מאיה עדולמי, רשות התקשוב הממשלתית: "הנגשת המידע תעזור לפתח שירותים חדשניים"
"נדרש להנגיש כמה שיותר ממאגרי המידע הרבים שקיימים בממשלה לאזרחים ולמפתחים, כדי ליצור שקיפות שלטונית", אמרה עדולמי, מנהלת פעילות Open Data ברשות
"יש במערכות ה-IT הממשלתיות מאגרי מידע רבים. נדרש להנגיש כמה שיותר מהמידע הזה לאזרחים ולמפתחים, כדי ליצור שקיפות שלטונית ואפליקציות של שירותים חדשניים על בסיס המידע הממשלתי", כך אמרה מאיה עדולמי, מנהלת פעילות Open Data ברשות התקשוב הממשלתית.
עדולמי דיברה בכנס BI-BigData, שנערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. מנחת האירוע הייתה פלורה לוין, שותפה ב-B-Pro, ששימשה כיו"ר ועדת התכנים שלו, והשתתפו בו מאות מקצוענים מהתחום.
לפני שהחלה לעבוד בממשלה הועסקה עדולמי ב-Moovit. היא דיברה על שיתופי פעולה בין המגזרים הממשלתי והפרטי וציטטה מחקרים שעסקו בהיבטים שונים שלהם: "במחקרים האלה התגלה שהגברת ההוצאה הממשלתית על מחקר ופיתוח וקרנות הון-סיכון פחות יעילה, אולם מנגד, יצירת תהליכים של חדשנות משותפת ושיתופי פעולה בין הממשלה לאקו-סיסטם מביאים ליותר יעילות".
היא ציינה את המטרות שבגללן הוקמה רשות התקשוב הממשלתית, על בסיס מטה התקשוב הממשלתי, ושגרמו להעברת הרשות ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה. "היו למהלך שלוש מטרות: בניית ויצירת שירותים חדשים, הפיכת המידע הממשלתי למנוע צמיחה כלכלי והגדלת השקיפות של הממשלה מול האזרחים", אמרה.
עדולמי הזכירה את אתר מדל"ן – מערכת המשלבת מקורות מידע ממשלתיים שונים בתצורה גיאוגרפית. לדבריה, המערכת הזו מבוססת על מאגר נדל"ן, שאליו נוספו נתוני חינוך, פשיעה וקהילה. "על בסיס הנתונים האלה, האתר מספק מידע איפה הכי כדאי לי לגור", אמרה. היא ציינה כי "הנתונים אינם חדשים – הם היו קיימים כבר קודם ברשות המסים. מדל"ן עוטף אותם בנתונים נוספים, ממקורות שונים".
שירות חדשני נוסף אותו ציינה עדולמי הוא פיתוח אפליקציות שונות על ידי משרד הבריאות והסדנה לידע ציבורי, שסיפקו מידע בעת מבצע חיסוני הפוליו שנערך לפני שנתיים איזו מרפאת טיפת חלב היא הקרובה ביותר למקום מגוריו של המשתמש. עוד אפליקציות שפותחו, אמרה עדולמי, הן כאלה לא ממשלתיות, שהתריעו על אזעקות צבע אדום במהלך מבצע צוק איתן.
בהתייחסה למטרה השנייה בהקמת רשות התקשוב – מנוע צמיחה כלכלי – אמרה עדולמי כי "מק'ינזי (McKinsey) מעריכה ששוק פיתוח התוכנות המשחררות מידע לציבור עומד על שלושה טריליון דולר".
לגבי המטרה השלישית של הרשות, הגדלת השקיפות, היא אמרה כי "הממשלה משיגה ערך משקיפות, מאחר שהיא מגבירה את רמון הציבור בה". היא ציינה כדוגמה את ארצות הברית, בה יש 140 אלף מאגרים פדרליים, בתחומי החקלאות, הפיננסים, החינוך, הבריאות, נתונים סטטיסטיים ואיכות הסביבה.
