המפץ הגדול: השפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית – חלק ב'

אלי פרנק מציע סדרה קצרה ופשוטה של חמישה צעדים שצריך לעשות כדי לנהל נכון את הטרנספורמציה הדיגיטלית, ולהבטיח שלא ייווצר כאוס בארגונים

אלי פרנק, יו"ר הלשכה לטכנולוגיות המידע. צילום: קובי קנטור ז"ל

אחת לכמה שנים מחזיר אותי אחי, יאיר, לשורשים. בר מצווה, שבת חתן, ואני מוצא את עצמי בסוף שבוע משפחתי במלון שכולו מושתת על אווירת שבת כהלכתה – עם תפילות, ארוחות וברכות. כך היה גם בזו האחרונה, שבת חתן של נישואי בתו, אחייניתי מהטור על "הסוודר הצהוב". כמי שגדל על ברכי אווירת שבת, מאוד נחמד לי לחזור מפעם לפעם למסורת ולשורשים. קבלת השבת עם חולצה לבנה, התפילה שעדיין מתנגנת לי על הלשון, הזמירות שמשולבות בארוחות, הקידוש, שבע הברכות, ההבדלה. זר לא יבין זאת. לא נוח לי עם מגבלות הדת ולכן אני לא שם יותר, אבל יש בה כל כך הרבה דברים יפים, ולהיזכר בזה, ולחוות לפעמים – זה ממש נחמד ונעים.

את הטור הקודם, שעסק בטרנספורמציה הדיגיטלית ובהשפעתה על טכנולוגיות המידע בארגונים, סיימתי עם השאלה "מה עושים מחר בבוקר?" והבטחתי שאשלים זאת בטור הנוכחי. ובכן, אני מציע סדרה קצרה ופשוטה של חמישה צעדים שצריך לעשות כדי לנהל נכון את "המפץ הגדול" של הטרנספורמציה הדיגיטלית, ולהבטיח שלא ייווצר כאוס בארגונים, אלא דווקא תועלת מרבית באמצעות מיצובו של ה-IT כחלק אינהרנטי בליבת העסקים. אנא הקדישו שתי דקות לקריאת חוזרת של הטור הקודם כדי שתוכלו להתחבר מידית להמשך כאן.

ראשית חוכמה היא לשמר את השורשים ולהתחבר אליהם – אותם אלה שמחייבים גיבוש חזון, תכנון, שיפור תהליכים וכיוצא בזה. אבל, בניגוד להתרפקות על שורשי עבר של דת ומסורת, במקרה דנן חייבים להתאים אותם לרוח הזמן ונדרשות התאמות מז'וריות, משמעותיות מאוד.

הצעד הראשון המתחייב הוא ליזום גיבוש חזון ואסטרטגיה משולבים עסקית וטכנולוגית ל-"ארגון דיגיטלי", עם מפת דרכים ותוכניות פעולה למימוש חוויית לקוח, מוצרים, שירותים, ארכיטקטורת מערכות ותשתיות. אני מציע שבארגונים בהם עדיין אין חזון ואסטרטגיה, יהיה זה המנמ"ר שייזום מהלך כזה בהנהלה, ובכך ישפר את מיצובו לכיוון עמדה של "מוביל עסקי שותף", כמו שכתבתי בטור הקודם שזה מה שצריך להיות.

הצעד השני הינו גיבוש תהליכי עבודה חדשים מול הלקוחות הפנימיים להגברת שיתוף פעולה, שיקוף, בניית תוכניות עבודה ותעדוף משימות. מה שהיה הוא עבודה ב-"טור" (קודם עסקי, ונגזר מזה טכנולוגי). מעכשיו היא צריכה להיות משולבת. גם כאן, חשוב שהמנמ"ר ייזום ויוביל שינוי תהליך ארגוני שכזה וכך יקרב אליו את מנהלי היחידות העסקיות השונות.

פנימית, חובה לפעול לשיפור תהליכי עבודה להגברת התפוקות וזמן ההגעה לשוק, בניית תשתיות פיתוח ותפעול מתאימות, ושינוי מתודולוגיות פיתוח – יישום נרחב של גישות אג'ייל ו-Quick Wins. העידן הדיגיטלי מביא יחד איתו רצון של כלל הגורמים לקצר יותר ויותר את הזמן שבין רעיון ליישום. גופי ה -IT, שמורגלים בפרויקטים ארוכי טווח, חייבים לסגל עצמם למציאות החדשה הזו. זה בהחלט אפשרי, על בסיס השורשים המוכרים – עם ההתאמות הנדרשות.

צעד מתחייב נוסף הוא התאמת המבנה הארגוני לתמיכה בניהול הקשרים החדשים עם הלקוחות הפנימיים (BRM), בצורך של התקרבות ל-"אפס תקלות" ובשירות ישיר ללקוחות הארגון, לאפשר גמישות בבניית צוותי פרוייקטים (כדי לעבוד בצורה אג'ילית), למנות מנהל חדשנות במטה המנמ"ר (כדי להיות "מוביל עסקי שותף") ועוד.

הצעד החמישי המשלים וההכרחי הוא הכשרות והשתלמויות עסקיות וטכנולוגיות למנהלים ולעובדים של ה-IT, והכשרות טכנולוגיות לאנשי היחידות העסקיות, לטובת "קירוב לבבות", גישור על פערים והעמקת השותפות. מה שהיה הוא לא מה שיהיה – רק אם נפעל כדי להבטיח שכך יהיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים