תעודות זהות ביומטריות: הניסוי מסתיים, מסקנות אין

הרשות לניהול המאגר הביומטרי שבמשרד הפנים דיווחה השבוע כי נכון לסוף פברואר 2015, למעלה מ-600 אלף אנשים הצטיידו בתעודות זהות חכמות שכוללת זיהוי ביומטרי .לדברי מנהלי הרשות, קצב ההצטרפות הממוצע הוא 1500 איש ביום עבודה. העובדות האלו, כפי שנמסרו לוועדה הכנסת האחראית והעוקבת אחר הנושא, הציתו מחדש את הוויכוח הטעון בסוגיה: האם מדינת ישראל זקוקה למאגר נתונים ביומטרי שבו מוחזקים תווי הפנים והצילום של יותר מחצי מיליון אזרחים.

ההמלצה לבחון הקמת מאגר ביומטרי שיכלול את תמונות הפנים וטביעות האצבע של אזרחי המדינה, כלולה בדו"ח של המועצה הלאומית לביטחון לאומי שבוצע בין השנים 2007-2008. היה זה אחד מלקחי האינתיפאדה, שבמהלכה התברר כי חלק מהפיגועים בוצעו על ידי מתאבדים שהשיגו תעודות זהות גנובות או אבודות של ישראלים.

הדבר החל הליך חקיקה אותו הוביל ח"כ מאיר שטרית, עוד כשהיה שר הפנים, והמשיך כשכיהן כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הקרב על החוק היה סוער ביותר, וביטא התנגדות ציבורית לא קטנה בין היתר בתוך הממשלה, שיזמה את החוק.

כמה חודשים לאחר שהחוק אושר בוועדת המדע והטכנולוגיה, קיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה את דרישתו של השר לשעבר מיקי איתן, להכניס אליו סעיף נוסף, הקובע כי בטרם החוק יכנס לתוקף תתקיים תקופת ניסוי בת שנתיים, שבמהלכה יוחלט האם יש צורך במאגר וייבחנו חלופות.

הניסוי הוחל בסוף 2009 בתקופת כהונתו של השר לשעבר גדעון סער כשר הפנים. במסגרת הניסוי, הותקנו עמדות מיוחדות בלשכות משרד הפנים שבהם ניתנת האופציה לאזרחים שבאים לחדש או להוציא תעודה חדשה, לקבל תעודת זהות חכמה תמורת טביעת אצבע וצילום. נתונים אלו מועברים למאגר מיוחד שהוקם ברשות לניהול ביומטרי שבראשה עומד גון קמני.

"מדינת ישראל נמצאת בפתחו של עידן דיגיטלי, בו ילכו ויתרבו היישומים המקוונים" אומר גון קמני,ראש הרשות לניהול מאגר ביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה. על כך אין ויכוח, אבל המחלוקת היא האם כדי להצעיד את מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי צריך לאגור את טביעות האצבע שלהם במאגר ביומטרי, יהיה מוגן ומאובטח ככול שיהיה? לאף אחד אין תשובה אמיתית לכך ולכן החגיגה סביב הנושא תימשך הרבה זמן.

עובדתית, תקופת הניסוי עומדת להסתיים בעוד שלושה חודשים לאחר שכבר הוארכה יותר מפעם אחת. שר הפנים החדש, שייבחר לאחר הקמת הממשלה, יצטרך להחליט האם הניסוי הצליח או לא. אלא שהוא לא יוכל לעשות זאת בקלות. כי הניסוי לא הגדיר מראש מהי הצלחה, כלומר כמה אזרחים צריכים לעבור לתעודה חכמה, ומעבר לכך לא נבדקו חלופות אחרות, כפי שהחוק דרש.

אנשי הרשות סבורים כי אחוז ההיענות של הציבור הוא טוב יחסית, ובעיקר הם מצביעים על כך שהמאגר נתן מענה מיידי לסיבה העיקרית שבגלל הוקם המאגר: מניעת זיופים וגנבות של תעודות. במהלך הניסוי רק עשרות בודדות של אזרחים נתפסו כמי שמנסים לזייף ולא הונפקה להם תעודה.

תגובת התנועה לזכויות האזרח
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של האגודה אומר כי מדובר בשערורייה של ממש. "לא יתכן כי על מנת לקבל תעודת זהות במדינת ישראל שקשה לזיוף, (הסיבה שבגללה יצאו למיזם) מחייבים במדינת ישראל את האזרחים להכניס עצמם למאגר ביומטרי מסוכן, שייפרץ ויסכן באופן בלתי הפיך את בטחון המדינה, בטחון האזרחים ופרטיותם", הסביר קלינגר.

