שרגא ברוש, התאחדות התעשיינים: "קטר ההיי-טק נבלם; ללא אינטל מצבנו היה חמור יותר"

"קטר ההיי-טק, שהוביל את המשק במשך שנים, נבלם. מאז 2012 קיימת ירידה מתמדת בצמיחת הענפים בתחום, והם רשמו נסיגה של יותר מ-1.6% בתוצר לצד פיטורי עובדים בשיעור דומה. זאת, לעומת צמיחה שנתית של כ-8% ב-2004-2012", כך אמר הבוקר (ד') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, שנכנס לתפקידו לפני שבוע.

זוהי הפעם השנייה שברוש מכהן כנשיא התעשיינים. בתדרוך שערך לכתבי כלכלה וטכנולוגיה בבית התעשיינים הוא הציג תמונת מצב עגומה של התעשייה ופרש את התוכניות שהוא עומד להציג לממשלה הנוכחית ולזו שתוקם לאחר הבחירות.

"מאז 2008, הכלכלה הישראלית נמצאת במגמה רב שנתית של האטה", פתח ברוש. "אולם עד אז היה לנו קטר שהוביל את הייצוא, ההיי-טק, ועכשיו נותרנו ללא קטר".

נשיא התאחדות התעשיינים ציין כי מנתוני הנסיגה בייצוא נוכו הקמתו של מפעל אינטל (Intel) החדש בקריית גת ושדרוגו של המפעל הקיים, שתורמים רבות לייצוא ואיזנו את המציאות המרה, ונוטרל הייצוא של התעשייה האווירית.

לדבריו, "הנסיגה בהיי-טק היא חלק מירידה מתמשכת בייצוא התעשייתי בכלל, שנובע קודם כל מהמשבר הכלכלי בשווקי העולם. אלא שמאז 2013 הסחר העולמי התרחב, בעוד שהייצוא הישראלי מאבד את כושר התחרות שלו, בגלל שחיקה מתמשכת". ברוש התריע כי "הצפי הוא שייצוא הסחורות בעולם צפוי לגדול ב-7.7%. המציאות מראה שהסיכוי שהייצוא הישראלי, בכלל זה של ההיי-טק, יגדל בשיעור דומה קלוש מאוד".

הוא ציין כי הגורמים לשחיקה, שנכונים לכל סוגי התעשייה, הם התחזקות השקל, התייקרות עלויות העבודה ועלייה בתעריפי התשומות, כולל מים וחשמל. הבעיה החמורה ביותר, לדבריו, היא הרגולציה והביורוקרטיה מכבידה, שמכבידות על התעשיינים. "בדעתי לפנות לראש הממשלה, המכהן כיום כשר האוצר, בנימין נתניהו, ולהזכיר לו שרק לפני שנה הוא דיבר על המחיר הכבד שאנחנו משלמים בגלל הביורוקרטיה: היא מרחיקה משקיעים, מונעת מהתעשיינים להשקיע במכונות ובקווי ייצור, וגורמת להם להעדיף לפתוח מפעלים בחו"ל", אמר ברוש. "שיעור ההשקעות במכונות ובציוד ירד באופן חד מ-13% בשנת 2000 ל-8.6% כיום".

גם כאן, ציין, מי שהצילה את המצב הייתה אינטל, עם הקמת המפעל הנוסף בקריית גת. "זו השקעה חשובה מאוד, אבל היא לא מייצגת את כלל המשק", אמר ברוש.

"הממשלה לא משקיעה מספיק בחינוך הטכנולוגי"

בהמשך מתח ברוש ביקורת חריפה על רמת החינוך הטכנולוגי בישראל ועל שיעור ההשקעות הממשלתיות בו לעומת מדינות אחרות. על פי מדדי ה-OECD, ישראל נמצאת במקום הלפני אחרון בשיעור הלומדים חינוך טכנולוגי, עם 38%. הממוצע של כלל מדינות ה-OECD עומד על 44%.

כמו כן, מנתונים שהוצגו בתדרוך עולה כי חלה שחיקה מדאיגה ביותר בתמיכות הממשלה בהשקעות, הן בחלק מעידוד חוק השקעות הון והן כאחוז מהתוצר. בשנת 2000 עמד תקציב המענקים בחוק עידוד השקעות הון על 1.3% מסך התוצר התעשייתי, בעוד שב-2014 הוא עמד על 0.2% בלבד.

התאחדות התעשיינים מציעה: כך נצמח מהר יותר

בחלק השני של התדרוך פרש ברוש את התוכנית של התאחדות התעשיינים, שתוגש לממשלה בקרוב במטרה להציע לנתניהו מדיניות תעשייתית שתוביל את המשק בחזרה למסלול של צמיחה מואצת. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא הכשרת כוח אדם טכנולוגי מתאים, שיספק את דרישות כוח האדם לתעשייה שעוברת תהליך של אוטומציה וחדשנות, אולם אינה יכולה לספק לאנשים את ההכשרה המלאה.

הוא סיפר כי ב-2006 יזם עם משרד החינוך את תוכנית טו"ב, טכנאים לבגרות, שמשרד האוצר העביר לטובתה 40 מיליון שקלים. "התוכנית עובדת, היא התפתחה יפה ומיושמת ב-100 כיתות", ציין ברוש. "אבל זה לא מספיק: כבר אז ידענו שמשך הזמן בין הלמידה לקליטתם של המשתתפים בתעשייה יעמוד על כמה וכמה שנים. לכן, אנחנו דורשים להרחיב ולהאיץ את התוכנית הזו, כמו גם ליזום מענקים ואפשרויות שונות להכשרת כוח אדם מקצועי. כיום, אין לבעל מפעל שרוצה להכשיר אנשים מענה ממשי".

ברוש הבהיר כי בדעתו לפנות לראש הממשלה, לחשבת הכללית ולמנכ"לית משרד האוצר עוד לפני הבחירות. "המשק לא יכול להמתין לאחרי הבחירות והרכבת הממשלה", אמר. "למנכ"לים של משרדי הממשלה יש סמכויות גם בממשלת מעבר ואני מקווה שגם במגבלות הקיימות הם יכולים לממש תקציבים". הוא קרא לנתניהו למנות מיד שר אוצר במשרה מלאה. "המשק חייב שר אוצר עכשיו. נתניהו עסוק מאוד בניהול המדינה ובבחירות, ולא יכול למלא את התפקיד כפי שנדרש".