פרופ' יוסף ג'בארין, הטכניון: "אי קליטה של ערבים בהיי-טק תחזור כבומרנג"
"סטודנטים ערבים למקצועות המחשוב שולחים 20-30 פעמים קורות חיים לחברות גדולות וכלל לא נענים; האחריות למצב היא גם של החברות", אמר פרופ' ג'בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון
"צריך לרדת מהטיעון שלפיו הערבי לא מותאם תרבותית לעבודה בהיי-טק. סטודנטים ערבים למקצועות המחשוב פונים אליי ואומרים שהם שולחים 20-30 פעמים קורות חיים לחברות גדולות וכלל לא נענים. אם לא נקלוט ערבים בהיי-טק ובכלל – זה יחזור אלינו כבומרנג. האחריות לכך מוטלת גם על החברות", כך אמר פרופ' יוסף ג'בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון.
פרופ' ג'בארין דיבר בכנס "אהלן! – בונים היי-טק בחברה הערבית", שערכה באחרונה עמותת צופן בגן התעשייה בנצרת, בהפקת אנשים ומחשבים.
לדבריו, "יש אזלת יד של המדינה בטיפול בעוני במגזר הערבי. הוקמו מרכזי תעסוקה ליהודים בלבד ולא הייתה בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית לתעסוקת ערבים, ובמיוחד נשים ערביות. יש כיום 14 אלף נשים ערביות אקדמאיות מובטלות".
הוא הוסיף כי "הערבים מצמצמים את הפער בשנות הלימוד עם היהודים וזה ילך וישתפר. בשנים הקרובות נראה עלייה מתמשכת של מספר הסטודנטים הערבים שלומדים הנדסה וטכנולוגיה".
דבר החברות
במהלך הכנס התקיים פאנל בו דיברו נציגי חברות על עבודת ערבים בהיי-טק הישראלי. חאתם יזבק, מנהל סניף נצרת של ברודקום, וערן זלצמן, דירקטור בכיר בחברה, אמרו כי "שיעור המועסקים הערבים במחלקת ה-Switching של ברודקום ישראל עומד על 7%-8% ואנחנו מתכוונים להעלות אותו ל-15% בתוך כשנתיים".
איהאב עטאללה, מנהל אמדוקס נצרת, אמר כי "הכנת העובדים להיי-טק מתחילה מבית הספר, מהחינוך. על מנהלי בתי הספר להבין שלימודי מדע וטכנולוגיה צריכים להיות חלק מהתוכנית הפדגוגית שלהם".
מימין: חאתם יזבק, מנהל סניף נצרת של ברודקום; ערן זלצמן, דירקטור בכיר בברודקום; איהאב עטאללה, מנהל אמדוקס נצרת; ודרור גונן, מנכ"ל גליל סופטוור. צילום: פלי הנמר
הוא ציין כי "הבנתי את הכוח של הסניף בנצרת כשהגעתי אליו. בכל פעם אני פוגש בו את הכוח והאנרגיה של האנשים. כוח האדם הטוב קיים, צריך רק להדריך אותו בצורה נכונה".
עטאללה הוסיף שסניף נצרת של ברודקום מעסיק יותר מ-180 עובדים וממשיך לגייס. "כיום, יותר מרבע מהעובדים בסניף הם נשים ואנחנו רוצים להעלות את שיעורן, שיותר נשים יעבדו אצלנו", אמר.
דרור גונן, מנכ"ל גליל סופטוור, ציין כי החברה מעסיקה כ-150 עובדים, רבים מהם מהמגזר הערבי. הוא ציין כי "משיחה עם העובדים הערבים אתה לומד הרבה על תרבות שונה אבל גם על התרבות שלך, על כך שיש לך דעות קדומות ושנדרש לעקור אותן".
אני לא מצליח להבין למה לא קמות חברות ערביות. במידה ויש מספיק מהנדסים, למה מנסים לרכב רק על הקיים? הדרישה צריכה להיות לתמיכה בהקמה של חברות ולא בלעדי בכך שחברות יקלטו עובדים, זה צריך לבוא גם וגם. יתרה על כך, חברות ערביות יכולות לחדור לשווקים חדשים כגון מצרים, ירדן והרשות הפלשתינית.