מיקור-חוץ בעזרת חוכמת ההמונים

המושג חוכמת ההמונים הולך וצובר תאוצה בתחומים שונים של חיינו. ההקשר הפופולרי הוא בגיוס כספים לחברות סטארט-אפ, למיזמים שונים, כולל פרויקטים לקהילה.

תחום נוסף, שהתפתח מתוך מושג זה, הוא מיקור המונים. משמעותו: ביצוע עבודות של מיקור-חוץ עבור לקוחות בשיטת חוכמת ההמונים. העבודה מתבצעת על ידי מיליוני אנשים, מומחים בתחומם, שמקום מושבם הגיאוגרפי והמוצא שלהם לא בהכרח רלוונטיים לסוג העבודה שהם עושים.

מיקור-חוץ בשיטת חוכמת ההמונים פורח בתחום של בדיקות התוכנה ובפעילויות אחרות, באמצעות מומחים מכל העולם שמשרתים את המטרה. הלקוח הסופי לא תמיד יידע מי עומד מאחורי העבודה, אבל מאחורי העובדים האלה עומדות חברות שמתמחות בפרויקטי מיקור-חוץ המוני.

אחת החברות שגילתה את התחום הזה היא Applause הישראלית, שהקימו ב-2007 שני יזמים: דורון ראובני ורועי סולומון. כמעט שמונה שנים אחרי הקמתה, לאחר שאף קרן הון-סיכון לא רצתה להשקיע בה, החברה השלימה חמישה סבבי גיוס בהיקף של כ-80 מיליון דולר. יש לה 2,000 לקוחות בעולם והיא מעסיקה אלפי אנשים, מומחים לבדיקות תוכנה – מכל רחבי תבל, כולל מישראל. לאחר סבב הגיוס האחרון שינתה החברה את שמה מיוטסט ל-Applause.

עדי זמיר, מומחית לחוכמת המונים, המכללה האקדמית תל אביב-יפו

מנכ"ל החברה, רן חקלאי, סיפר על התחום המעניין הזה בכנס שנערך לא מכבר במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ועניינו היה חוכמת ההמונים. יזמה את הכנס ד"ר רותי גפני, שעומדת בראש התוכנית לניהול מערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה במכללה, והנחתה אותו עדי זמיר, מומחית לחוכמת ההמונים, שגם מלמדת את הנושא בתוכנית.

הכנס עסק בהיבטים השונים של התחום, בגיוס משאבים לצרכים חברתיים או אישיים ובשימוש בכוח ההמונים לקבלת מידע ממשרדי ממשלה וגופים ציבוריים, באופן ברור וקריא.

מיקור המונים וחוכמת המונים – לא אותו הדבר

חקלאי סבור שיש שוני בין מיקור המונים לחוכמת המונים. "בחוכמת המונים מכוונים שאלה כדי לקבל תשובה מסוימת, מעמידים אתגר מסוים ומבקשים מענה", אמר. "לעומת זאת, מיקור המונים הוא פורמט תעסוקתי יחסית חדשני, שמהווה אופציה, בין היתר, לסוגי מיקור-חוץ שאנחנו מכנים אותם עבדות מודרנית". הוא ציין כי "רוב האנשים שלנו עובדים 'בבית'. הם שולטים על כמות העבודה שהם רוצים לעשות ומתי. זו הסביבה הכי מוגנת ואיש לא יכול לנצל אותם".

השאלה המרכזית שנשאלת בסוג כזה של תעסוקה היא כיצד מגייסים את האנשים ואיך יודעים על כישוריהם ועל יכולתם לבצע את העבודה. כאן נכנס לתמונה אלמנט מרכזי בחוכמת ההמונים: המוניטין והקרדיטים שמקבלים בעלי המקצוע באתרים ובפורומים שונים.