"בישראל, הושק אתר Data.Gov לפני שלוש שנים", הוסיפה. "הוא כולל כ-300 מאגרי מידע. אנחנו רחוקים ממיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים בתחום של שיתוף המידע לציבור, יש לנו דרך ארוכה לעשות".
עדולמי סיכמה באמרה כי "הרשות פועלת להנגשת המידע הממשלתי בכמה אופנים: תחרויות לבניית אפליקציות בתחום, שמגבירות את המודעות, משפרות שירותים לאזרחים ומשווקות את הפעילות הממשלתית. בנוסף, אנחנו עושים מיפוי בכל משרדי הממשלה ובוחנים מהם המאגרים שהם בעלי ערך לציבור. כמו כן, אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בחו"ל בתחום ויושבים עם אנשי תוכן בממשלה ובקרב הקהילה העסקית, לדעת מהם מאגרי המידע שניתן וכדאי להנגיש לציבור. הוקמה כבר ועדת שרים שתמליץ, מתוך המיפוי שנעשה, אילו מאגרים יש לשחרר לציבור בכל שנה".
תוכנית הפעולה של התקשוב הממשלתי לשנים הבאות
רז הייפרמן, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתית, ציין כי זו כוללת אוסף של ארבע יחידות דיגיטליות ממשלתיות: ישראל דיגיטלית, מטה הסייבר הלאומי, היחידה ליישומים ביומטריים ורשות התקשוב הממשלתית.
הייפרמן תיאר את תוכנית הפעולה של התקשוב הממשלתי לשלוש השנים הבאות: קידום מיזם ישראל דיגיטלית; ממשל פתוח – העברת מידע בין משרדי ממשלה; ניהול סיכונים; הגנת סייבר; מימוש הנחיות מקצועיות; הקמת ענן פרטי של הממשלה; הקמת רשת תקשורת B2G; שיפור השירות הממשלתי; האצת תוכנית ממשל זמין; ושיתוף הציבור.
"יש אוסף נושאים שאנחנו רוצים לקדם", ציין. "ברצוננו לשפר את איכות השירות לציבור, למדוד אותו ולהפוך אותו לשירות שקוף. כל זאת כאשר האזרח הוא במרכז. אנחנו רוצים גם לקדם את נושא ניהול הסיכונים. הממשלה חייבת לקדם את הנושא. היא היא הרגולטור ועליה להביט גם על עצמה".
הוא סיים בהתייחסו ל-Open Data: "זוהי מגמה חדשה יחסית, שהחלה בסוף העשור הקודם. הבשורה מאחוריה היא שהממשלה – בשם אזרחיה ועל חשבון אזרחיה – מקיימת תהליכים ופעולות שמייצרים כמויות עצומות של נתונים שנאספים ויש להנגיש אותם לציבור. המידע הזה הוא של הציבור והוא מוחזק על ידי הממשלה. לכן, יש לחשוף אותו לאזרחים, כדי שיעשו בו שימושים וייווצרו על בסיסו שירותים חדשניים".
הנגשת המידע הממשלתי תגרום לכך שהאזרחים יפתחו את הגוגל הבא של העולם. איזה בדיחה מה שאומרים על מאגרי המידע. איזה אפליקציות אפשר לבנות מהמידע הממשלתי? תסתכלו על בריטניה, שם פתחו עשרות אלפי מאגרים, איזה אתרים ואפליקציות עשו מהמאגרים ששם? 99 אחוז מהאפליקציות סגורות או לא פעולות.
אחד הדברים הכי חשובים הוא ליצור קשר בין מערכות בגורמים שונים בממשלה. למשל לחבר בין המערכות של למס - משרד פנים - אוצר - כלכלה - ביטוח לאומי - מס הכנסה - משרד השיכון וכו. זה יישפר וידייק את המידע הקיים, ייצור יעילות אדירה וימנע כפילות נתונים..