האיחוד האירופי – הסיוט של גוגל
הרשויות באירופה פועלות על מנת להחליש את כוחה העצום של ענקית הרשת ● למה הן עושות את זה? האם הן יצליחו? ומה המשמעות לגבי ישראל? עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני אינטרנט, משיב
2014 לא הייתה שנה קלה לגוגל (Google) באיחוד האירופי. אפשר אפילו לומר שהרשויות באיחוד מצויות ב-"מלחמה קרה" עם גוגל ופועלות במרץ להצר את כוחה העצום.
לא מכבר הגיעה גוגל להסדר בזק בתחילתו של מאבק משפטי בבריטניה בנוגע לגודל האחריות שלה על פרסומי לשון הרע במנוע החיפוש שלה. הטענה היא שהחברה לא עושה די בכדי להסיר את החומרים הפוגעניים. אכן, סכומי הפיצוי אינם מטרידים את גוגל בשל עושרה, אבל התקדים שבפשרה אחת עלול ליצור פריצה בסכר וריבוי תביעות נגדה.
כאבי הראש של גוגל לא עוצרים שם. באחרונה עברה בפרלמנט האירופי החלטה בלתי מחייבת לפצל את מנוע החיפוש של גוגל משאר העסקים של החברה.
מה המהלכים האלה אומרים?
האיחוד האירופי רואה בגוגל מונופול אינטרנטי ופועל לפרק אותה מתאגיד אחד לכמה תאגידים, בשאיפה לרסן ולבזר את הכוח העצום שלה. הפרדה שכזו תחליש את הדומיננטיות של גוגל ברחבי האזור, לעומת המצב כיום, בו היא שולטת בכ-90% מכלל החיפושים באינטרנט באירופה.
האם הפרלמנט האירופי רשאי לעשות את זה?
אין לפרלמנט האירופי את הכוח הישיר לפרק חברות. עם זאת, החלטה שכזאת יכולה להפעיל לחץ על הרגולטור להגבלים עסקיים, שלו יש את הכוח לעשות זאת, לפעול נגד חברות שעושות שימוש לא ראוי בכוחן, כגון הפליה של מתחרים והפרות מונופוליסטיות.
בנוסף, במאי השנה קבע בית הדין לצדק של האיחוד האירופי כי לאנשים יש את הזכות להישכח, משמע – הזכות לדרוש ממנועי חיפוש דוגמת גוגל להסיר תוצאות חיפוש פוגעניות מסוימות לגביהם. מאז גוגל מצויה בבעיה קשה.
בית המשפט קבע כי מנועי חיפוש חייבים לבדוק כל בקשת הסרה של אדם וכי מנוע חיפוש יכול להמשיך להציג תוצאות מסוימות רק אם יש בכך אינטרס ציבורי. מתוך כך, גוגל כבר קיבלה יותר מחצי מיליון בקשות ולטענתה, כבר הסירה כמעט 200 אלף תוצאות חיפוש.
זהו מצב שגוגל מעולם לא התמודדה עימו בעולם המערבי.
מה המניע לפעול נגד גוגל?
רגולטורים באירופה הודיעו כבר ב-2010 שהם בוחנים את השיטות העסקיות שבאמצעותן פועלת גוגל באירופה. הם מודאגים מהן יותר ויותר. הדאגה הגדולה ביותר שלהם היא המספר ההולך וגדל של תלונות על גוגל לפיהן היא סוחטת ומפלה מתחרים באירופה, מה שמהווה הפרות מונופוליסטיות חמורות.
כדי להוכיח שחברה עוסקת בהתנהגות אנטי-תחרותית, רגולטורים אירופיים צריכים קודם לקבוע כי לחברה יש עמדה דומיננטית בשוק, וכי היא עשתה בה שימוש לרעה.
השאלה היא האם יש הוכחות לכך. רגולטורים באיחוד האירופי עוסקים בשני היבטים ספציפיים על מנת לקבוע זאת: תוצאות החיפוש של גוגל – האם היא מפלה לרעה דירוג של אתרים מתחרים?; ושיטות הפעולה העסקיות בפרסום שלה: האם גוגל מטילה חובות על רשתות מתחרות לעומת הפליות לטובה של שותפי הפרסום שלה?
יש מספר סיבות שבגללן הפוליטיקאים באירופה מודאגים מכוח המונופול של גוגל, אבל שלושת החששות העיקריים הם סביב הטענות כי: גוגל מקדמת את המוצרים ואת השירותים שלה על פני מתחרים; החברה שולטת בתוצאות החיפוש באינטרנט; ומנועי החיפוש מנצלים יותר ויותר את המידע שהגיע לידם על ידם השתלת עוגיות ושימוש במידע הזה למטרות מסחר ושיווק.
מה יעשה שאר העולם?
אם לאחר פעולה זו גוגל תיאלץ להגדיר מחדש את פעילותה, עסקי החיפוש שלה באירופה יפוצלו משאר הפעילות המסחרית שלה, מה שכנראה אומר ששאר העולם ילך בעקבות זאת, בדרך ל-'שוויון' באינטרנט.
עד לאחרונה חשה גוגל כי המהפכה שחוללה באינטרנט תייחס לה קרדיט בלתי נדלה בפני הרשויות ובתי המשפט. לכן, בשנים הראשונות לפעילותה, גוגל זכתה להגנה חקיקתית רבה בארצות הברית, באיחוד האירופי ובישראל, כמו גם לפסיקות בתי משפט שהאדירו את חשיבות פעילותה. אלא שבחמש השנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה, יש שינוי מגמה דרמטי – ובפרט באיחוד האירופי.
גם בישראל, גוגל ספגה מספר מפלות משפטיות וציבוריות, בעלי נפקות רוחבית וציבורית. נראה שמגמה זו הולכת להתחזק בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, יש לזכור כי מחזור הכספים השנתי של גוגל עולה על התוצר המקומי הגולמי של גרמניה, כך שאין לזלזל ביכולתה הכלכלית, המשפטית והפוליטית של גוגל לבצע פעולות בלימה ולוביזם.
הכותב הינו מומחה לדיני אינטרנט, שניהל בעבר ומנהל בימים אלה תביעות נגד גוגל.
תגובות
(0)