הזווית האנושית של הסייבר

"בטיפול בסייבר יש שני מרכיבים – האנשים והטכנולוגיה", כך קבע סנ"צ מאיר חיון, ראש יחידת הסייבר בלהב 433, שחתם את כנס הסייבר המרכזי של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד').

ביחידה המיוחדת של המשטרה שמטפלת בעבירות סייבר וחוקרת אותן, הדגש הוא קודם כל על האנשים. או, כפי שסנ"צ חיון אמר: "האנשים תמיד לפני המחשבים". השוטרים שמגויסים ליחידה זו צריכים להיות קודם כל בעלי יכולת תשאול וכאלה שחשופים ומכירים את נושא הסייבר, ובמיוחד את הזווית האנושית שלו. גם הצד הטכנולוגי, שבמשטרה מאוד מחשיבים אותו, מורכב קודם כל מאנשים.

חשיבות המרכיב האנושי הייתה אחד המסרים המרכזיים שעברו אתמול כחוט השני בכנס, שריתק לאולם המודרני של yes Planet בראשון לציון כמה מאות מקצוענים בתחום – מהמגזרים האזרחי, המשטרתי והצבאי כאחד.

אם נחשוב לרגע מחוץ לקופסה וננטרל את הקונוטציה הטכנולוגית שעולה בראשנו כאשר אנחנו מזכירים את המושג סייבר, מדובר בסופו של דבר במלחמת מוחות. גם ההאקרים שמבצעים את מתקפות הסייבר הם קודם כל אנשים, שיש להם מניעים כאלה או אחרים.

המאבק בין האנשים הוא מי משקיע יותר בלימוד, בידע ובמציאת פתרונות יצירתיים להגנה או התקפה, ומי מצליח להיות ערני במשמרת שלו ולא לקפוא על השמרים.

כדי להציב אנשים בחזית הסייבר, כדי לתת מענה לאיומים ההולכים ומתגברים, צריכים קודם כל להכשיר ולחנך דורות חדשים של לוחמי סייבר, של מקצוענים בתוך הארגונים, על מנת שימלאו את תפקידם. המטה הקיברנטי הלאומי בראשות ד"ר אביתר מתניה הציב את נושא החינוך לסייבר כאחד מרשימת היעדים שהוא רוצה לטפל בהם בשנים הקרובות. על פי מנחה הכנס, אבי ויסמן, שעוסק במשך שנים בהכשרת אנשים למקצועות אבטחת המידע, הדברים מתחילים לזוז – לאט מדי, לטעמם של מומחים רבים, אבל לפחות זזים.

גם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), לשעבר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל וראש השב"כ, שהיה אורח הכבוד בכנס, העלה על נס את כוח האדם. הוא קבע חד משמעית: ההון האנושי הוא המפתח להצלחת הסייבר, כדי שמדינת ישראל תהיה לא רק אומת הסטארט-אפים אלא גם אומת הסייבר.

ישראל משקיעה לא מעט בפיתוח ההון האנושי בתחום הסייבר ולפי דברי ד"ר מתניה, המדינה העבירה עד היום רבע מיליארד שקלים כדי להיות אור לגויים גם כאן. בין היתר, הושקעו משאבים בהקמת חממות, מרכזי פיתוח ומסגרות חינוכיות, ששם נושמים ומדברים סייבר 24 שעות ביממה.

באופן לא מפתיע, אוניברסיטת בן גוריון לקחה את ההובלה בתחום הכשרת מהנדסי הסייבר לתארים ראשון ושני במסגרות לימודים ייחודיות למצטיינים. כי סייבר, כך אמרו כל הדוברים, זה עסק למצטיינים ומצוינים. בדיוק כמו בשדה הקרב הפיזי, מנצח זה שיודע לחשוב כמה צעדים קדימה, לנתח נכון מה האויב חושב.

צריך היה לשמוע ולא להתבייש ולהתרגש מדבריו המדודים והצנועים של שגיא בר. בר מסיים בימים אלה שירות צבאי מרתק באחת מיחידות המודיעין. במסגרת תפקידו הוא סייע בהכשרת לוחמי הסייבר העתידיים. ביחד עם משרדי ממשלה, תעשיינים ושאר אנשים טובים באמצע הדרך, הוא מעורב בפעילות של שני מיזמים נפלאים: מגשימים ופסגות. פרויקט מגשימים פועל בפריפריה ומאתר את הצעירים המוכשרים שיוכלו אחר כך לשרת ביחידות המובחרות, ובמקביל תורם תרומה חשובה לצמצום הפערים בחברה הישראלית ומניעת אפליה עדתית ודתית בהכוונה או הסללה של תלמידי חטיבות הביניים בדרך לתיכון ולצבא. פרויקט פסגות מטפל בצעירים ממרכז הארץ וצפונה שמסוגלים להבין את הרשת ולחוש את המשמעות של מתקפת סייבר.