גם לעניין האלטרנטיבות למאגר, התייחס קלינגר: "ללא בחינת חלופות התשאול, לא יוכל הציבור ולא יוכלו חברי הכנסת לברר האם ישנן חלופות למאגר הביומטרי, והאם ניתן להשיג את התוצאות המקוות מבלי לחייב את כלל אזרחי ישראל להיכנס למאגר ביומטרי שדומים לו בוטלו בכל העולם המערבי".

חשוב לזכור כי הקשר בין המאגר הביומטרי לתעודה החכמה הוא מקרי לחלוטין. פרויקט תעודות החכמות החל בעשור הקודם. זהו אחד המכרזים השערורייתיים ביותר שהיו אי פעם במדינת ישראל, לאחר שנמצאו בו ליקויים פעם אחר פעם על ידי רשויות המשפט הגבוהות ביותר.

וכך בעוד שלושה חודשים יקרו אחד משני הדברים: המדינה תבקש הארכה בתקופת הניסוי, מן הסתם בתואנה שיש ממשלה חדשה והשר החדש טרם החליט או שהניסוי יסתיים, מי שכבר קיבל תעודות ימשיך לשאת אותם בכיסו ולהתפלל בכל לילה שהאבטחה החזקה שקיימת על המאגרים, תמנע כל פריצה אליו.

איך מונעים מהמתים להצביע בבחירות?

לא הגיע הזמן לבחירות כלליות ממוחשבות כדי למנוע שחיתויות כמו מתים שמצביעים? צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

ואפרופו תעודות זהות חכמות או לא, השבוע שמענו את הסיפור הקפקאי הבא שאילולא היה עצוב אפשר היה לשייך אותו לסיפורים באווירה פורימית: ועדת הבחירות המרכזית ביקשה ממשרד הפנים את רשימות כל הנפטרים, שהלכו לעולמם, מיום סגירת רשימות הבוחרים הזכאים לבחור. מערכת מחשב מיוחדת תעשה הצלבה בין השמות ותמחק או תתריע בפני ועדת הקלפי שפלוני אלמוני שביום סגירת הרשימות היה זכאי לבחור, אבל למרבה הצער הקדוש ברוך הוא לקח אותו קודם. הכל כמובן על דוחות מנייר מודפסים.

מדוע עשו זאת? מפני שבבחירות הקודמות ולמעשה כל מערכת בחירות יש זייפנים מקצועניים, ממגזרים מאוד מסוימים וידועים, שמגיעים להצביע עם תעודת הזהות של הנפטר, בן משפחה או קרוב רחוק. לעיתים הם מצביעים פעמיים, פעם בשם עצמם, וא"כ הולכים לקלפי אחרת ומצביעים בשמו של הנפטר. במקרה הטוב הם מחליפים את התמונה בתמונה שלהם ובמקרה אחר רוב הסיכויים שפקידי הוועדה ביום הבחירות לא ממש ישימו לב.

אבל גם לאחר ביצוע ההצלבות, מנהלי ועד הבחירות ואנשי החוק לא רגועים. כי תהליך הנפקת רשימות הבוחרים בלכ קלפי כבר הסתיים או יסתיים בימים הקרובים, ולכן קיימת אפשרות תיאורטית שמי שחלילה וחס יילך לעולמו סמוך ליום הבחירות, אף אחד לא ערב לכך שלא יצביעו בשמו, ולא תמיד במפלגה שהוא רצה בה.

טרחנו להביא את הסיפור הזה, כדי לשאול שוב ושוב: האם מציאות כזו אינה מצטרפת לעוד שורה ארוכה של סיבות שמצדיקות לעבור לתהליכי בחירות ממוחשבות, כיאה למדינת הסטארט אפים וכיאה למדינה שרק לפני כמה חודשים הקימה מטה חדש בלשכת רוה"מ ששמו ישראל דיגיטלית.

המחדל הוא חמור לא מפני שעד היום עדיין אין לנו בחירות ממוחשבות אלא בגלל שעד היום אף אחד לא טרח לבדוק את זה באמת. אנחנו שומעים כל הזמן את אותם טיעונים מדוע לא, ובין היתר מפני שחלק ממדינות העולם זה לא קיים. אבל אנחנו הרי עם סגולה שממציא הרבה דברים, הייתכן שבין כל המוחות המבריקים שיושבים הין שיושבים, שהמציאו את הווייז ומומחים עולמיים לנושא אבטחה, לא יימצא מישהו שייתן מענה לכל הפוביות שמרחיקות כל דיון ענייני בנושא? ואולי יש כאן איפכא מסתברא? מישהו שם בשלטונות סבור שהצבעה של מתים היא הצבעה כשרה, ובוודאי לא מזיקה למפלגות מסוימות, שאולי יצטרכו אותם לקואליציה? תחשבו על זה.

חג שמח