העתיד טמון בחיישנים

תחזית עדכנית של גרטנר (Gartner) מלמדת כי עד 2020 יהיו בעולם 26 מיליארד רכיבים המבוססים על האינטרנט של הדברים, ובין היתר הם ייצרו מהפכה של ממש בתשתיות המחשוב הארגוניות כפי שהן באות לידי ביטוי בחדרי המחשבים של הארגונים. שינוי מבני בתוך חדרי המחשב משפיע באופן גורף על הארגונים ועל הלקוחות – הפנימיים והחיצוניים.

התחזית הזו של גרטנר מצטרפת לשורה של תחזיות דומות שחברה זו וחברות מחקר אחרות הוציאו בשנה האחרונה. בעניין הזה דומה שהשמיים הם הגבול וכל מספר שתזרקו לאוויר יהיה נכון.

הסיבה לחגיגת המספרים הזו, שמתרכזת בעובדה שהעולם שלנו יהיה בעוד חמש שנים מלא בחיישנים, היא הפוטנציאל הגלום בהשפעות של מגמה זו כמעט על כל תחום בחיינו. המספרים כבר לא רלוונטיים, שכן רבים מאיתנו עדיין לא יכולים להכיל את עצם המהפכה שכבר קורית: נוכחות כמעט טוטלית של האח הגדול שיצפה עלינו ועבורנו מכל מקום ועל כל תחום שרק נרצה.

כמו בכל מגמה חדשה, ההתחלה של האינטרנט של הדברים מלווה בהרבה אגדות וסיפורים, כאשר האנשים מהשורה לוקחים את הדברים לקצוות חצי דמיוניים או למקומות שאינם רלוונטיים כרגע. הדוגמה השכיחה ביותר, עליה שמעתי יותר מפעם אחת בשיחות סלון עם חברים שאינם טכנולוגיים, היא: "עוד מעט אוכל לצאת מהעבודה ולהפעיל את המזגן שיקרר לי את הבית או לחמם את המים באמבטיה".

הרחש בחש סביב האינטרנט של הדברים יצר התעניינות שיא בחלקים רבים בעולם הטכנולוגי ובשוק הארגוני. המגמה הזו באה ליד ביטוי בכנס האינטרנט של הדברים שערכה קבוצת אנשים ומחשבים בשבוע שעבר ב-yes Planet בראשון לציון. העובדה שהכנס נערך באולם שמשמש להקרנת סרטים באיכות מעולה התאימה מאוד להרצאות לא מעטות שהושמעו בו. בשלב מסוים חשת שאתה נמצא במסע אינסופי אל העתיד, שבחלקו נמצא כבר כאן. זה היה כנס שבו באים רוב האנשים ללמוד ולראות מקרוב את המהפכה המתקרבת. אילן אלתר, שמוביל את הנושא הזה כבר כמה שנים ויזם את הכנס, הבהיר מיד: "לא מדובר בעוד באזזז אלא במציאות שמתהווה לנגד עינינו".

ניהול טוב יותר ויעיל יותר

האינטרנט של הדברים ישפיע קודם כל על יכולת השליטה והניהול של שורה של גורמים ויעשה אותם טובים יותר. הוא יספק גם ומידע שיאפשר להפיק הרבה יותר מכל דבר. כמו מגמות אחרות, האינטרנט של הדברים מעמיד את הטכנולוגיה בצד. היא חשובה אבל היא לא הסיפור. התוצאה של היכולת הטכנולוגית לחבר חיישנים למערכות מחשוב חכמות קיימת כבר שנים. מה שמנע עד כה את המימוש היה רוחב הפס של התקשורת, תשתיות האינטרנט ופיתוחים טכנולוגיים אחרים.

הצורך באינטרנט של הדברים נובע ממגמה אחרת שכולם דיברו עליו ואף ביכו אותו לא מעט: ה-Big Data. עודף המידע שמצטבר בארגונים ולא תמיד יודעים איך לנצל אותו. ערן אלראי, מנכ"ל Software AG ישראל, אמר בראיון בשבוע שעבר כי האינטרנט של הדברים ייתר את העיסוק בבעיה זו. המידע הרב, בהיקפים הרבה יותר גדולים, ינותב למערכות חכמות שיפיקו את התוצאה. אם נסענו בכביש מהיר וחיישנים דיווחו על בעיה בכביש אחר שאליו אנחנו אמורים להגיע בעוד כמה שעות, מערכת הבקרה של הרמזורים תדע לכוון אותנו בזמן אמת ותוך כדי התנועה לאן להמשיך. אם תרצו, מדובר ב-Waze חכם ומדויק יותר.

האינטרנט של הדברים הניח את התשתית למגמה אחרת: ערים חכמות. מכלול שלם של שירותים ותהליכים במגזר המוניציפלי, שיאפשר לראשי העיר ופרנסיה לנהל אותה ביעילות רבה יותר ולספק שירותים טובים יותר. השילוב של האינטרנט של הדברים וערים חכמות יוצר את הרושם שזה יהיה אחד המנועים החזקים שיכניסו לחיינו את המגמה החדשה, מבלי שנרגיש בכך. מכאן נגזרות תוכניות אחרות שיאפשרו לקדם את פרויקט הרכב ללא נהג, טיפול מרחוק יעיל וזמן במערכת הרפואית, קבלת מידע אפקטיבי על לקוחות שמתכוונים להגיע לחנות מסוימת בקניון והטלפון הנייד שלהם יציע להם פריטים ממוקדים שקשורים למטרת כניסתם לחנות, ולא אוסף של הצעות מקריות. בכלל, האינטרנט של הדברים יאפשר חיים יותר ממוקדים, שזורמים מהר יותר ומובילים אותנו במהירות רבה יותר ליעד שלנו.

מה עם הסכנות?

אם במציאות עתידנית עסקנו, הרי שאת הפרק החזוני שהצית את הדמיון בכנס סיפק דורון אמיר, יזם ואיש היי-טק ותיק. אמיר האיר את תשומת הלב כי עולם מלא בחיישנים יגביר את סכנות הקרינה שכולנו חוששים ממנה, אבל כמו לווייתנים שנמשכים אל החוף ומאבדים את עצמם לדעת, אנחנו מתעלמים מהסכנות ומכורים למכשירים שפולטים קרינה. עם פרוץ האינטרנט של הדברים, ציין, הסכנה הזו תוכפל.

הפתרון שאמיר סיפר עליו הוא שימוש בטכנולוגיית הקול כדי להפעיל מכשירים שיונעו על יד החיישנים. הנוכחים באולם לא הסתירו את ספקנותם אבל מאידך לא שכחו שלפני חמש שנים, כשהתחילו לדבר על האינטרנט של הדברים, היו מעטים שנתנו לזה סיכוי. וכל השאר כבר היסטוריה.