הצד הטכנולוגי שייך לפן האחר של הסייבר, אותו היטיב להציג ד"ר גבי סיבוני, ראש התוכנית ללימודי סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הוא מיקד את הרצאתו בחיבור שבין הצד הפיזי לצד הקיברנטי בפעילות הסייבר.

כלל הדוברים בכנס הסכימו שהמודעות לסייבר בארגונים עלתה מאוד בשנים האחרונות אבל מימוש ההיערכות להגנה ומניעת התקפות זקוק לזריקות מרץ באופן דחוף. גם כאן, זה עניין של אנשים. קודם כל אנשים בעלי הכשרה, שקיימים במשורה, אנשים שנמצאים בעמדות מפתח בארגונים, מנהלים וחברי דירקטוריונים, שלא ממש דוחפים את מנהלי הטכנולוגיה לעשות את מה שצריך, אולם דאגו לעצמם לביטוח יקר למקרה של תביעה.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

בשורה התחתונה: כנס הסייבר אתמול העמיד את החינוך ואת הכשרת כוח האדם באור הזקורים. המטרה הייתה ליצור קריאת השכמה לכל הגורמים הלאומיים ובמגזר העסקי, שכמו בכל תחום בחיים, סייבר זה לא טכנולוגיה ואין מקום ליצור סביבה טכנופובית. זה קודם כל האנשים.

המצע הכלכלי של התעשיינים לחדשנות וצמיחה

ה-17 במרץ, יום הבחירות, מתקרב בצעדי ענק ויחלוף במהרה. בהעדר שיח כלכלי אמיתי, שחושף את תוכניות המפלגות ליום שאחרי, במיוחד בתחומי הצמיחה והחדשנות, נקט נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בצעד מקורי: הוא פרסם את התוכנית הכלכלית של ההתאחדות. אין בה משהו מהפכני שאף מפלגה לא יכולה לעמוד בו והיא מנוסחת כך שאפשר ליישמה כבר מחר בבוקר. יש בה את הצרכים, הבעיות שאיתן מתמודדים העסקים הגדולים והקטנים בישראל, ולצד זה תשובה לשאלה הנצחית: "איפה הכסף?".

סעיף חשוב מאוד בתוכנית הוא החדשנות – לא כערך בפני עצמו אלא כחלק מתפיסה שאומרת שהשקעה בצמיחה כלכלית של כל המשק דרך כל העסקים היא זו שתוציא את המשק מההאטה המתמשכת שלו.

כך כותב ברוש בהודעה שפרסמה אתמול ההתאחדות: "המגזר העסקי הינו מנוע הצמיחה של המשק – מעסיק כ-2.3 מיליון איש ומניב את מרבית הכנסות המדינה ממיסים, הן במישרין והן בעקיפין, הודות להעסקת מיליוני עובדים, המשלמים מיסים על שכרם ועל צריכתם".

מאז המשבר העולמי ב-2008-9 נמצאת הכלכלה הישראלית במגמת האטה. זאת בעיקר על רקע ההאטה בקצב צמיחת המגזר העסקי מקצב מהיר של 6.3% לשנה בשנים 2004-2007 עד ל-2.5% ב-2014.

לדעת התעשיינים, שיפור כושר התחרות ייעשה על ידי צמצום הרגולציה באמצעות פעילות רוחבית של כל המשרדים. פעילות כזו, כותב ברוש, לא עולה כסף. להיפך, היא תחסוך כסף.

התחום השני, עליו מדברים במגזר העסקי ובכלל, הוא הגדלת מצאי עובדים טכנולוגיים. כפי שכותב ברוש, "יישום תוכנית לחינוך והכשרה מקצועית-טכנולוגית, לרבות הקלות בירוקרטיות בתחום ההכשרה המקצועית וכלי הסיוע בתחום, קידום שילוב החרדים בשוק העבודה והכשרתם בהתאם לצרכי המגזר העסקי".

יש בהמשך התוכנית חישובים מדויקים לגבי העלות של כל תוכנית, היקף ההשקעה והתמורה שתצא למשק. כאמור, שום דבר שלא שמענו עד כה. התקווה היא שמי שיקבל את המפתחות להגה של הכלכלה יגדיל ראש ויתחיל ליישם אותה, לטובת כולנו.