נתן ברק, mPrest: "המשקל הסגולי של ה-IT במתן מענה לאיומים על המדינה – יגדל"

"לטכנולוגיות ול-IT יש חשיבות מרובה במענה לאיומים במגזר הביטחוני וגם האזרחי. כמו בכיפת ברזל, כך בפרויקטים נוספים – משקלו הסגולי של ה-IT כחלק מהמענה לאיומים אלה יגדל", כך אמר נתן ברק, מנכ"ל mPrest.

ברק היה דובר המפתח בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards 2014. טקס הכרזת הזוכים בתחרות, שהתקיים היום (ד'), נערך זו השנה ה-12, בהפקת אנשים ומחשבים. הטקס נערך במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מנמ"רים, מקצועני IT בכירים ומנכ"לי ספקיות המחשוב בארץ. הנחה את האירוע פלי הנמר, יזם ומנהיג קבוצת אנשים ומחשבים.

mPrest, המצויה בבעלות חלקית של רפאל, פיתחה את מערכות השליטה והבקרה של כיפת ברזל. את המערכת כולה פיתחה רפאל, שהייתה הקבלן הראשי בפרויקט, ואת המכ"ם שלה – אלתא.

בדבריו ציין ברק, אל"מ (מיל') ולשעבר ראש מחלקת המחשוב של חיל הים, כי "במהלך מלחמת לבנון השנייה היו 4,200 נפילות של רקטות, 900 מהן פגעו במבנים, 53 אנשים נהרגו, 250 נפצעו ומיליון איש שהו במקלטים. בעימות הבא, התרחיש שחוזה שיירו על מדינת ישראל יותר מ-20 אלף רקטות, כאשר המטרות ליירוט יהיו יותר מורכבות, איננו דמיוני. תרחיש זה צריך להיות בתוכנית העבודה של כיפת ברזל".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"איבדנו מזמן את הכוונה לאתר את המשגרים כמענה מרכזי לאיומים", אמר ברק. "לא זה מה שיציל אותנו. אין לנו מה להתייחס לאיום כמשהו מוחלט – מאחר שהאיום משתנה. המטרה היא להשיג גמישות למערכת דרך אותן תשתיות גנריות שפיחתנו, כך ש-'לא יהיה חשוב' להן האיום הספציפי הנוכחי. אנחנו מתייחסים לאיומים הנוכחיים ולמצב הנוכחי כמצב זמני בעולם משתנה". כך, לדבריו, "תשתית השו"ב שלנו משמשת למגוון יישומים, מחברות בישראל ועד מערכת להגנת גבולות, לאבטחת מתקנים ברוסיה ועוד".

"עיקר האתגר הוא בטווחים הקצרים"

הוא ציין כי "כשאנחנו מביטים קדימה, אנחנו לא מביטים על הכתוב בעיתון, אלא על טילים, רקטות ואיומים מורכבים ומשמעותיים יותר. אנחנו מביטים על איומים שיגיעו ממדינות שכנות מטווחים גדולים יותר, בכמויות גדולות בהרבה. העימות הוא לא עם רצועת עזה או לבנון, אלא גם עם מדינות בעלות תקציבים בלתי מוגבלים. המלחמה היא לא נגד עזה בלבד אלא נגד חצי מזרח תיכון. העובדה שהירי מתבצע מקרוב לא מתארת את עומק העימות או את המורכבות שלו. מדובר באיומים מטווח קצר עד ארוך. האתגר הוא לתת מענה לא רק לאיום על תל אביב, שם יש 15 שניות כדי להגיע למרחב מוגן, אלא בעיקר לאיום על שדרות, שם משך הזמן לכך הוא פחות משנייה. עיקר האתגר הוא בטווחים הקצרים, ובטווחים אלה הזמן מרגע הזיהוי ועד לשיגור המיירט שיפגע באיום קצר מאוד".

כיפת ברזל. צילום: דובר צה"ל

"יש לישראל שלוש שכבות הגנה: חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל", אמר ברק. "צריך להתייחס לאיומים שמגיעים מהמדינות הקרובות, כאילו שאנחנו 'לבד' במערכת יירוט הרקטות, בין השאר בשל העלויות הגבוהות של שני הפתרונות האחרים. יש גם הבדלים בגבהים בהם ניתן להגיב לאיום. אי אפשר לעשות זאת גבוה מדי, כי יש מטוסים, ואי אפשר נמוך מדי, כדי לא לפגוע באוכלוסיה. בסוף, להערכתי, לאור העלויות הגבוהות של הפתרונות האחרים, נשאיר את שרביט קסמים והחץ רק לאיומים המאוד רחוקים והלא קונבנציונליים – שם הפיצוץ יהיה צריך להיות רחוק מיישובים, רצוי בשטח האויב".

ואולי ה-"איום" הוא בכלל מסוק?

"אתגר טכנולוגי נוסף של כיפת ברזל ומערכת השו"ב שבה הוא היכולת לאבחן בעזרת אלגוריתמים שפותחו ברפאל האם מדובר באיום – ולא במסוק, מזל"ט או כל גוף אחר. זו יכולת מאוד מורכבת, שכן אנחנו חייבים לוודא כי המערכת  בטיחותית", הוסיף ברק.

הוא תיאר את פעולת כיפת ברזל: "דבר ראשון מגלים משהו באוויר. לכל אזור שהוגדר כאזור מוגן ולכל איום אנחנו בונים מאות פתרונות יירוט. נבחר אחד מהם בראייה מערכתית. לאחר שבחרנו ביירוט הנבחר ניתנת פקודה למיירט לצאת לדרך. עד שלב הזה, המיירט לא יודע היכן האיום. או אז, מערכת השו"ב מנחה אותו כיצד להגיע לאיום במהירות והוא פותח את ראש הביות שלו ומצליח לפגוע באיום בתזמון הנכון, ברמת מילי-שנייה. זה מאוד חשוב, כי רוצים לדעת איפה לפגוע באיום – לא בכנפיים אלא בחומר הנפץ. לכן, חשוב לדעת האם מדובר בקסאם או בגראד. יש זמן קצר לזהות או לפגוע, כאשר יש הרבה 'רעשים' ברקע".

ברק ציין כי "המערכת מאובטחת ביותר מבחינת ביטחון המידע (במ"מ). הכנסנו הגנות רבות לתוך המערכת". לדבריו, "מערכת השו"ב מחוברת דרך חיל האוויר לכל חיישן שיכול להשתתף במתן התמונה. המערכת מעבדת את המידע ובונה תמונה – בלי לפגוע במה שאינו האיום, כגון מטוסים. אתגר נוסף הוא בניהול כמות רבה של יירוטים בו זמנית".

"המערכת מודולרית ויכולה לענות לקשת איומים רחבה", סיכם ברק. "היא ניידת ובתוך שעה מההצבה שלה הופכת למבצעית. אחוזי היירוט שלה במבצע צוק איתן היו גבוהים ואנחנו משוכנעים שנוכל להגדיל את ההסתברות ליירוט בעימותים הבאים. מערכת השו"ב תפעל במקומות נוספים, בארץ ובחו"ל, מעבר לכיפת ברזל. נמשיך לספק עוד פיתוחים ועדכונים למערכת".