חדשנות בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית – חלק י"ב ואחרון

חלק יב': הפלטפורמה השישית לחדשנות – פלטפורמה לניהול תהליכי חדשנות
 (Innovation Process Enabling Platforms)

זהו חלקו השנים עשר והאחרון של המאמר ובו נציג את הפלטפורמה השישית לחדשנות, פלטפורמה לניהול תהליך החדשנות ונסכם את סדרת המאמרים.

הפלטפורמה השישית והאחרונה מתייחסת לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לתמוך ישירות בתהליכי החדשנות הארגונית. חדשנות איננה נוצרת יש מאין אלא נובעת מאסטרטגיה, פיתוח של תרבות מעודדת חדשנות, ניהול ממוקד חדשנות ומהגדרת יעדים ארגוניים ברורים בנושאי חדשנות. כדי לפתח את החדשנות חברות מפתחות תרבות פנימית מעודדת חדשנות ומפתחות תהליכי עסקיים תומכי חדשנות. תהליכי החדשנות מחייבים שילוב מורכב של משאבים וגורמים רבים וביניהם עובדים, שותפים עסקיים, מעבדות, לקוחות וכד' הבוחנים ומפתחים ביחד רעיונות יצירתיים וחדשניים. הטכנולוגיות הדיגיטליות יכולות להוות פלטפורמה חשובה לתמיכה בתהליכי יצירת החדשנות עצמם. לטכנולוגיות אלו פוטנציאל לתמוך בחדשנות במגוון תצורות שונות – תמיכה בצוותי עבודה באמצעות כלי שיתופיות בסיסיים כגון דואר אלקטרוני ופורטלים, דרך כלי Collaboration מתקדמים המאפשרים לקבוצות עבודה גלובאליות לשתף פעולה ועד לכלי סימולציה מתוחכמים המאפשרים לבחון את המוצר או השירות עוד טרם הפיתוח שלו.

תהליכי החדשנות בעצמם עברו מספר שלבים. האבחנה המקובלת כיום היא בין שלושת השלבים הבאים בהתפתחות החדשנות:
– שלב הממציא/חדשן הבודד (Individual Innovation), את המאה ה 19 ניתן לאפיין כעידן הממציא הבודד. אנשים כגון Edison או Marconi עבדו במעבדותיהם עם מספר מצומצם של עוזרים והובילו את תהליך ההמצאה שלהם מהרעיון אל הפועל.

– שלב החדשנות הארגונית (Organizational Innovation), את המאה ה 20 ניתן לאפיין כעידן של החדשנות הארגונית. חברות ענק כגון IBM, AT&T, General Electrics, 3M וחברות בתחום ההגנה או בתחום הממשלתי הבינו את חשיבות החדשנות והשקיעו משאבים רבים בפיתוח תרבות מעודדת חדשנות, בפיתוח תהליכי חדשנות ארגוניים שהיו מבוססים על מעבדות מחקר מתקדמות וצוותי חוקרים לפיתוח מוצרים ושירותים חדשנים.

– שלב החדשנות הפתוחה (Open Innovation), את המאה ה 21 ניתן לאפיין כעידן של החדשנות הפתוחה שבה ארגונים יוצרים קשרים עם שותפים עסקיים, משקיעים חיצוניים, חברות הזנק, מומחים חיצוניים, לפעמים אפילו עם מתחרים ולעיתים עם אנשים לא מוכרים. העידן הזה פותח הזדמנויות נוספות שלא היו קיימות בעידן של החדשנות הארגונית; מערב הרבה יותר אנשים וארגונים חיצוניים; מאפשר לשלב אנשים מדיסציפלינות שונות ובעלי יעדים עסקיים שונים. גם האקדמיה משולבת היטב בתהליכי החדשנות עם מחקרים ממומנים ע"י ארגונים מסחריים, מסחור של פטנטים המפותחים ע"י חוקריה וכד'. חברות כמו גוגל (Google) משתפות בתהליך החדשנות את כל עובדיהן כמו גם את לקוחותיהן.

אחד הכותבים הפוריים בתחום החדשנות הוא Charles Leadbreather שכתב באחד מספריו שהתפרסם בשנת 2009 וכותרתו "We-Think, Mass Innovation, not mass production", מצא לנכון להשתמש בכותרת We Think כדי להדגיש את המעבר לחדשנות פתוחה ומרובת משתתפים לעומת המצב הקודם שבו החדשנות הייתה מבוססת על הממציא הבודד, כלומר I Think.