רן חקלאי, מנכ"ל Applause ישראל. צילום: פלי הנמר

"עבורנו, חוכמת ההמונים היא כלי שבאמצעותו אפשר לדעת אילו עבודות קודמות עשה אותו מומחה ומה רמת ציוני המשובים שקיבל, ולפי זה להחליט האם לגייס אותו או לא", הסביר חקלאי. לדבריו, יש שיטות מיון שונות, קפדניות, ואלמנט הסיכון יחסית גבוה, אבל הכלל השולט הוא שאם קיבלת עבודה שאתה לא מרוצה ממנה – אתה לא משלם. "זה ידוע הן למציע השירות והן למי שמתווך בינו לבין הלקוח. האיזון הזה מייצר מתח בריא של רצון למצוינות והתבלטות כדי להתפרנס", ציין.

לדבריו, "יש ביקוש רב לעבודה למשימות עונתיות. אתה עומד לפני שחרור גרסה, יש לך דד ליין ואתה חייב היקף בדיקות מסיבי לפני השחרור. כאן מתגלה היתרון של חברות כמו שלנו, שעוסקות במיקור המונים. יש מקרים שבהם אתה נתקל באתגר מסוים ואתה חייב מומחה אבטחה בעל שם בינלאומי שייתן לך מענה. למקום הזה נכנסת חוכמת ההמונים, והיא מאפשרת להתקשר דרכה עם אותו מומחה ולקבל את השירות".

"ויקיפדיה – לא ממש מיקור המונים"

דוברים נוספים באותו אירוע האירו נקודות אור שונות על המושג חוכמת המונים. אחד מהם היה עידו עברי, חבר הנהלת ויקימדיה (Wikimedia) – המיזם שמפעיל את ויקיפדיה (Wikipedia), הביטוי הפופולרי לחוכמת ההמונים. לדבריו, "ויקיפדיה אינה ממש מיקור המונים בגלל בעיות נגישות, אבל יש לה אלמנטים קהילתיים".

עברי פעיל גם בסדנה לידע ציבורי, שפועלת להגברת השקיפות במוסדות ציבור כמו משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. הסדנה אחראית למיזם כנסת פתוחה וגם לכך שאזרחים יכולים לקרוא בצורה סבירה את תקציב המדינה, מידע שקשור לפעילות שלהם ומידע רגיש שהממשלה מנסה להסתיר. "אנחנו קבוצה של 100 אנשי היי-טק שמתכנסים מדי יום שני בקמפוס גוגל (Google) ומנסים לסייע לציבור להבין טוב יותר את המידע הרב הקיים בשירות הממשלתי", אמר.

חתם את הערב אריק מרמלשטיין, מייסד האתר מימונה, שעוסק במימון המונים. סוג זה של גיוס כספים עוסק בעיקר במימון לצרכי פילנתרופיה. "אתה משקיע כסף אבל לא מקבל מניות. אתה יכול לקבל מוצרים. למשל, אם תרמת למיזם של צילום תקבל יום צילום ואם תרמת להוצאת ספר מסוים תקבל עותק ממנו", אמר.

"אנחנו מספקים את הפלטפורמה. השיטה היא הצבת יעד גיוס, כאשר הכלל הוא 'הכול או לא כלום'. כך בעלי המיזם משקיעים יותר בקמפיין שלהם ומניעים אנשים לפעולה. לפעמים זה עובד גם הפוך, ככל שיש יותר משקיעים ההיענות של התורמים גבוהה יותר, לדוגמה: בעל מיזם רצה לגייס 63 אלף שקלים ובפועל גייס 425 אלף שקלים באמצעות 571 משקיעים. יש אין סוף דוגמאות למיזמים חברתיים, כאשר התמורה משתנה. למשל, בחור בשם רן לוי רצה להקים רדיו אינטרנטי, היו לו 530 משקיעים שגייסו 121 אלף שקלים, הוא נתן בתמורה ספר דיגיטלי לתורמים, או שידור תוכנית מיוחדת יחד עם בעל המיזם", הוסיף מרמלשטיין.

השורה התחתונה: חוכמת המונים כבר אינה שם קוד רק לסבב גיוסים באמצעות האינטרנט. היא יצרה שורה של מיזמים שפועלים בסביבה האינטרנטית והם מאפשרים להגשים חלומות – קטנים כגדולים.