ערים חכמות: מייעצים לעולם ולא מיישמים בישראל

בסוף החודש הבא תתקיים IT Municipal, הוועידה השנתית של אנשים ומחשבים למחשוב מוניציפאלי. אחד הנושאים המרכזיים בוועידה השנה יהיה הערים החכמות. שני מרצים יעסקו בכך, כל אחד מזווית אחרת: מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, ליאורה שכטר, שתספר כיצד העיר מיישמת אלמנטים של עיר חכמה, ואורי בן ארי, לשעבר סמנכ"ל השיווק של נס טכנולוגיות, שמשמש כיום יועץ בכיר לרשויות בארץ ובעולם לענייני העיר החכמה, במובן הכי רחב.

בן ארי עוסק בזה בנוסף לתפקידו הציבורי כנשיא קרן אתנה, המפעילה את תוכנית מחשב לכל מורה במערכת החינוך וזוכה להצלחה רבה מזה כמה שנים. בפברואר הקרוב הוא יוביל בפעם השנייה את כנס החינוך המתוקשב של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, Edutech 2015. בן ארי שב לפני כמה ימים מכנס ערים חכמות שנערך בברצלונה, שם נתן הרצאה בנושא. המסקנה המרכזית שלו היא שבפרויקטים ותוכניות של ערים חכמות, ישראל נמצאת ממש בתחילת הדרך.

הוא ציין כי "הטכנולוגיה מאפשרת לראשי הערים להתגבר על חלק ניכר מהאתגרים וקיימות כבר לא מעט ערים מובילות בעולם שהחלו בתוכניות להפוך לערים חכמות. המטרה היא לשפר את איכות החיים של התושבים ולחסוך משמעותית בהוצאות העירייה".

הקשר לטכנולוגיה ברור וטבעי. "על מנת להיות עיר חכמה צריכה הרשות להטמיע מערכות מידע אינטליגנטיות ולהשתמש בצורה יעילה יותר במשאביה", הסביר בן ארי. "אולם, אף על פי שהטכנולוגיה היא מניע ליבה מרכזי בעיר חכמה, ערים חכמות אינן רק נושא טכנולוגי, אלא מצריכות שימוש במודלים עסקיים ואופרטיביים חדשניים".

הדבר נכון במיוחד לגבי הרשויות המקומיות בישראל. בימים אלה מסייע בן ארי, כיועץ לעירייה, את הקמת פרויקט העיר החכמה באילת, על פי סטנדרטים בינלאומיים ומתוך מטרה להגשים את החזון של ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, וממלא מקומו, אלי לנקרי.

יש לא מעט גורמים בתוך הרשויות שמגלים סקפטיות לגבי הנושא, משום שהם יודעים שהוא עלול ליפול בסופו של דבר על תקציבים שאינם. בנושא הזה, בן ארי הוא דווקא איש בשורה: לדבריו, "קיימים מקורות רבים למימון פרויקטי ערים חכמות – הן במשרדי ממשלה והן באיחוד האירופי. צריך פשוט לבדוק ולהתייעץ עם מומחים".

ניהול עיר, כידוע, הוא עסק מורכב ומסובך מאוד. אלא שבניגוד לעסקים כלכליים, בערים הלקוחות הם גם בעלי המניות. להם זכות ההצבעה והיכולת להפיל או להעלות ראש עיר. על כן, כדאי לראשי הערים לשים לב לנושא. למעוניינים לשמוע עוד, כאמור, הנושא יידון גם בכנס השנתי של המחשוב המוניציפאלי ומן הסתם יעורר עניין ותגובות בקרב המשתתפים.

ראיון עם אורי בן ארי למגזין "עיר חכמה".

הסרבן הגדול להעסקת עובדים מוגבלים – הממשלה

הממשלה צפויה לאשר ביום א' הקרוב החלטה לפיה אחוז העובדים בעלי מוגבלויות בשירות המדינה לא יפחת מ-3%. יוזמי ההחלטה הם שר האוצר, יאיר לפיד, ונציב שירות המדינה, משה דיין.

לפיד ודיין מגדירים את ההחלטה "דרמטית". הציבור לא חושב כך, אלא להיפך. יש מנה גדושה של בושה ובוז לנושא. הממשלה נזקקת להידרש לעניין לאחר שהתברר כי החלטות קודמות המחייבות את המגזר העסקי ואת מוסדות הממשלה לתת עדיפות לעובדים בעלי מוגבלויות לא מתקיימות, בעיקר על ידי הממשלה עצמה. רק באחרונה חתם שר הכלכלה, נפתלי בנט, על צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים בעלי מוגבלויות, וקבע שהם יהוו 2%-3% מכוח האדם בכל ארגון.

שר האוצר, יאיר לפיד

בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שנערך לפני ימים אחדים באילת, התלוננו ראשי ההתאחדות כי בעוד שהם מקפידים להעסיק עובדים בעלי מוגבלויות, כולל במגזר ההיי-טק והטכנולוגיה, נציבות שירות המדינה לא מקיימת את החוק. התעשיינים הביאו דוגמאות רבות למקרים בהם ניסתה ההתאחדות לסייע לעובדים כאלה להשתלב במוסדות ציבוריים והם נדחו על הסף, בגלל שלל סיבות לא רלבנטיות. הדברים הושמעו באוזניו של השר בנט, שנכח בכנס.

ענף ההיי-טק יכול לשמש מודל לחיקוי למגזרים האחרים בתעשייה. בחברות היי-טק לא מעטות משולבים עובדים כאלה. השילוב נעשה בעזרת צוותים מקצועיים שמלווים את החברה, בעיקר מתחומי העבודה הסוציאלית והתעסוקה. התנאי להצלחה הוא שיתוף פעולה מלא מצד הנהלת הארגון ומצד העובדים עצמם. תנאי סף הוא שהעובדים משתלבים ומוצגים כעובדים לכל דבר, ולא מתייגים אותם בתוויות שונות. זה הדבר האחרון שהם היו רוצים שיקרה להם.

יש לקוות כי ההחלטה שלפיד מציע לא תאושר ותישאר על הנייר בלבד, אלא תיאכף על ידי נציבות שירות המדינה ושאר הגופים הרלוונטיים. אם זה לא יקרה, הממשלה תצטרך לקדם חוק שמחייב את נציבות שירות המדינה לאכוף את החוק שהיא עצמה הגתה.

שוויון זכויות לעובדי ה-"כתף אל כתף"

שר האוצר, לפיד, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, ייפגשו בתחילת השבוע הבא לפגישה נוספת כדי למנוע שביתה במשק. כלי התקשורת משייכים את הסכסוך עליו הכריזה ההסתדרות לוויכוח סביב שכר המינימום. בפועל, המחלוקת בין הצדדים היא על כמה דברים נוספים והמרכזי שבהם הוא עובדי הקבלן, ובהם עובדי "כתף אל כתף", שמשובצים בהמוניהם במשרדי הממשלה, במגזר הציבורי, במגזר הפיננסי ובמיוחד בענף ההיי-טק.

אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

עובדי "כתף אל כתף" הם ביטוי מכובס לעובדי קבלן, שהם חלק מתופעת מיקור-החוץ, שמשחיתה כל חלקה טובה בשירות הציבורי בישראל.

ניתן לומר בהכללה כי תחום המחשוב בממשלה ובמוסדות הציבור מושתת על מיקור-חוץ של עובדים. גורם בכיר בענף העריך באוזניי לפני כמה שנים שאם עובדי הקבלן, או ה-"כתף אל כתף", יחליטו יום אחד לקום ולעזוב, יש חשש רציני שבתוך כמה ימים כל עבודת הממשלה תהיה מושבתת.

ברוב המשרדים, עובדי "כתף אל כתף" הם עובדים לכל דבר. כמו עמיתיהם עובדי המדינה, הם מגיעים בכל בוקר לעבודה, עושים את אותם הדברים וכפופים לאותם הבוסים. אולם, כאשר מגיע שלב חלוקת ההטבות, תנאי הרווחה, שכר העידוד והתוספות האחרות, שוכחים אותם. העובדים הם סעיף בחוזה בין המשרד לבין מתווך כוח האדם. הוא זה שמעביר להם את השכר בכל חודש, אחרי שהוא מנכה עמלה נאה מאוד לעצמו. כאשר הוכן מכרז כוח אדם למחשוב בממשלה לפני כמה שנים, נתגלו פערים של 15% שהולכים לעמלה שהחברות גוזרות על חשבון העובד. מישהו עושה עליהם סיבוב והם ממשיכים לעבוד, לעתים בתנאי עבדות מודרנית. הסכם המסגרת שייחתם, בתקווה, בין הממשלה, ההסתדרות והתעשיינים יכול להיות הזדמנות לשים סוף למציאות מבישה זו. נקווה שזה יקרה בלי צורך בשביתה.