יד ושם מנגיש את המידע על השואה לטאבלטים ולטלפונים חכמים

המשתמשים יוכלו לצפות במידע על 4.5 מיליון הקורבנות שנמצאים במאגר הממוחשב של יד ושם במכשירים הניידים ● מיכאל ליבר, המנמ"ר, מספר על הפרויקט ועל האתגרים בפניהם הוא עומד

צילום אילוסטרציה: BigStock

אנשי ה-IT של יד ושם החלו בפרויקט הנגשה של אוסף המסמכים העצום שבידיו לעולם הנייד – לטלפונים חכמים וטאבלטים. מטרת הפרויקט היא הנגשה של מאגרי המידע הרבים המצויים בארכיוני יד ושם לאוכלוסיות רחבות ככל האפשר.

מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "האתגר מולו עמדנו היה הצורך בהנגשה של מסמכים מרובי דפים באופן מהיר למשתמש, בצורה המאפשרת לאנשים לפעול ולצרוך את המידע באופן ידידותי, עם דגש על חוויית משתמש קלה ופשוטה".

לדבריו, אנשי ה-IT של הארגון עוסקים בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות לניהול של תהליך חוויית המשתמש, לרבות כיווץ של החומרים הסרוקים דיגיטלית. כך, המערכות "יודעות לחזות" מראש מה יהיה הדף הבא שהמשתמש יצפה בו ו-"מתכוננות" לפתיחת המסמכים.

"מדובר בעבודת פיתוח פנימית של אגף מערכות המידע ביד ושם", ציין ליבר, "שכללה פיתוח טכנולוגיות לכיווץ הנפחים של המסמכים הסרוקים, יחד עם הנגשתם בצורה יעילה בעולם הנייד". הוא הסביר כי הדבר נדרש כיוון שבכל תיק בארכיון יד ושם יש בין מסמכים בודדים למאות מסמכים, "והיינו צריכים למצוא פתרון לכך שההורדה שלהם למכשירים הניידים תהיה מהירה וקלה. חיפשנו ומצאנו מענה לבעיות הגדולות שלנו – איך להנגיש קבצי סריקות גדולים בקצב מהיר".

מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם. צילום: קובי קנטור

מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם. צילום: קובי קנטור

"כך, לדוגמה, בלינק הזה מוצגת מחברת של ליזי וייגל מפראג. המחברת נמצאה בין חפציה של ליזי, אימו של דני וייגל, שעלתה לארץ ישראל באנייה 'הילדה' ב-1940", ציין ליבר. לדבריו, "יש ביד ושם יש 180 מיליון דפי תיעוד ולא לגבי כולם יש לנו זכויות להעלות לרשת. בשנה הקרובה נעלה לרשת כ-10 מיליון דפים, בנפח של טרה-בייטים רבים. לגבי שאר המסמכים – אנחנו תלויים בקבלת אישורי זכויות יוצרים, כי אלה העתקים של מסמכים מארכיונים אחרים. גישת יד ושם היא להנגיש כמה שיותר חומרים, בניגוד לגישתם של רבים מהארכיונים בעולם, שהיא הפוכה".

נמשך פרויקט מחשוב שמות קורבנות השואה

אנשי ה-IT של יד ושם, בשיתוף אנשי אגף הארכיונים והיכל השמות, הוסיפו השנה למאגר כ-200 אלף שמות של נספים בשואה, מה שמביא את מספר קורבנות השואה ששמותיהם מונצחים בו לכ-4.5 מיליון. במהלך השנה טיפלו אנשי יד ושם בפריטי מידע אודות 1.6 מיליון מהקורבנות, ולגבי רבים מהם נוספו תיעודים והצלבות על עצם קיומם ועל השמדתם בשואה. מדובר, לדוגמה, בקורבנות שהונצחו עד השנה האחרונה רק באמצעות דפי עד שמילאו קרובי משפחותיהם, השנה לרבים מהם צורפו פריטי מידע מתועדים על הירצחם. "בדרך זו אנחנו מעבים את המידע הקיים אודות הנספים".

על פי ההערכות של ההיסטוריונים, בסופו של דבר יכיל מאגר השמות את פרטיהם של 80% מכלל הקורבנות, שכן לא נמצא ולא יימצא תיעוד לשאר. המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה עלה לרשת בנובמבר 2004 עם פחות משלושה מיליון שמות. עם העלאת המאגר יצא המוסד במבצע רחב היקף לאיסוף שמות חסרים מהציבור הרחב והועלו לרשת שמות של נספים בשואה שנמצאו במסמכים ארכיוניים שונים. ההיענות למבצע של יד ושם הייתה רבה, בפרט לנוכח העובדה שמספרם של הניצולים הולך וקטן. מקורם של יותר ממחצית השמות שנמצאות כיום במאגר המקוון בדפי עד – טפסים ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים, שממלאים קרובים או מכרים שלהם. רבים מאותם דפי עד מולאו לאחר השקת הקמפיין. מקור יתר השמות הוא בפרויקטי הנצחה של קהילות וניצולים, וכאמור – במסמכים ארכיוניים. הקושי העיקרי הוא באיתור שמותיהם של יהודים שנרצחו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות לשעבר, היות שבניגוד למצב שהיה במערב אירופה, במדינות אלה בוצע הרצח פעמים רבות במקום המגורים של היהודים, והנאצים לא כתבו רשימות גירוש עם פרטיהם של הקורבנות.

יותר מ-1 פטה-בייט נפח אחסון

מערכות ה-IT של יד ושם פועלות בסביבת אחסון מבית EMC. השנה, אמר ליבר, נוספו מערכות המטפלות בהיקף אחסון של 150 טרה-בייט, מה שמביא את הנתונים להיקף עצום – יותר מ-1 פטה-בייט.

יחד עם מוסדות שימור מורשת ותרבות אחרים בעולם, שותף יד ושם לפרויקט שימור המורשת הגלובלי של EMC, במסגרתו מספקת ענקית האחסון למוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מערכות אחסון מתקדמות במחיר נמוך. הגיבוי אף הוא מתוצרת EMC ומניעת שכפול נתונים נעשית עם דטה-דומיין (Data Domain), שנרכשה על ידי ענקית האחסון. ניהול הגיבוי נעשה באמצעות מערכת TSM של יבמ (IBM).

תערוכה מקוונת חדשה

ליבר ציין בראיון תערוכה מקוונת חדשה, מבוססת וידיאו, שעלתה בימים אלה לאתר האינטרנט של יד ושם: צעדת המוות אל וולרי. צעדת המוות הזו התרחשה בחורף 1945, לפני 70 שנים בדיוק. החל מינואר שנה זו הוכרחו נשים יהודיות לצעוד בחורף האירופי הקפוא מרחק של יותר מ-800 ק"מ. הצעדה הסתיימה עם סיום המלחמה חודשים ספורים לאחר מכן – בחודש מאי.

"אנחנו נחשפים בתערוכה לסיפורן של מי שהיו נערות ונשים צעירות, שמספרות על רעב וחולי, אובדן וסבל וגם על חברות ותמיכה הדדית", אמר.

טים קוק, מנכ"ל אפל, (משמאל), מקבל הסבר על מערכות ה-IT של יד ושם מהמנמ"ר, מיכאל ליבר, במהלך סיור שערך במעבדת הדיגיטציה של אגף מערכות המידע. צילום: יוסי בן דוד, יד ושם

טים קוק, מנכ"ל אפל, (משמאל), מקבל הסבר על מערכות ה-IT של יד ושם מהמנמ"ר, מיכאל ליבר, במהלך סיור שערך במעבדת הדיגיטציה של אגף מערכות המידע. צילום: יוסי בן דוד, יד ושם

לדברי ליבר, אורחים רבים ממשיכים להגיע ליד ושם. אחד הביקורים שבהם תשומת הלב הייתה על ה-IT היה זה שנערך לפני כמה שבועות של טים קוק, מנכ"ל אפל (Apple). קוק ישב עם ליבר זמן רב ושמע ממנו על האופן בו מתפקדות מערכות המחשוב של יד ושם, תוך דגש על הנגשת המידע בפלטפורמות הדיגיטליות השונות.

"התרחבנו בעולם", ציין ליבר. "התקנו מסופים של מערכות הוראה לתלמידים ולקהל הרחב של יד ושם במוזיאון היהודי בסידני שבאוסטרליה. מערכות ההוראה פותחו על ידי בית הספר הבינלאומי ביד ושם. המערכות מצטרפות לאלה שכבר קיימות באנדרטת השואה בברלין שבגרמניה ובביתן היהודי באושוויץ.

מדי חודש נכנסים לאתר של יד ושם יותר מ-1.1 מיליון גולשים מיותר מ-200 מדינות בעולם, כאשר רק מעט יותר מ-10% מהכניסות מבוצעות מישראל. זה מעיד על העובדה שהאתר ידוע ומוכר בעולם. משום כך, הוא משמש יעד 'פופולרי' למתקפות, ואנחנו ערוכים לכך".

לסיום אמר ליבר כי "אנחנו ממשיכים לבצע דיגיטציה של מסמכים ותמונות. יד ושם רוכש עותקים של ארכיונים סביב העולם ומטפל בהם בקצב של מיליון וחצי דפי תיעוד בחודש. יש לנו כיום במערכות האחסון כ-350 מיליון אובייקטים דיגיטליים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים