בוקר טוב, עובדים: מהיום אתם עוברים להודים

1,400 עובדי קומברס בישראל כבר רגילים לדעת על שינויים ארגוניים דרמטיים בחברה מאמצעי התקשורת. אתמול (ד') בבוקר הם הגיעו לעבודה ולמדו – שוב, דרך אמצעי התקשורת – שלכמה מאות מהם עומדים להיות בוסים חדשים: מנהלי תאגיד הענק ההודי טק מהינדרה.

הסיפור הזה מעורר מספר שאלות ונקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. הנקודה הראשונה קשורה לקומברס עצמה – אחת מספינות הדגל הבולטות של ההיי-טק הישראלי, שפרצה דרך מבחינה טכנולוגית בכל העולם.

החברה עברה בשנים האחרונות צמצומים ומשברים רבים, ורק בספטמבר האחרון פיטרה כ-100 עובדים. המהלך הנוכחי מציב סימני שאלה סביב העובדים. אמנם, החברה ההודית הודיעה שהיא תעסיק את כל 400 עובדי המו"פ של קומברס, והם יישארו במרכז הפיתוח שלה ברעננה, אולם עד כמה ההסכם כובל את החברה ההודית להישאר בישראל ולא להעביר את הפעילות – והעובדים – להודו או למדינה אחרת? שאלה נוספת היא מה יעלה בגורל יתר 1,000 העובדים של קומברס בישראל.

המקרה הזה הוא תשובה טובה לשאלה שנשאלת לא אחת: מדוע צריך ועד עובדים בחברת היי-טק? התשובה היא: בדיוק בשביל מקרים כאלה, שבהם הביטחון התעסוקתי של העובדים נמצא בסימן שאלה לאורך תקופה ארוכה. גם עובד היי-טק, בדיוק כמו עובד כי"ל או מגבות ערד, רוצה לבוא בבוקר לעבודה ולהרגיש שיש לו ביטחון ויציבות, כדי שיוכל להביא פרנסה למשפחתו ולשלם את המשכנתא שזה עתה לקח.

יש כאן כמובן גם נקודת אור: עוד גורם בינלאומי, הפעם הודי, מכיר ביתרונות הטכנולוגיים של המהנדסים הישראליים ומוכן לשלם להם בהתאם, כדי לקבל תוצרת טובה ואיכותית. אבל חברות היי-טק נהנות לפעמים מתמיכה ממשלתית, למשל בדמות המדען הראשי, במטרה לדאוג לתעסוקה למהנדסים הישראליים, שמסיימים את לימודיהם ומחפשים עבודה. שאלה פתוחה שאין עליה תשובות חד משמעויות, לפחות בחקיקה, היא מה דינן של אותן השקעות בחברות ישראליות שהפעילות שלהן, או חלק ניכר ממנה, עוברת לחו"ל. הדילמות רבות – הן מבחינת ההשפעה על היזמים והן מבחינת תגמולי מס ורווחים שהמדינה זכאית ליהנות מהם כתוצאה מההשקעה.

התשובות לכך צריכות להיות בחוק לעידוד השקעות הון. החוק הזה עבר שינויים רבים בשנים האחרונות ולקראת תקציב המדינה שלא הוגש השנה, בגלל הבחירות, הוכנו הצעות לשינויו, שאיש אינו יודע אם הן יתממשו תחת הממשלה החדשה שתוקם. חוסר היציבות בכל מה שקשור למימון והשקעות חברות זרות גורם ללא מעט יזמים לחשוב פעמיים האם כדאי להם להיכנס לשוק שמאופיין בחוסר יציבות שלטונית וכלכלית.

בשורה התחתונה, יש לברך את ההודים על כך שהם ביצעו מהלך שמעיד על אמון בחברה כמו קומברס ויש לקוות שהפעילות תמשיך להיות ברעננה ולא במומביי.

כרטיס צהוב למאגר הביומטרי

בתחילת השבוע שחרר שר הפנים הזמני, גלעד ארדן, הצהרה לגבי המאגר הביומטרי: הוא קבע כי הממשלה החדשה תאמץ אותו ותחייב את כל אזרחי ישראל להצטרף אליו.
הוא ביסס את הצהרתו על הדו"ח שהגישה הרשות לניהול המאגר הביומטרי ועל התמיכה בנושא מצד גופים ביטחוניים. ארדן דחה את הביקורת של הגופים הרבים שמתנגדים לחוק וטען כי הם לא בקיאים בחומר.

אלא שגם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קרא את הדו"ח – ומצא בו מסקנות שונות. הוא מיהר להוציא מכתב לראש הממשלה ולשר הפנים בו הוא דורש לעצור לאלתר את המשך החקיקה של החוק הביומטרי, מאחר שלדבריו, הדו"ח חושף "ליקויים מהותיים" בכל מה שקשור להגנה על המאגר הביומטרי. המבקר דרש מהם הבהרות בעניין.

בדו"חות ביקורת קודמים הקשורים למאגר כתב המבקר כי אין שום מניעה להעניק לאזרחי ישראל תעודות זהות דיגיטליות חכמות, עם הערך המוסף שיש לצידן, מבלי להוסיף את העניין הביומטרי. אפשר לאבטח תעודות כאלה ללא טביעות אצבע של אזרחים תמימים שבסך הכול מבקשים להחליף את התעודה שלהם.

תגובת הרשות לניהול המאגר הביומטרי אופיינית לתגובות של רשויות כאלה במדינה ומשקפת את הכרסום החמור שחל במעמד המבקר והביקורת. ברשות טענו כי המבקר מסתמך על עובדות לא נכונות, מאחר שחלק מהליקויים כבר תוקנו, אין עוד ליקויים ולכן אפשר להפעיל את המאגר.

יש לקוות שראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמרכיב בימים אלה את הקואליציה החדשה, יתייחס יותר ברצינות לאזהרת המבקר, ילמד את הדברים ויפעל לתיקונם. באופן טבעי, מרבית הציבור לא חשוף לנושא הזה, שנתפס כעניין טכנולוגי. אולם, אם החוק ייכנס לתוקפו מבלי שאיש ייתן את דעתו לטענות המבקר, עלולה להיות כאן בכייה לדורות והסתבכות של המדינה בפרויקט כושל, שספק אם תהיה דרך חזרה ממנו.