המדען הראשי: "ישראל מקדימה את שאר העולם ביציאה מהמיתון, אך ההיי-טק ייאלץ עוד להמתין"

"המשק הישראלי אמנם מקדים את הכלכלות האחרות ביציאה מהמיתון, אך ההיי-טק המקומי ייאלץ להמתין עוד קצת", אומר ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים. לדבריו, "בחו"ל יש סימנים כלכליים טובים, אך עד שאלו יתורגמו לגידול בביקוש למוצרים ישראלים בכלל ולהיי-טק המקומי בפרט – יעברו עוד כמה חודשים. ההיי-טק הישראלי קשור בטבורו לכלכלת העולם, ומושפע ממנה, ועל כן – יאלץ להמתין איתה".

לדברי ד"ר אופר, "הנתונים הכלכליים החיוביים שמתפרסמים לאחרונה על המשק הישראלי בהחלט מתקבלים בברכה. הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי יוצא מההאטה הכלכלית שהיה שרוי בה בשנה האחרונה. אני חוזר ומדגיש, כי ההשפעה על ענף ההיי-טק תהיה בינתיים קטנה יחסית".

כלכלת ישראל נכנסת לשנת תש"ע בנימה אופטימית יותר מזו של השנה החולפת. המשבר הכלכלי בעולם פגע בשווקים העיקריים של המדינה, בצפון אמריקה ובאירופה, והקטין את הביקושים למוצרי הייצוא של ישראל, לרבות ההיי-טק. אולם, ענף זה עדיין מהווה את סעיף הייצוא הגדול ביותר במשק הישראלי, ולמרות הגידול המספרי, חלקו מכלל הייצוא ירד מ-48% ב-2006, ל-43% ב-2008. השנה ייצוא ההיי-טק צפוי לרדת ל-40% ואולי פחות. אך סימני ההתאוששות כבר ניכרים, והמשבר העולמי פגע בישראל פחות משאר העולם.

כיצד המשבר הכלכלי הגלובלי השפיע על פעילות לשכת המדען הראשי?
"המשבר בא לידי ביטוי בירידת יצוא הענף, ולכך היו השלכות פיננסיות על כלל החברות. היה להן פחות כסף להשקיע. המשבר הביא גם ליותר קושי לגייס כסף למימון פרויקטים ולמימון חברות סטארט-אפ. זה השפיע עלינו מאוד, שכן היה קשה לגייס כסף מגורמים פרטיים, ואז כמות הפניות אלינו גדלה מאוד. בשמונה החודשים הראשונים של השנה סך הבקשות גדל ב-25% בממוצע לעומת התקופה המקבילה ב-2008. הגידול בבקשות לסיוע היה בכל התחומים: סטארט-אפים, חממות, מענקי מחקר ופיתוח, תכניות מגנט ותנופה.

פעלנו כדי לשפר את התהליכים. קיצרנו את כל תהליך הגשת הבקשות וקבלת התשובות ב-40%. הגדלנו את מספר הוועדות המתכנסות לדון בבקשות. בשמונת החודשים הראשונים של השנה ביצענו תשלומים של כ-1.1 מיליארד שקלים, לעומת 727 מיליון שקלים בתקופה המקבילה ב-2008. זה גידול של יותר מחצי. עם זאת, השנה נאלצנו לדחות רבים מהפונים אלינו, כי אין לנו מספיק כסף".

אבל התקציב השנתי של המדען גדל.
"על תקציב הבסיס נוספו עוד 450 מיליון שקלים, וכך יהיה גם ב-2010. השנה ובשנה הבאה נקבל סכום של 1.47 מיליארד שקלים. בינתיים קיבלנו 150 מיליון שקלים ואת יתרת 300 מיליוני השקלים נקבל בהמשך. אולם גם כשנקבל את הכספים שהובטחו, יהיה מחסור של כ-400 מיליון שקלים. אני מעריך שהשנה יוגשו פרויקטים לאישור, שיחייבו השקעה כוללת של 6.6 מיליארד שקלים. אנחנו מממנים רק אחוז מסוים בפרויקטים, בין 20% ל-50% מגובה ההשקעה. כלומר, נתבקש לתת יותר משני מיליארד שקלים, שאין לנו.

בשנים האחרונות קיבלנו תוספות תקציב, אך תקציב הבסיס נשאר ללא שינוי, והוא מהווה את הבסיס לתוספות. תוספות התקציב ל-2009 ול-2010 מתבססות על תקציב הבסיס של 1.1 מיליארד שקלים. השנה נקצה, בין השאר, 170 מיליון שקלים לחממות, ו-190 מיליון שקלים לתוכנית מגנט.

תוכנית תנופה, המממנת את הפיתוח של פרויקטים בשלב המקדמי, תקבל 15 מיליון שקלים. השאר יילך למענקים לפרויקטי מו"פ, למימון פרויקטים במסגרת הקרנות הדו-לאומיות ולתוכניות משותפות לנו ולחברות היי-טק עולמיות. אנחנו גם מממנים את חלקנו בתוכנית EUREKA האירופית ובתוכנית המו"פ השביעית של הקהילייה האירופית".

מהו התקציב הראוי בעיניך למדען?
"יש לנו הרבה צרכים, והשמיכה קטנה ולא מכסה את הכל, לצערי. שים לב, חסרים לנו 400 מיליון שקלים אחרי שהתקציב הוגדל, ובגלל שזו הייתה שנה חריגה, ניפינו פרויקטים ראויים רבים.

להערכתי, בתקופה רגילה התקציב האופטימלי של לשכת המדען הראשי צריך לעמוד על כ-3 מיליארד שקלים. בסכום שכזה נוכל לתת מענה לכל הצרכים של ענף המחקר ופיתוח התעשייתי בישראל. אני מבין שבמציאות הנוכחית זה בהחלט תקציב לא ריאלי, אך אני מדבר על הרצוי".

כיצד אתה מתייחס ל-ICT לעומת ענפים אחרים שבתמיכתכם?
"אנחנו צריכים להתבסס על פיתוחים עם עתיד ארוך טווח, דוגמת ICT, פארמה, מדעי החיים, קלין-טק, ננו-טכנולוגיה ועוד. אנו תומכים בהיי-טק, אך יש לנו מדיניות מכוונת להעדפה של תחומים אחרים מחוץ ל-ICT, בעיקר למדעי החיים וקלין טק.

ה-ICT מבוסס היטב בישראל וקל יחסית לקבל מימון 'פרטי' לפרויקטים אלו. לעומת זאת, יותר קשה לקבל מימון לפרויקטים בתחום מדעי החיים והמכשור הרפואי, שכולל בתוכו גם טכנולוגיות מיחשוב ותקשורת. יש לנו החלטה אסטרטגית לקדם את התחומים הללו וכך אנחנו עושים. אך לצד התמיכה ב-ICT אנו מקדמים גם תחומים נוספים, כגון הומלנד סקיוריטי".

להערכתך, האם קרנות הון סיכון יתחילו לגייס כסף בקרוב, ובכך יקלו את הלחץ לביקוש לסיוע מתקציב המדען?
"אני מניח שכן. הקרנות המקומיות הצליחו לגייס כסף אחרי המשבר ב-2001, שהיה משבר בהיי-טק בעיקרו. עכשיו יש לנו משבר פיננסי כללי ולא משבר ממוקד בענף התעשיות עתירות הידע. אני מניח שברגע שהשווקים יתיישרו, הקרנות המקומיות יוכלו שוב לגייס כסף כפי שעשו בעבר".