סמדר נהב, מנכ"לית צופן: "ההיי- טק – כור ההיתוך לחיבור בין יהודים לערבים"

"ההיי-טק הוא כור ההיתוך האמיתי בחיבור ובשיתוף הפעולה בין יהודים לערבים, שעובדים כתף אל כתף, בסביבה אחת", כך אמרה סמדר נהב, מנכ"לית עמותת צופן, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריה, "שילוב מהנדסי ואנשי תוכנה מהמגזר הערבי בחברות טכנולוגיות כרוך בלא מעט הסרת חסמים משני הצדדים. לאחר שהנהלות הארגונים מתגברות על החסם העיקרי ומגייסות את העובדים, הן מופתעות בכל פעם מחדש מהאיכויות שלהם ומיכולתם להשתלב בעבודה".

היא דיברה גם על החסמים בצד של העובדים: "במהלך השנים מאז שהוקמה צופן ב-2008 למדנו שלאנשי ההיי-טק מהמגזר הערבי יש לא מעט חסמים ואפילו פחדים מעבודה בסביבה יהודית, ועם הזמן החסמים האלה נעלמים".

עמותת צופן תקיים ב-11 במרץ כנס בגן התעשייה בנצרת, בהפקת אנשים ומחשבים, שמטרתו להגביר את המודעות בקרב מנהלים טכנולוגיים בתעשייה לאפשרויות התעסוקה של ערבים. הכנס נקרא "אהלן! בונים היי-טק בחברה הערבית" והוא נערך במסגרת פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים.

לדברי נהב, "מבחינתנו, הכנס הוא אירוע היסטורי, שיכול להיות נקודת מפנה חשובה מאוד בכל מה שקשור בהעסקת ערבים בהיי-טק הישראלי. אני נרגשת מאוד מהעובדה שיהיו בו מנטורים מהתעשייה, מנכ"לים ובמיוחד מנמ"רים שאימצו את התפיסה שלנו לגבי שילובם בה של צעירים ערבים. אלה יפגשו באירוע בוגרי אקדמיה וגם סטארט-אפיסטים מהמגזר, ויראו כיצד אפשר לשתף פעולה איתם".

היא מציינת כי בשנים האחרונות, מאז שהקימה את צופן, חל שיפור ניכר בקצב ובהיקף גיוס בוגרי לימודי המדעים והטכנולוגיה מהמגזר הערבי. "אם בשנת 2000 עבדו בגן התעשייה בנצרת 350 ערבים ישראלים, כיום עומד מספרם על 1,200", היא אומרת. "אולם, זה עדיין רחוק מאוד ממיצוי הפוטנציאל האמיתי שלהם ביחס לגודלם באוכלוסיה. היעד שהצבנו לעצמנו הוא שילוב של 100 אלף בוגרי מדעים מהמגזר בתפקידים שונים בתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה".

האם נצרת היא בועה חיובית, שלא מייצגת את כלל האזורים בישראל בכל מה שקשור לשילוב הערבים בתעשייה?
"נצרת היא אחד משלושה אזורי תעשיה שבהם יועסקו בוגרים מהמגזר הערבי, ואנחנו כעת בשלבי תכנון ויישום מתקדמים להפעלת עוד שני אזורים בארץ – האחד במשולש והשני בשפרעם. המטרה היא לענות על חסם נפוץ אצל הצעירים שרוצים לעבוד בהיי-טק אבל אין להם נגישות לאותם אזורי תעשיה. צעיר ערבי לא יכול לעשות רילוקיישן לתל אביב או להרצליה ובוודאי שלא יכול לקנות בית ולהקים שם משפחה. לכן, אנחנו טוענים שבמשולש ובשפרעם ניתן להעסיק עובדי היי-טק. יש הרבה מאוד צעירים שיש להם את הרצון וההכשרה, רק צריך להגיע אליהם. המודל של היי-טק בריכוזי ישובים ערבים דומה למיזם שילוב החרדיות, שגם שם מספקים להן תעסוקה קרוב לבית".

כיצד נשים מהמגזר הערבי משתלבות בהיי-טק?
"דווקא בנושא הזה יש נתונים מפתיעים. לא מזמן פורסם סקר לפיו 27% מכלל המועסקים בגן התעשייה בנצרת הם נשים. למיטב ידיעתי, זה אחוז דומה לכלל הנשים בישראל שמועסקות בהיי-טק. יש לכך הרבה מאוד השלכות. נשים מהמגזר יכולות לעבוד ולהשתלב בתעשייה אם יתנו להן את הנגישות ואת היכולת לעבוד בדיוק כמו כל אישה אחרת שיש לה משפחה וילדים".

האם אירועים חיצוניים כמו צוק איתן או מתיחות על רקע פוליטי משפיעים על היקף הגיוס של ערבים לחברות הישראליות?
"אין ספק שהכול משפיע, אבל כמו שאמרתי, כאשר כבר משלבים ערבים ויהודים במרכז פיתוח והם עובדים ביחד, כל המחלוקות זזות הצידה. אני עדיין לא יכולה לומר שהחסמים האלה נעלמו לגמרי כשהנהלות שוקלות האם לגייס עובדים ערבים, אבל מדובר בשיקולים שנובעים מחוסר הכרה מספקת עם המגזר ולא חס וחלילה מטעמי גזענות. יש מנהלים שפשוט לא רוצים להתעסק עם זה, בדיוק כמו שהם לא מגייסים חרדים. אני מקווה שהכנס הזה יסייע בהסרת החסמים הללו".