עדיף מאוחר מאשר לעולם לא
יונתן קורפל מברך על עלייתה ארצה של PayPal, אבל מציג גם את הפיגור הישראלי במסחר המקוון
בפרוש השנה החדשה נתבשרנו על כניסתה של חברת התשלומים האינטרנטית PayPal לפעילות ישירה בישראל. מזה כשנתיים אתר החברה מעניק שירותים לישראלים ומאפשר תשלומים גם בשקלים, אולם כעת אפשר יהיה למשוך כספים שנצברו גם לבנק מקומי, ולא רק באמצעות כרטיס האשראי. לטעמו של כותב שורות אלו, תהיה לכך משמעות חיובית על המסחר האלקטרוני בישראל. בה בעת, המהלך מציף מחדש את העובדה, שמדינתנו נתונה בפיגור יחסי עמוק בכל הקשור למסחר המקוון.
PayPal הנה חברה מצליחה ביותר שהוקמה אך לפני 10 שנים. שלוש שנים לאחר מכן כבר נרכשה על ידי ענקית המסחר המקון אי-ביי (eBay), בתמורה לסכום המרשים של 1.5 מיליארד דולרים. מאז החברה רק עולה כפורחת. יש לה מעל 100 מיליון לקוחות בעשרות רבות של ארצות. כעת היא תחזק כאמור אחיזתה בארץ הקודש.
החברה מספקת את אחד הצרכים הגדולים שיש למוכרים ולקונים ברשת: האמון בצד הווירטואלי שמנגד. הקונה והמוכר מחזיקים בחברה חשבון עם יתרה חיובית ויכולים להעביר ישירות כספים מהאחד לשני. כל זאת מבלי לחשוף פרטי כרטיסי אשראי וחשבונות בנק של הקונה. ההעברות מתבצעות אך ורק על ידי הצד המשלם, המוכר איננו יכול לחייב במאומה את הקונה. התשלום עבור השירות עצמו, מוטל על המוכר.
כולם מרוצים: הלקוח מרגיש מוגן, המוכרים – בעיקר מיליוני עסקים קטנים ובינוניים – מקבלים כספים במהירות ללא מנגנוני סליקה מורכבים והחברה מצידה מתעשרת. העמלה, אגב, איננה צנועה. מלבד זאת, החברה מרוויחה גם מהיתרות (שאף פעם אינן שליליות) שמוחזקות אצלה ושאינן נושאות כל ריבית.
אולם מה שטוב בעולם כולו, לא בהכרח מתאים כאן בארץ ציון. "אני לא מאמין ששיטת התשלומים של PayPal תצליח בישראל… שיטה זו לא מתאימה למנטאליות של הישראלים", קבע נחרצות שון תל, מנכ"ל יד2, בראיון לדה-מרקר. אמירה כללית זו ראויה להיות מלובנת, בשל חשיבותה הישירה והעקיפה. אי אפשר להתעלם מן העובדה שאנחנו נמצאים בפיגור גדול אחרי העולם הנאור, בתחום היישומי באינטרנט. זהו רק קצה קרחון ובבואה לאורחות חיינו כאן.
בניגוד לכתרים הטכנולוגיים שאנו מעניקים לעצמנו, השימוש במסחר האלקטרוני כאן עלוב יחסית. מחקר משרד התמ"ת מצביע על כך, כי בשנה החולפת רק 25% מהגולשים רכשו לפחות שירות אחד או מוצר כלשהו ברשת. עוד שנה לפני כן, קבע למשל מחקר של פורסטר (Forrester), כי 75% מהאנגלים רוכשים בתדירות רבעונית ומעלה באינטרנט.
מחקר של אוניברסיטת דרום קליפורניה בשנת 2008 מצא, כי בארה"ב גולש ממוצע מבצע שלוש רכישות לחודש בממוצע ובישראל קצת פחות מחצי רכישה. נתונים אלה הם הבסיס להבנת הבעיה המקומית. את המצב מסבירים בעקר שלושה גורמים. קודם כל תרבות הקומבינה, כולם מסדרים את כולם. אין שום סיבה לכן להאמין למה שלא ניתן למשש בידיים.
הגורם השני מעציב לא פחות. התודעה הצרכנית בארץ שואפת לאפס. רכישה באינטרנט, אצל חלק מהמעטים יחסית שמאפשרים זאת, כרובה במוצרים פחות איכותיים, בשירות גרוע ובמחירים גבוהים יותר. בדיוק ההפך ממה שמקובל בארצות העולם. החזרת מוצר שקנית, איננה תהליך טריוויאלי, כמו במדינות נאורות.
חותמת את מסכת הבעיות, היא העובדה שאנחנו חברה לא כל כך מתקדמת. אפילו מרבית הסטודנטים בקורסים הנדסיים לא רוכשים כאן באינטרנט. ישנם פחד ורתיעה, בני הלוויה הקבועים של חוסר קידמה. המחקר האוניברסיטאי הנ"ל קבע כי בישראל 41% מודאגים באופן קיצוני מהסיכונים של רכישה באשראי ברשת, לעומת שיעור של 27% בלבד בארה"ב. המעמיקים יודעים כי מדובר בדרך כלל, בחשש סובייקטיבי שאין לו אחיזה מציאותית.
לאור כל אלה, חייה של PayPal בישראל לא יהיו קלים. יש להוסיף לכך את העובדה שהישראלי הנו אלוף ברכישה באשראי, אולם מסתייג מאד מקניות מן הסוג שמציעה החברה הנדונה. אתה נדרש להפקיד כסף לחשבון שאיננו נושא ריבית וממנו אתה משלם לספקים.
אף על פי כן ואולי דווקא לכן, ישנה חשיבות גדולה לכניסתה של חברה עולמית זו לשוק המקומי. התשתית שתציב תסייע ברבות הימים בהקטנה ולו במשהו, של הפיגור שלנו בתחום הנדון. כך נצליח כולנו ליהנות יותר מהיתרונות הגלומים במהפכת האינטרנט.
איני מסכים עם עמדתו של מנכל יד 2, המון ישראלים שמתעסקים במחשבים ובמיוחד אלו הקונים מחו"ל יחלו וחיכו לרגע הזה, דוקא האנשים שכן בוטחים באינטרנט לרישום פרטי כרטיס האשראי שלהם בוטחים בPaypal ... ההתעסקות עם paypal תגיע לפי דעתי דוקא מהכיון של אותם אנשים שמחפשים לעשות קניות בחו"ל במיוחד בנושאים שאינם מצריכים הגעה לארץ כמו קניין דומינים, חבילות אחסון, תוכנות,וקטעי קוד שמוצעים למכירה או אם לומר בכלליות דברים שלא עוברים במכס.
אני חושב ששיטת המסחר המקוון דווקא צפויה לעבוד חזק בישראל. אחרי הכל האמריקניזציה זורמת לכל ישראלי בדם כיום. אתר שנראה שמוכיח זאת הוא אתר "בלו ביי" שמציע זירת מסחר מקוון חלופית לזו המוכרת -איביי.