דו"ח: חברות ישראליות מספקות ציוד מעקב וריגול למשטרים דכאניים

ארגון Privacy International טוען כי החברות מוכרות את הציוד למדינות במרכז אסיה, וכי הוא "כלי מפתח לתפקוד של מדינות המשטרה, שעוסקות בחנק חופש ביטוי, מחאה פוליטית ופגיעה בזכויות יסוד אחרות"

הגורם הישראלי? דגל אוזבקיסטן

חברות ישראליות מספקות טכנולוגית מעקב מתוחכמת למדינות במרכז אסיה, הידועות בהפרה נרחבת של זכויות האדם של אזרחיהן, כך כל פי דו"ח חדש של ארגון זכויות האדם Privacy International.

באמצעות טכנולוגיות אלה יכולים שירותי הביטחון באותן מדינות לעקוב באופן נרחב אחר תעבורת התקשורת של האזרחים. בין המדינות שלהן נמכרו הטכנולוגיות – קזחסטן, אוזבקיסטן ומדינות נוספות במרכז אסיה. בין החברות המצויינות בדו"ח –  נייס מערכות (Nice Systems) הישראלית, ורינט (Verint Systems) ה-"חצי" ישראלית ו-Netronome האמריקנית.

נייס, שהוקמה ב-1986 על ידי קבוצה של יוצאי חיל המודיעין הישראלי, מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבות, בעיקר לשירותי מודיעין, וציוד להקלטה ופענוח של וידיאו ואודיו דיגיטלי. ורינט, לשעבר חברה בת של קומברס (Comverse), עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנות אבטחה, ניתוח ומודיעין עסקי עבור חברות במגזר הביטחוני והתעשייתי.

על פי הדו"ח של ארגון זכויות האדם, היושב בלונדון, ציוד הריגול שנמכר על ידי החברות הללו "הוא כלי מפתח לתפקוד של מדינות המשטרה, העוסקות בחנק חופש ביטוי, מחאה פוליטית ופגיעה בזכויות יסוד אחרות, תוך סיוע של הממשלות הרודניות לשמור על שלטונם הכוחני".

"כוחה של המשטרה החשאית האכזרית של מדינות רודניות הועצם, בעזרת טכנולוגיות המספקות יכולת גורפת למעקב, שמטרתה להשיג כל היבט בפרטיות של האזרחים", אמר אדין אומנוביק, אחד ממחברי הדו"ח. "זהו בדיוק הסוג של תרחיש בלהות שהופך בלתי נמנע, כאשר יש לך תעשייה שלא לוקחת אחריות ופועלת מתחת לראדאר".

נייס מסרה בתגובה כי "החברה מוכרת את הפתרונות שלה רק למדינות שאיתן מדינת ישראל מאפשרת קשרי מסחר. נייס לא תספק תגובה נוספת על קשריה עם לקוחות קיימים או פוטנציאליים". לא ניתן היה להשיג תגובתן של שתי החברות האחרות.

הדו"ח מציג בפירוט את היקף המעקב בקזחסטן ואוזבקיסטן, כולל תמונות של מתקנים בהם נערכים המעקבים. על פי הדו"ח, שירותי הביטחון של אותן מדינות לא שינו כמעט דבר בהתנהגותם, מאז הפכו המדינות הללו לעצמאיות לאחר פירוק ארצות ברית המועצות ב-1991. על פי הדו"ח, שירותי הביטחון באותן מדינות עורכים ציתותים נרחבים "בקנה מידה מסיבי לרשתות התקשורת והמחשבים במדינות".

כך, נכתב, "רשויות יכולות לקרוא הודעות דואר אלקטרוני, להאזין לשיחות ולעקוב אחר גלישות באתרי אינטרנט, והכל ממעקב מרכזי דרך רשתות התקשורת של המדינה. יש גם מרכזים גדולים לניטור, המצוידים בטכנולוגיית המעקב החזקה ביותר, עם יכולות עיקוב לעומק, לרבות סריקה של תעבורת אינטרנט בהתייחסות למילים או לביטויים מסוימים". עוד מציינים בדו"ח כי היה מעקב רחב היקף אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים וגולים פוליטיים – שלכל אלה התבצע מעקב גם אחר התקשורת הפרטית שלהם וגם פרסומים שלהם במדיה החברתית יורטו על ידי הממשלה. במקרים מסוימים, שיחות שנערכו בסקייפ (Skype) נחשפו בפני אלה שעקבו אחריהם – כאשר הם כבר היו במהלך חקירות במשטרה. על פי הדו"ח, ורינט ונייס מתחזקות ומפעילות את אותם מרכזי הניטור המתוחכמים ביותר של המדינות, לפעמים במשרדים שונים באותם הבניינים – ועושים זאת באישור של ממשלת ישראל.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עמית

    תכתוב ותחקור קודם מה שקורה אצלך בבית קודם, למה לשפוט עמים אחרים כשאצלנו יש בשפע מעצרים ללא משפט, חטיפות, הגבלת תנועה , שלוש מערכות חוקים למדינה אחת. וכמובן מערכות שיטור של כל החברות שציינת. ממש עיתנואות חוקרת כאן.

אירועים קרובים