חברות ההיי-טק הרב לאומיות מגיעות לישראל לא רק בגלל הכסף

ענף ההיי-טק הישראלי מאופיין בנוכחות בולטת של חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות. חלקן פועלות בארץ עוד מימיה הראשונים של המדינה. הן בשיח הציבורי והן בקרב כלכלנים יש חוסר אחדות דעים לגבי המשקל האמיתי של החברות הללו. אחת הטענות גורסת שיש להקים בארץ תעשיה עצמאית, שתטפח מפעלים קטנים ובינוניים ותעסיק עובדים רבים. בראיון לקראת הבחירות אמר פרופ' ירון זליכה מהקריה האקדמית אונו כי המדינה צריכה להשקיע משאבים בעידוד מפעלי היי-טק מקומיים לא פחות מאשר בפעילותן של חברות רב לאומיות בארץ, וכי היא לא צריכה להתרגש מהאיומים של חלק מהחברות שיעזבו אם לא יקבלו מענקים.

בשיחה עם אנשים ומחשבים הביעה ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC העולמית ומנהלת מרכז החדשנות של החברה בישראל, דעה שונה. היא הסבירה את גודל תרומתן של החברות הרב לאומיות למשק הישראלי, הרבה מעבר למענקים הללו. לדבריה, ההון האנושי הישראלי שעובד עבור חברות אלה מייצר להן פתרונות שמהווים חלק נכבד מההכנסות שלהן, מה שמביא את אותן חברות להסתכל עלינו קצת אחרת.

ד"ר ברי היא מדענית ויזמית היי-טק ותיקה מאוד. בין השנים 1996-2000 היא כיהנה כמדענית הראשית של משרד התמ"ת והייתה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. לאחר מכן היא הצטרפה לקרן ההון-סיכון ג'מיני. ל-EMC היא הגיעה ב-2011, שם הובילה בין היתר את מרכז הפיתוח של החברה בבאר שבע, עליו היא גאה מאוד. בשנה שעברה מונתה לסגנית נשיא עולמית לחדשנות ב-EMC – אחד התפקידים היותר בכירים שישראלים מכהנים בו בחברות רב לאומיות, שמהווה עוד זווית מעניינת בפעילות של חברות אלה.

מהיכרותה הענפה עם ההיי-טק הישראלי, אחרי כל כך הרבה שנים בו, היא אומרת:  "למדינת ישראל יש היסטוריה ארוכה וחיובית מאוד של השקעות בסטארט-אפים ובחדשנות, ואת הפירות אנחנו רואים כיום". היא חוזרת אחורה, אל ימיה הראשונים של המדינה. "עוד בעשורים הראשונים לקיום המדינה החלו ראשיה לשים דגש על הסקטור האזרחי ואחד התחומים היה התקשוב", היא מציינת. "התמזל מזלנו והנושא הזה הפך למרכזי מאוד בכל העולם, ובישראל הצטבר הרבה ידע בנושא. ההיי-טק הפך, במובנים מסוימים, לספורט לאומי, למודל של מצוינות והצטיינות".

כדוגמה הביאה ד"ר ברי את הקמת קרן בירד הדו לאומית, "שסללה את הדרך להרבה מאוד חברות ישראליות לשוק האמריקני ולעולם בכלל".

הקרן הוקמה ב-1976, בשיתוף פעולה בין ממשלות ארצות הברית וישראל. מטרתה היא למצוא דרכים להגביר את החשיפה של חברות ישראליות לשוק האמריקני, כדי לעודד את הייצוא. היא החלה לפעול רשמית במאי 1977, לאחר שהקונגרס והכנסת אישרו את החוקים שאפשרו את הקמתה.

קרן בירד התחילה עם תקציב של 30 מיליון דולר וב-1984 הוגדל התקציב ל-110 מיליון. לדברי ד"ר ברי, "המודל הצליח לא רק בגלל המימון הכספי, אלא גם מאחר שנוצר חיבור מתבקש, שקיים עד היום, בין חברות ישראליות בסדר גודל משני לחברות גדולות".

היא הוסיפה כי "בשני העשורים האחרונים ביצעה קרן בירד בישראל פעילות בהיקף של 10 מיליארד דולר, אולם התרומה הגדולה שלה היא העובדה שחברות ישראליות קטנות למדו איך למכור ולשווק את המוצרים שלהן בארצות הברית ובעולם. זה ניסיון שלא היה לנו כאן בעבר".

"מצד שני, המדיניות שהביאה לפה את החברות הרב לאומיות הכי גדולות תרמה תרומה חשובה להתפתחות הידע של השוק הישראלי. הן יצרו פה מרכזי פיתוח ומקומות עבודה שהשפיעו על כל המשק", אמרה ד"ר ברי. "הפעילות הזאת מתחברת להשקעות הגדולות שביצעו בעשורים האחרונים החברות הללו, ובהן EMC, בחברות ישראליות".

הסיבה: ההון האנושי הישראלי

כאן היא מוסיפה תובנה מאוד חשובה, שלא מרבים לדבר עליה בהקשר זה: "החברות הרב לאומיות שתוקעות יתד בישראל בתחום הפיתוח באות קודם כל בגלל ההון האנושי הייחודי שיש פה. אסור לשכוח שהמרכזים הללו מפתחים ותורמים לליבה העסקית של גדולי החברות בעולם, וזה משקל משמעותי ברווחיות שלהן. אינטל (Intel) היא דוגמה מצוינת לכך", אמרה.

ד"ר ברי רואה במעבר צה"ל לנגב פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה, שיגדיל עוד יותר את המשקל הטכנולוגי של ישראל בעיני העולם. "כבר כיום קורים דברים נפלאים בבאר שבע והדרום. חברות תוקעות בה יתד, כמו EMC. רק באחרונה עשתה חברה באר שבעית אקזיט ל-PayPal, וזה הולך רק לגדול", ציינה. "בנוסף, זה מאפשר לצה"ל לשדרג את המערכות שלו ולהתקדם לחזית הטכנולוגיה".

היא הוסיפה שגם לממשלה יש חלק בטיפוח החדשנות ושהבסיס הוא השקעה בחינוך. "חינוך זה התשתית. צריך להשקיע במורים. לא יכול להיות שבבתי ספר ילמדו פיזיקה או מקצועות ריאליים מאנשים שלא סיימו תואר בנושא. מנגד, יש יוזמות יוצאות מהכלל של מערכת הביטחון וגורמים נוספים מחוץ למערכת החינוך. אולם, רצוי מאוד שהמדינה תשקיע במערכת יותר משאבים", אמרה.

השיחה עם ד"ר ברי נערכה כמה ימים לפני הבחירות. המלצותיה לגבי ההשקעה בתשתיות ההיי-טק נכונות לגבי כל ממשלה שתקום בשבועות הקרובים. לסיום היא אמרה: "בסך הכול אני אופטימית".

ד"ר ברי השתתפה ברב שיח שעסק ביחסי הגומלין בין תעשיית ההיי-טק המקומית לחברות הסטארט-אפ, לקראת גליון 2 של המגזין מנהיגים מבית אנשים ומחשבים, שיופיע בשבוע הבא.