צה"ל חוסך מיליוני שקלים בשנה ממעבר לפיתוח בקוד פתוח ובאג'ייל

בשלוש שנים האחרונות צה"ל ערך חשיבה מחודשת על האופן שבו הוא מפתח פרויקטים, יישומים ושירותי IT שונים, עבר לפיתוח מבוסס קוד פתוח ושינה את אופן הפיתוח – מ"מפל מים" לאג'ייל – ובשל כך קיצר את זמני הפיתוח בעשרות אחוזים וחוסך מיליוני שקלים.

הדברים נאמרו על ידי גורם צבאי, במסגרת יום עיון שנערך לכתבי הטכנולוגיה. יום העיון התקיים היום (ד') בבסמ"ח, האקדמיה הצה"לית למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, הנמצאת במרכז הארץ. ביום העיון הוצגה תפיסת הטכנולוגיה של יחידת לוט"ם, בית התוכנה של אגף התקשוב בצבא וכן כמה יישומים ושירותים – מבצעיים ולוגיסטיים.

לדברי הגורם הצבאי, "אנו מבינים כי הקבוע היחידי הוא השינוי. הבנו שלצד הצורך שלנו בחסכון, עלינו לקצר את זמני ההגעה לשוק של המוצרים והשירותים שלנו". לשם כך, אמר, הוכנסו במסגרות IT שונות בסיסי נתונים מבוססי קוד פתוח, ובהם MongoDB, PostgreSQL, ו-Neo4j. בסיסי נתונים אלו, ציין, מהווים חלופה לבסיסי הנתונים הרלציוניים בהם השתמשו בצבא – ובראשם אלה של אורקל (Oracle). דרך נוספת להתייעלות, מהירות וחיסכון, אמר, הייתה בשל שינוי תפיסת הפיתוח: מעבר ממודל "מפל מים" למודל אג'ילי, מבוסס Scrum.

פיתוח בדרך זו, ציין הגורם הצבאי, הניב חיסכון כספי משמעותי, בסך מיליוני שקלים בשנה, "והוא מעודד יצירתיות, חדשנות בעבודה, מביא לפיתוח במרווחי זמן קצרים לצד משובים רבים מול הלקוחות". שינוי נוסף שנעשה בעבודת הפיתוח בצבא, מסר הגורם, הוא במימוש של תפיסת Devops, לפיה האג'יליות שקיימת בפיתוח – עוברת לתפעול ולייצור. הדבר התחדד אצל אנשי ה-IT בצבא במהלך מבצע "צוק איתן" – במסגרתו הם הפיקו תוצרי מחשוב תוך כדי הלחימה. "אנו מנסים לעשות את התהליכים כמה יותר מהירים", אמר, "כדי להביא ללקוחות הקצה תוצרים מהירים יותר. הדבר נעשה על ידי שחרור גרסאות מהיר, מיכון, ניטור אוטומטי ופרואקטיבי".

תמונת מסך מערכת שו"ב לסייבר

צה"ל רשתי

גורם צבאי אחר הציג את תפיסת "צה"ל רשתי", אשר הכוללת שבעה אבני בניין: אינטרנט מבצעי – משמע לקבל יכולות רשת מבצעיות בכל מקום בו הכוח נמצא; מערכות תומכות לחימה, משמע האחדה של מערכות ה-ERP ומערכות לוגיסטיות נוספות, במסגרת תפיסת "2020"; ענן תומך לחימה; רשת אחת; הגנה בסייבר; מעבר צה"ל דרומה, ובתוכו זה של יחידת לוט"ם, תוך אספקת IT לכלל לקוחות הצבא; התייעלות כלכלית באמצעות רכש אחוד.

גורמים נוספים בצבא תיארו כמה מהיישומים שפותחו ומפותחים בלוט"ם, ביניהם: קיוסק מידע אישי לחיילים, בנושאי רווחה, שכר, תנאי שירות ועוד; יכולות זיהוי נוזקות שאולי יצליחו לחדור למערכות ה-IT הצה"ליות; מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) לסייבר; יישומים לוגיסטיים; גירסה חדשה של מערכת "טירת האגם", מערכת שו"ב לדרג המטכ"לי ולמפקדים – אשר במסגרת הכנסת הפיתוח "הביתה", משמע העברתו מספקיות IT אזרחיות, חזרה לפיתוח בצבא – צה"ל חוסך עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, פותחה גרסה חדשה של המערכת. עוד הוצג מדור בלוט"ם, העוסק בזיהוי נוזקות על בסיס זיהוי ואיתור אנומליות שונות, תוך שימוש בחיילים וקצינים המגיעים מתחומי מדע שונים שאינם רק הנדסת תוכנה, כגון מדעני נתונים, אנשי ביו-אינפורמטיקה ועוד.

סגן אלוף רמי שקד, מפקד בסמ"ח

מה עושה בסמ"ח?

בבסמ"ח, האקדמיה הצה"לית למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, עוברים מדי שנה 10,000 איש הכשרות שונות, מקורסים טרום צבאיים, עבור בקורסי יסוד ועד קורסי המשך מתקדמים. האקדמיה פועלת בשלוש גזרות פעילות מרכזיות: האחד, הנדסת תוכנה: תוכניתן, מיישם ERP, מנתח מערכות, בודק תוכנה וכותב לומדה. השני, תשתיות IT: מנהל תשתיות, מנהל רשת ומטמיע, והשלישי בסייבר – מגן סייבר. הגורם הצבאי ציין כי נערכים כמה פרויקטים לשילוב אוכלוסיות שונות בבסמ"ח, ביניהן של חיילים מהפריפריה, חיילים יוצאי אתיופיה וחרדים. לדבריו, "מאות חרדים עוברים הכשרה עם קורסים הייחודיים להם, ולאחר שסיימו את השירות הצבאי הם משתלבים – רובם ככולם, 100% – בתעשייה האזרחית".

הגורם הצבאי ציין כי "האקלים הטכנולוגי בצה"ל משתנה, ואנו מכניסים לתכניות הלימוד, לצד התכנים המסורתיים, גם היבטים נוספים: מישחוק (גיימיפיקציה), מחשוב חברתי, פיתוח אג'ייל, רכיבים של שיתופיות ועבודה בצוותים וקהילות ועוד. נדרש לשנות את הלך המחשבה לתחום הלימוד, ואנו משקיעים רבות בללמד איך ללמוד. אנו מחפשים לא רק מי שיודע לכתוב שורות קוד, אלא כזה המכיר את כלל שכבות הפיתוח, לא רק את השכבה שלו, כזה היודע לפתח בקהילה, שיודע לעבוד בתנאי לחץ ויש בו סקרנות בסיסית".

סגן אלוף רמי שקד, מפקד בסמ"ח, חתם את יום העיון באומרו כי "מה שקורה בלוט"ם הוא בבחינת מהפכה. אנו משקיעים רבות בשינויי תפיסות, בהכנסת אווירה של חדשנות, שינוי הרגלי למידה, לימוד עצמי, הכנסת טכנולוגיות חדשות, מישחוק, ארכיטקטורות חדשות ויצירת אווירה מתאימה שהוא כר פורה לפעילות הלימודית החדשה".

סא"ל שקד סיים באומרו כי "בסוף אנו מביאים ערך מבצעי למדינת ישראל. הדרך היחידה שלנו לשכנע תוכניתן להישאר בצבא, כאשר בחוץ קורצת לו משכורת כפולה ומשולשת – היא בסיפק שבעבודה, בהבנת הצורך ובהכרת הערך המוסף שבעבודתו פה".

מתעניינים במחשוב צבאי? רוצים לשמוע עוד? הרשמו לכנס C5I 2015