IT לחיזוק הדמוקרטיה

הידיעות הבלעדיות שפרסמנו השבוע על בחירת ספקי מחשוב לכנסת – מלם מערכות ונס כספק שני – הפנו את הזרקורים למשקלן של מערכות ה-IT בפעילותו של בית הנבחרים.

בשנים האחרונות עוברת הכנסת תנופת מחשוב משמעותית, שמקורה גם בשינוי תפיסה ניהולית ארגונית. בעוד שבעבר, כלל פעילות המחשוב בכנסת הייתה מבוססת במידה רבה מאוד על מיקור-חוץ, המכרז הזה משקף את ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה לפני כמה שנים: לייצר בכנסת מאגר מקצועי-טכנולוגי של כוח אדם, לעבות את אגף הטכנולוגי באנשים מקצועיים, להגדיל את כמות הפיתוחים העצמאיים וליזום פרויקטים שונים. המשמעות של אותם פרויקטים היא שיפור התדמית והשירות שהכנסת נותנת לאזרחים, לחברי הכנסת, לעוזרים הפרלמנטריים, לעובדי הכנסת, לעיתונאים ולכל הגורמים הרלוונטיים האחרים.

הצרכנים הפנים ארגוניים של שירותי אגף המחשוב של בית המחוקקים באים מנקודות מוצא שונות: החל מלשכות שרים, לשכת המנכ"ל, עובדי האדמיניסטרציה, חטיבת המחקר והמידע, וחטיבת האבטחה של הכנסת, שמאחדת את האבטחה הפיזית והקיברנטית תחת קורת גג אחת.

המנכ"ל הנוכחי של הכנסת וקודמו דחפו את המהלך, גייסו את אנשי המקצוע באגף והפנו את התקציבים המתאימים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הצורך שנוצר בשימור הידע שנדרש לפעילות הכנסת. התלות בספק, שיש צורך להעמידו למכרז אחת לכמה שנים, יצרה חשש שהאגף לא יוכל לעמוד בכל הציפיות הרבות ממנו.

פעילות מיקור-החוץ תהיה אחראית לתפעול השירותים השוטפים. הצוות הפנימי של אגף הטכנולוגיה מפעיל גם יחידה ייעודית שנקראת BRM, שעוסקת באיסוף, ניהול ותחזוקת דרישות המשתמשים בכנסת.

שיתוף ושיקוף מידע

החזון של יחידת המחשוב הוא להיות בחזית הטכנולוגיה, משום שברור כיום שמערכות המידע מהוות את הכלי שבעזרתו הכנסת יכולה לממש שני יעדים מרכזיים שלה: האחד הוא שיקוף הפעילות הרבה הנעשית בתוך הבית והגברת הנגישות של האזרחים למידע. היעד השני הוא סיוע ושיפור עבודת חברי הכנסת, שסובלים לא מעט מהעדר נגישות למידע חיוני לעבודתם – בעיקר בגלל מחסור במשאבים ותקציבים.

במסגרת זו, אחד היעדים שהוצבו בפני המתמודדים במכרז הנוכחי הוא לאפשר שיתוף מידע מלא ועדכני בין כלל המערכות. כיום קיימות פלטפורמות ותשתיות טכנולוגיות שונות, שהתפתחו בתקופות שונות, וחובת השקיפות מחייבת קודם כל שקיפות פנימית בין היחידות – דבר שהוא לא מובן מאליו.

הקריטיות של מערכות המידע בכנסת מתבטאת בעובדה שהרבה מאוד עיניים נשואות לאתר שלה. תקלה ממושכת אחת תגרום מיד למהומה ציבורית, תעצור תהליכי חקיקה ותפגע עוד יותר בתדמיתה של הכנסת, הירודה ממילא. לכן, אחד מגורמי ההצלחה שמופיעים במכרז הוא דרישה מהספק לסייע לאגף המחשוב למנוע תקלות מראש, ולמעשה לייצר מציאות של אפס תקלות. זאת, בנוסף להתאמת הפעילות של הכנסת לטכנולוגיה הקיימת ולהיפך, לעמוד בדרישות המשתמשים.

הספקים שזכו במכרז יצטרכו לתחזק ולשפר כמה פרויקטים מרכזיים שנעשו בשנים האחרונות בכנסת כמו מאגר החקיקה, שדרוג מערך המליאה והנגשת אתר האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. זאת, לצד חיזוק המגמה של הקטנת התלות בספק ראשי ויצירת הון אנושי פנימי.

מערכות המידע גם אחראיות לתפעול מערכות הליבה התפעוליות של הכנסת, מערכות המחשוב באולם המליאה, באולמות האירועים, בחדרי ועדות הכנסת ובלשכות של השרים והח"כים. כאן בא לידי ביטוי שילוב של טכנולוגיות כמו וידיאו (צילום ישיבות הוועדות), אודיו ומולטימדיה. גם כאן שם המשחק הוא אפס תקלות, כדי להגביר את מעורבות הציבור בדיוני הכנסת ופעילותה.

כל המארג הזה צריך להשתלב במשימה לא פחות חשובה שהכנסת צריכה להוביל בפרט בימים אלה של בחירות: חיזוק הדמוקרטיה, שמירה על חופש הביטוי ושקיפות מלאה של פעילות נבחרי הציבור. בעידן הפייסבוק (Facebook), הטוויטר (Twitter) והתקשורת הפתוחה, חייבת הכנסת להעמיד לרשות נבחריה ועובדיה את כל הכלים כדי שהם יוכלו לשרת את הציבור בצורה טובה יותר. שקיפות המידע היא אבן יסוד במשטר דמוקרטי.

למרבה הצער, הציבור בישראל לא מספיק מודע לזה. גם פעולות יפות שנעשו בשנים האחרונות, שמאפשרות נגישות קלה יותר לחוקים ולדיונים, עדיין לא מייצרות את הרייטינג המתבקש. מציאות זו משחקת לידיהם של כאלה שלא מעוניינים שהמידע ייצא החוצה, גורמים שממשלה פתוחה וממשל זמין הם לצנינים בעיניהם. האיפול והחושך הם בתי הגידול להסתרת מידע, לביצוע פעולות בלתי חוקיות, סטייה מעקרונות השוויון ועוד. כל אלה הם חלק מרשימת המטלות שמוטלות כעת על מובילי המחשוב בכנסת, היום יותר מתמיד.