מארק שוורץ, מנמ"ר סוכנות ההגירה האמריקנית: "ה-IT סייע לי לעשות מהפכות שקטות"

"ה-IT סייע לי לשנות תהליכים, לבצע מהפכות שקטות ולגרום לכל הליכי הביורוקרטיה להיות מהירים ויעילים יותר", כך אמר מארק שוורץ, מנמ"ר הסוכנות לשירותי ההגירה והאזרחות בארצות הברית, USCIS (ר"ת US Citizenship and Immigration Services), שמהווה חלק מהמשרד להגנת המולדת (DHS). הוא כלל במהלך "הכנסת תהליכי פיתוח אג'יליים, לרבות DevOps".

שוורץ היה דובר המפתח בכנס הראשון לנושא DevOps שנערך היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים וחברת אג'יילספארקס, ב-yes Planet בראשון לציון. השתתפו באירוע מאות מקצוענים מעולם פיתוח התוכנה מכלל מגזרי המשק והנחה אותו ארז טאצ'ר, מנכ"ל אג'יילספארקס.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

בדבריו ציין שוורץ כי תקציב ה-IT השנתי של הסוכנות שבה הוא משמש כמנמ"ר עומד על חצי מיליארד דולר. לדבריו, הסוכנות מטפלת בכשבעה מיליון בקשות להגירה מדי שנה. חישוב פשוט מעלה כי מאחר שיש 50 שבועות עבודה בשנה ו-40 שעות עבודה בשבוע, הארגון נדרש לטפל מדי שעה בשעה בכ-3,500 בקשות.

"הנהלים היו האויב שלי"

הוא סיפר כי "עם הגיעי לתפקיד קראו לי 'סייר' – ולא בסרקסטיות. הבנתי שאני מגיע לגוף ממשל פדרלי, עם תרבות שונה, אבל לגוף שבבסיס, האנשים בו טובים".

"רציתי להבין מה שונה בעבודה ב-'אזרחות' מול העבודה בממשל", אמר שוורץ. "אחרי שבועיים הבנתי את זה טוב מאוד, לאחר מה שקרה בעקבות רצון שלי לעשות שינוי קטן במסמך שיש באתר הסוכנות. שאלתי כמה זמן זה ייקח ואחד המפתחים שלי אמר ששנה לערך. 'אתה צוחק עלי', השבתי. גם אני וגם הוא ידענו שמדובר בפעולה שלוקחת כמה דקות של פיתוח. המפתח הסביר לי שיש מסמך בן 400 עמודים של קובץ נהלי IT בשם 'MD102', ובתוכם נהלי פיתוח. ניסיתי לקרוא את הנהלים והשתעממתי. 'אני רוצה לשנות, אני המנמ"ר!', אמרתי. דבר לא עזר. הבנתי שהנהלים הם האויב שלי ועליי להילחם נגדם – אבל בחוכמה, בלי רעש".

שוורץ נתן דוגמה נוספת: "הייתה לנו מכונת IT מורשת. לא היה לה כל שימוש כי הגרנו ממנה את הפונקציות, אולם עלות התחזוקה שלה עמדה על מאות אלפי דולרים. אמרתי: 'בואו נעיף אותה'. העובדים שלי השיבו שזה לא בסמכותי".

הוא ציין כי "עד שהגעתי ל-USCIS, הפיתוח היה מבוסס על שיטת 'מפל מים'. הודעתי לעובדים שמאותו הרגע אנחנו הופכים להיות מבוססי אג'ייל. בשל כך, המשך הממוצע של פיתוח של שירות, שקודם לכן ארך בין שמונה חודשים לשנה, התקצר לשבועות מעטים".

מהפכה בלי לקרוא לה כך

"ניסיתי להבין למה הסוכנות פעלה כפי שפעלה", אמר שוורץ. "הבנתי שהתשובה נעוצה בפיגועי ה-11 בספטמבר, שהם הסיבה להקמת המשרד".

שוורץ ציין שני דברים שלדבריו נדרשים בהליכים הביורוקרטיים: "הדבר הראשון הוא פעולה לפי כללים. הביורוקרטיה במקורה היא דבר טוב, היא סט כללים שנועדים להחליף קפריזות ונפוטיזם. הדבר שני הוא שצריך לא רק לעשות את הדברים על בסיס כללים אלא גם להוכיח ולדווח זאת – וזה דורש עוד מנהלה".

"יש לי, כאיש גוף ממשל, אחריות ללקוחות, אני עובד מול האזרחים", אמר. "לכן נדרש לעשות פיתוח תוכנה מבוסס אג'ייל. פיתוח זה מייעל תהליכים ומקצר לוחות זמנים. הבנתי שניתן לפעול בתוך מסגרת הביורוקרטיה על ידי מימוש DevOps, וכל שנדרש הוא להראות שהתהליכים הללו עונים לכללים שלה".

הוא הוסיף כי "הצלחנו לשנות דברים משמעותיים בעבודה של הסוכנות, בעזרת ה-IT. עשינו מהפכה באספקת שירותים מבוססי IT, רק שביצענו אותה בשקט ולא קראנו לה מהפכה. כיום אנחנו במצב בו משרדי ממשלה אחרים לומדים מאיתנו כיצד לעשות IT מהר יותר. צוותים שלי מסתובבים ומדריכים גופי מחשוב בגורמי ממשל אחרים".

לסיכום אמר שוורץ כי "קל לחשוב שהביורוקרטיה היא רעה, חסרת פנים וחסרת נשמה. זה לא נכון. יש בגופים ביורוקרטיים אנשים שמחויבים לעבודה תחת מציאות, יש אילוצים, תקשורת, כללים ו-140 ועדות קונגרס שעורכות עלינו פיקוח. בסך הכול, העובדים הם אנשי ממשל שמנסים למלא את תפקידם כיאות. הצלחנו להגיע למצב נפלא בו ה-DevOps תמך במשימה ובדרך לא כואבת הניע תהליכים מהר יותר. הבאנו לכך שה-IT משפיע".