ותרבות בבתי הספר!

חשיבותן של קהילות מקוונות

עידן האינטרנט הביא לפריחה של קהילות מקוונות, שחולקות כמה מאפיינים משותפים עם הקהילות הגיאוגרפיות המסורתיות – אבל מביאות איתן גם ייחוד מסויים.

הנושא  הזה עומד במרכזו של ספר חדש שיצא לאור לא מכבר, בהוצאת רסלינג, ובעריכת ד"ר אזי לב און. הספר חוקר את השימושים וההשפעות החברתיות והפוליטיות של רשת האינטרנט – ובמיוחד בזירות של מדיה חברתית. הספר הוא אסופת מאמרים, שנכתבו על ידי חוקרים ישראלים –  אשר עוסקים בנושא זה, ובין השאר כולל מאמר של ד"ר לב און, יחד עם  נילי שטיינפלד.

מדובר על קהילות שונות, כגון הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, של נערות מתבגרות, של עובדי רווחה, לצד פורומים מקוונים בנושאי בריאות. פורומים אלה מסייעים לאנשים למצוא מזור לחוליים שלהם, אבל מצד שני, יש גם פורומים שמעודדים תופעות שליליות, כמו אנורקסיה או התאבדויות. עוד נחקרו לעומק בספר פורומים על בסיס מגדר, היבטים פוליטיים בעולמות הוירטואליים, וכן יש בספר ניתוח סדר יום באתרים קהילתיים ברשת.

אחת הדוגמאות המעניינות המובאות בספר, היא הניסיון של משרד העבודה והרווחה להקים קהילות ידע בשירותים  החברתיים. על פי הספר, "קהילת ידע" מבוססת על בסיס תפקיד, או ידע ייחודי, ועיקר הקשר בין חברי הקהילה הוא וירטואלי – מבלי שחברי הקהילה מכירים או נפגשים זה עם זה.

משרד הרווחה אימץ את הרעיון והקים שורה ארוכה של קהילות ידע בתחומים שונים, כגון עבריינות מבוגרים, פעוטות עם צרכים מיוחדים ועוד. הרייטינג היה גבוה יחסית במרבית האתרים, מה שמסביר בצורה חדה את הרלוונטיות של תחום הקהילות המקוונות. לדברי ד"ר לב און, "אחת המסקנות שעולה מהמחקרים שמתפרסמים בספר, היא שבניגוד לדעה  הרווחת, לפיה הקהילות מבוססות על תוכן גולשים, ואז כל אחד מעלה מה שהוא רוצה – הרי שהמחקרים הראו כי יש חשיבות רבה למנהלי הקהילות, לניתוב של החומרים, לצורה בה  מוגשים ובכלל – להובלה שלהם". בפרק המתייחס לכך בספר, יש ממצא מעניין: בקהילות המקוונות שנבדקו, מעט יותר מ-23% מהתכנים שהועלו לדיון בפורום, נכתבו על יד המנהלים 0 ואילו רק אחוז קטן מהגולשים יזמו תכנים חדשים. ספר מעניין ושווה קריאה למי שמתעניין בתחום.