קריאת השכמה למנמ"רים: תעברו לענן

כנס United Cloud Summit של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד'), שיקף יותר מכל את המציאות בתחום הזה בארץ. שורה ארוכה של חברות טכנולוגיות, החל מענקיות כמו CA, יבמ (IBM) ואחרות, וכלה באינטגרטורים וספקי שירותים בתחום הענן, הציגו את הפתרונות שלהם בפני אולם מלא של כמה מאות מנהלי IT, שהקשיבו בקשב רב ולמדו על ההיבטים השונים של התחום.

הדוברים בכנס קיוו שהפעם ההקשבה לא תהיה רק מטעמי נימוס, אלא תניע את המנמ"רים לרדת מהגדר ולהתחיל להתייחס לנושא הענן ברצינות.

במבט ראשון, הנתונים שנמסרו בתחילת הכנס יכולים להוות כתב אישום חמור מאוד נגד המנמ"רים והנהלות הארגונים שלהם. יורם חיות מנס טכנולוגית ציטט מחקר לפיו 65% מהמנמ"רים בישראל פשוט מפחדים מהענן. הם רואים את העננים מעל ראשיהם, אבל מעדיפים להתעלם, בדיוק כמו שכולנו מופתעים מדי פעם כשהעננים, שכמה דקות לפני כן נראו כסתם עוד מזג אוויר סגרירי, מורידים גשם. הסיבות לפחדים מגוונות, אבל העיקרית שבהן היא החשש מפני הלא נודע. הענן נתפס כגורם חיצוני ששואב אליו נתונים מהארגון, ואיש אינו יודע מה קורה להם בדרך.

חיות סיפק הסבר נוסף: המנמ"רים תקועים ב-IT הישן, המסורתי. הם חיים בסוף 2014 את עידן סוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000, אז ההגנה על המידע הייתה הדבר הכי חשוב ולכן, לא יעלה על הדעת להוציא מידע החוצה. אלא שמצד שני הם יודעים שהמציאות משתנה מול עיניהם ומאלצת אותם לחפש פתרונות ביניים, כמו ענן פרטי, ענן היברידי, שהוא שילוב של פרטי וציבורי, ועוד רעיונות שונים. התוצאה היא בלבול אחד גדול, שנובע מהעדר החלטה אסטרטגית אמיצה לפיה הגיע זמן ענן.

דני שומרון, שהיה המרצה הפותח, אמר כי רק 5% מכלל ההוצאות על IT בעולם מוקצות לענן. הוא דווקא רואה בזה יתרון ולא חיסרון: המשמעות היא שהמעבר לענן לא דורש השקעות גדולות, הוא חוסך כסף לארגון ולא מכניס אותו להרפתקאות יקרות.

מחשוב הענן אינו רק טכנולוגיה. הוא חלק מתפיסה ניהולית ארגונית שנוגעת בכל אחד מרבדי תשתיות המידע, ובעיקר בתחום של ניתוח אנליטי. כמויות המידע שיהיו בעשור הקרוב, במיוחד לאור מגמת האינטרנט של הדברים, לא יותירו הרבה ברירות למנמ"רים אלא לחפש פתרונות של טיוב וניתוח מידע מבוססי ענן. החברות הטכנולוגיות מציעות פתרונות כאלה לארגונים או לאינטגרטורים.

אתגר נוסף, בפני עצמו, הוא המובייל. מדובר באתגר הן ברמת אבטחת המידע והן ברמת הניהול הנכון של המידע וניתובו. הניידות היא עובדה מוגמרת, והטלפון שברשות העובד מלא באפליקציות שונות ומשונות.

גדי גילאון, מנמ"ר ותיק לשעבר וכיום יו"ר מוביסק, סיפר למשתתפי הכנס שיש ארגונים בהם למנמ"רים אין שמץ של מושג אילו אפליקציות העובדים מורידים למובייל שלהם, בין אם משרתי הארגון או מהטלפונים שלהם עצמם. המציאות כל כך קיצונית, עד כדי כך שברוב הארגונים, המנמ"רים יאמרו שהכול בסדר אצלם, שהעובדים לא מורידים ולא משתמשים באפליקציות מפוקפקות. הסיבה היא שאף אחד לא מדווח להם ולא מעדכן אותם.

השורה התחתונה: הכנס אתמול היה קריאת השכמה למנמ"רים. הענן פה ואם הם לא ייקחו יוזמה ויתחילו ליישם, הם יהיו מובלים במקום מובילים. זה סימן לא טוב לאף מנהל בשום ארגון.

שעתם היפה של מנמ"רי המפלגות

אחרי שכבר הבנו שאת הבחירות המוקדמות יעשו המפלגות בעזרת פתקים, כמו בימי מפא"י העליזים, לא נותר לנו אלא לתלות תקוות במה שיקרה ביום הבחירות. אמנם, גם שם ההצבעה תהיה בעזרת פתקים, כפי שהיא מתקיימת תמיד, אבל ניהול מערכת הבחירות על ידי המפלגות יכול להיות מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות, שכבר קיימות כיום. הדבר תלוי בראשי המפלגות, שרוצים להיות ליד הגה הנהגת המדינה, בהנהלות שלהן ובמנמ"רים, או האנשים שממונים מטעמם בנושא זה.

האתגר של המפלגות בבחירות המוקדמות שנערכות בהן הוא לפקח על התהליך, למנוע זיופים והכי חשוב – להמריץ ולדרבן את המצביעים. כיום עושים זאת באמצעות הטלפון, המיילים ופיסבוק (Facebook). אלא שחסרה לממריצים החוליה הכי חשובה: לוודא שהבוחר אמנם הגיע לקלפי והצביע עבור הרשימה הנכונה. נכון, אין באפשרותם לדעת איזה פתק הוא שם, אבל על ידי הצלבה לא מסובכת של רשימות אוהדים שהזדהו עם מפלגה מסוימת ויכולת לקבל חיווי מיידי מתוך הרשימה של הקלפי שהוא אמנם הואיל לבוא, יכולים מומחי הבחירות של הרשימות להעריך את אחוזי ההצבעה ואת התוצאות הצפויות. כמובן, עם סטיות לכאן או לכאן, כפי שתמיד יכולות להיות. בבחירות הקרובות יש למידע הזה חשיבות רבה מאוד.

הטכנולוגיה, כאמור, קיימת, חברות האינטגרציה, בתי התוכנה ומפתחי התוכנות ערוכים לתת פתרונות מהמדף למנמ"רי המפלגות. עידן המובייל והפס הרחב אמור להוזיל מאוד את ההשקעה בפרויקטים כאלה ובהתחשב בערך המוסף שלהם – יכולת חיזוי התוצאות וניהול בזמן אמת של מערכת הבחירות – מדובר בהשקעה משתלמת. זוהי שעתם היפה של מנמ"רי המפלגות והרשימות, שם הם יכולים עדיין להציל את הכבוד האבוד של ההיי-טק הישראלי, שנרמס קשות במערכת בחירות זו.