ההתפתחות בתהליכי החדשנות והמעבר לשלב החדשנות הפתוחה קשורה קשר הדוק לטכנולוגיות הדיגיטליות. הן היוו בסיס הכרחי לשיפור התקשורת הפנים ארגונית (מיילים, פורטלים, מערכות ניהול ידע, קבוצות דיון) וכיום הן מהוות פלטפורמות לקיום תקשורת חוץ ארגונית (אינטראנט, אינטרנט, מובייל, רשתות חברתיות). היכולת להגיע לכל אחד מהווה בסיס לזרם דו סטרי של רעיונות וידע בין הארגון לבין כל בעלי העניין (לקוחות בפועל, לקוחות פוטנציאלים, מובילי דעת קהל, אנשים בעלי ידע ייחודי וכד'). העידן של החדשנות הפתוחה חדש יחסית ומציב אתגרים רבים לארגון (כיצד לנהל ולחשוף את הקניין הרוחני שלה) וליחידת ה IT (שצריכה לתמוך במגוון רחב של ערוצי תקשורת). אחד מהוגי הדעות הידועים בתחום שילוב של טכנולוגיה ועסקים, פרופ' McAfee, טבע בספרו"Enterprise 2.0 – New Collaborative Tools for Your Organization's Toughest Challenges"   שהתפרסם בשנת 2009 את המונח Enterprise 2.0 על מנת להצביע על פוטנציאל השימוש בכלי Web 2.0, שהתפתחו ברשת האינטרנט הציבורית, לשיפור השיתופיות (Collaboration) הפנים והחוץ ארגונית. מגוון הטכנולוגיות האלה וביניהן Wikis, Blogs, RSS, Mashups ועוד, חודרות לארגונים העסקיים ומהוות כלים לשיפור והגברת השיתופיות והחדשנות.

מערכות כגון Chatter של חברת SalesForce, מבוססת על רעיונות השאובים מכלי ה Web 2.0 ומשלבת אותם באופן טבעי בסביבת הענן ותומכות בקיומה של תקשורת דו ורב סטרית פנימית וחיצונית תוך התבוססות על מודל הענן. Panorama הישראלית פיתחה את מוצר הדור הבא שלה Necto ושילבה בו כלי שיתופיות מתוך הבנה שתובנות עסקיות נוצרות בצוות.

ניתן לומר שעדיין לא קיימות מערכות מדף מוכנות שמטרתן תמיכה ברשתות של חדשנות. מערכת פנימית אחת שמיועדת לתמוך ברשת כזאת מופעלת ע"י Intellectual Ventures LLC (IV) המקשרת רשת של 4,000 ממציאים ומסייעת להם לפתור אתגרים (גילוי נאות – ישע הוא אחד מהם). באמצעות מערכת מבוססת אינטרנט, בקשה לקבלת הצעה (RFI) להמצאה או לפתרון בעיה כלשהי נשלחת במייל ל 4,000 החברים ברשת. לאחר מכן תוך שימוש באתר IV, ממציא יכול להגיש את הרעיון שלו לפתרון הבעיה ולאחר מכן להתקדם על פי תהליך עסקי הנתמך ע"י המערכת. המערכת מאפשרת יצירת שיתופי פעולה עם ממציאים אחרים ברשת, החלפת דעות וגם הגשה משותפת של פתרונות.

סיכום

במאמר, על שנים עשר חלקיו, הצגנו את החשיבות של נושא החדשנות מבחינת האסטרטגיה העסקית של כל ארגון, את הקשר והזיקה החזקה בין חדשנות ובין הטכנולוגיות הדיגיטליות במיוחד בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת שש הפלטפורמות הדיגיטליות המאפשרות לארגונים להיות חדשנים.

לכל אחת מששת הסוגים של הפלטפורמות יש פוטנציאל גדול ביישום וקידום החדשנות בארגון לכל אחת מששת הפלטפורמות – פלטפורמות לחדשנות בתהליכים עסקיים, פלטפורמות לאנליטיקה עסקית, פלטפורמות מוכנות לשימוש, פלטפורמות טכנולוגיות, פלטפורמות עשה-זאת-בעצמך ופלטפורמות לתמיכה בתהליכי החדשנות – יש תרומה שונה לתהליכי החדשנות, אולם כולן ביחד מהוות כר בלתי נדלה לחדשנות נוספת. על המנהלים העסקיים ומנהלי המנמ"רים להכיר ולהבין את ששת הפלטפורמות האלה, להקים צוותי חשיבה חוצי ארגון שמטרתם לחשוב כיצד ניתן לנצל את הפלטפורמות האלו ליצירת יתרון תחרותי ולהחליט על היישום שלהן בארגון. העידן הדיגיטלי מחייב את כל המנהלים לסייע לארגון שלהם בניצול הפלטפורמות לתמיכה בחדשנות בצורה הטובה ביותר.