"נהיה המנטורים בישראל בתחום האינטרנט של הדברים"

האינטרנט של הדברים הוא מהפכה שרבים מדברים עליה, וחלק אף עושים אותה. היכולת לחבר כל דבר לאינטרנט פותחת אינספור אפשרויות למוצרים חדשים, פיתוחים טכנולוגיים, כלים רפואיים, כלי שיווק ועד הרבה דברים אחרים. על פי התחזית של ענקית התקשורת סיסקו (Cisco), התעשייה  הזו עשויה לגדול לכדי 14.4 טריליון דולר בשנת 2022.

בייסוד האינטרנט של הדברים נמצאת היכולת לחבר כל מוצר עם חיישנים שונים לאינטרנט, מה שמאפשר הפעלת סנסורים שונים. היכולת הזו כבר קיימת והולכת ומתפתחת ממנה תעשייה שלמה.

כך, למשל, החיישנים הללו יכולים ללוות שילוח אוכל קפוא ממדינה אחת לאחרת, לעקוב באופן קבוע אחרי איכות הקירור, המיקום והזמנים, ובמידת הצורך להתריע על תקלה. הם יכולים להתחבר גם לקיר בקניון, שיספור כמה אנשים חלפו לידו, לתנור עם מצלמה מובנית, שיאפשר שליטה וצפייה מרחוק, או למקרר, שידווח אילו מוצרים נמצאים בתוכו ומה אפשר לבשל איתם.

לשוק הזה נכנסות גם חברות ישראליות. אחת מהן היא IQP, שהוקמה לפני שלוש שנים. החברה אמנם ישראלית ומפעילה מרכז פיתוח בארץ, אולם המטה שלה נמצא בטוקיו.

IQP השיקה פלטפורמה חדשנית לצמצום עלויות וזמני הפיתוח של אפליקציות בתחום האינטרנט של הדברים. על פי מנכ"ל החברה, גיא קפלינסקי, היא מביאה לחסכון של יותר מ-50% בעלויות.

היא פועלת ביפן ובישראל, וכבר מכרה את הפלטפורמה ל-5 חברות ענק יפניות: Mitsubishi Hitachi Power Systems, דנסו, מיצובישי מוטורס (Mitsubishi Motors), טויוטה (Toyota) ופוג'יטסו (Fujitsu). בין היתר, סייעה הפלטפורמה של IQP למיצובישי מוטורס לתכנן את הקונספט של ג'יפ הפג'רו העתידי, דגם GC-PHEV. כעת מציעה IQP את הפלטפורמה גם לחברות בישראל, וביניהן סטארט-אפים שמעוניינים לפרוץ לשווקי האינטרנט של הדברים בעולם.

הפעילות של החברה ביפן החלה לאחר שקפלינסקי, שהגיע למדינה בעקבות אשתו, זיהה שם את הצורך העולה בתחום. "אחת הבעיות שהבחנו בהן די בהתחלה הייתה העובדה שיזמים וסטארט-אפים נתקלים במחסומי כניסה לתחום הפיתוח עבור מוצרים בתחום, ולא פחות מזה, בעייתיות ביכולת שלהם להטמיע מוצרים ופתרונות בארגונים גדולים", אמר.

"למשל, החדרת פלטפורמה של מערכת מחשובית למערכת הבריאות היפנית יכולה לנוע בין 5 ל-10 שנים. לסטארט-אפ קטן אין בדרך כלל יכולת מימון לטווח ארוך, ולכן הוא לא יכול לעמוד בזה. החסמים האלה גם פוגעים באיכות השירות של המוסד הרפואי ומונעים ממנו במקרים מסוימים חסכון כספי שיכול היה להשיג בעזרת אותו פיתוח", ציין.

שיתוף פעולה עם אינטל

קפלינסקי אמר ש-"סוללה של סנסור ממוצע שפועל בעולם האינטרנט של הדברים יכולה להחזיק מעמד כשנה וחצי. משך הזמן עד לכניסה למערכת יצריך מרוב הארגונים הגדולים כאן מעורבות רבה – דבר שיקשה על אפשרות תפעולו ויפגע ברווחיות שלו".

"אנחנו מציעים למתכנתים ויזמים פלטפורמה שיכולה לעזור להם מאוד ולתת להם כלים שיאפשרו להם להיות ממוקדים בעשייה שלהם ולא בביורוקרטיה מסביב. הפלטפורמה שלנו משלימה את המערכת שמציעה אינטל (Intel), שמרוכזת במכשירים עצמם, ויש לנו שיתוף פעולה איתה. ההימצאות של מוצר או סטארט-אפ בפלטפורמה שלנו פותחת עבורו קהל גדול של חברות שהוא יכול לשתף פעולה איתם ולמכור להם את השירותים אותם הוא מציע", הוסיף קפלינסקי. הוא ציין כי "עם חלק מהפתרונות שלנו גם אנשי שיווק יכולים להתמודד, אבל חלקם דורשים ידע טכני".

קפלינסקי אמר כי "אנחנו לא רק מעמידים את הפלטפורמה שלנו לרשות החברות, אלא תופרים אותה לצרכים הייחודיים שלהן ומלווים את החברות עד לחדירה המיוחלת לשווקים העולמיים. הפלטפורמה שלנו מתאימה למגוון גדול של שווקי קצה – החל מרכב, דרך אנרגיה, סלולר, בריאות, ערים חכמות, בית חכם ועד לתחום החינוך. IQP תנצל את היכרותה עם האפשרויות הרבות בענפים אלה כדי להיות המנטורית של התעשייה בישראל לתחום האינטרנט של הדברים".

החברה יוצאת לסבב גיוס הון חיצוני ראשון בסך 10 מיליון דולר, לאחר שמייסדי החברה השקיעו בה חמישה מיליון דולר.

העתיד של האינטרנט של הדברים נראה ורוד. עכשיו נותר לראות האם IQP תכבוש בשוק הזה נתח בולט.

לאתר החברה לחצו כאן.