ד"ר אביאם סלע, מטריקס: "התקשוב בצה"ל צריך להיות ראשון אבל לא להוביל אותו"
"התקשוב מהווה את התשתית לבניית היסודות, ועל בסיס זה המפקדים והלוחמים יפתחו ויבנו את אמצעי הלחימה הנדרשים להם למהלכים המבצעיים ולניהול שלהם", אמר ד"ר סלע, שיא חטיבת הביטחון והייעוץ בחברה
"יש הבדל בין להוביל לבין להיות ראשון. התקשוב בצה"ל צריך להיות ראשון אבל לא להוביל אותו", כך אמר ד"ר אביאם סלע, נשיא חטיבת הביטחון והייעוץ במטריקס.
ד"ר סלע דיבר בכנס C5I, כנס התיקשוב המרכזי ל-2014. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים נערך היום (ג') במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה. את הכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים והשתתפו בו מאות אנשי תעשייה מהמגזר הביטחוני וכן קצינים מהאגף. הכנס נשא את הכותרת "צה"ל רשתי".
על דרך השלילה, הסביר ד"ר סלע מה ההבדל בין צה"ל לבין תזמורת. "בתזמורת יש מנצח אחד, אך בצה"ל ובמערכה הצבאית יש 'מנצחים' רבים. בתזמורת יש אבחנה ברורה בין התפקידים. הנגנים אינם מלחינים ולהיפך. ואילו במערכה הצבאית, אמצעי הלחימה מתפתחים כל הזמן, תוך כדי תנועה, גם על ידי הלוחמים ומפקדיהם. תוך כדי הלחימה נוצרות 'תזמורות' חדשות ומתפתחים 'כלי נגינה' חדשים – והאפשרות לשחק עם הכלים היא דרמטית".
"התקשוב מהווה את התשתית לבניית היסודות, ועל בסיס זה המפקדים והלוחמים יפתחו ויבנו את אמצעי הלחימה הנדרשים להם למהלכים המבצעיים ולניהול שלהם", אמר ד"ר סלע, "הדגש הוא שיפור המבצעיות. מושגים השמים דגש על טכנולוגיה מפספסים את העיקר שהוא אפקטיביות מבצעית".
לדבריו, "הפצצה שנורית מן המטוס לעבר היעד שלה, צריכה לקבל מידע רק כדי לכוון בצורה מדוייקת. את המידע הזה לא ניתן להעביר במורס. אחד ההישגים של מבצע 'צוק איתן' הוא שאנחנו לא מציינים ברבים את העובדה שאף חייל ישראלי לא נפגע מן ההפצצות של חיל האויר. ואכן, כאשר שואלים את מפקד חיל האוויר, על מה הוא מסתכל כאשר הוא מנהל תקיפה כזאת, הוא משיב: על חיילינו. חיילים עמדו במרחק 200 מטר מטווח ההפצצות ולא נפגעו – כתוצאה מרמת הדיוק הגבוהה שמקורה במערכות המידע והתקשוב. אפס נפגעים מכוחותינו זה בגלל ה-IT".
לדברי ד"ר סלע, "אנשי התקשוב עובדים בסביבה מאתגרת וקשה: המפקדים ומקבלי ההחלטות אינם מבינים כלום בתקשוב, המינוח הטכנולוגי והשימוש המרובה בשלוש אותיות באנגלית מרתיעים אותם. תקשוב כלל לא מעניין את המפקדים".
על פי ד"ר סלע, "המערכת התומכת והמקיפה, דוגמת משרד הביטחון, מכניסה את התקשוב בדלת האחורית. הם הולכים למכרז בינוי ועל הדרך הם חייבים לדאוג גם למיחשוב. אלא שמה שצריך להוביל כאן זה המבצע הצבאי והאפקטיביות המבצעית. משרד הביטחון לא מבין במחשוב אז הוא הלך למכרזים. מדובר בשותף קשה ולא טבעי, שלעיתים לא משתף פעולה".
אתגר נוסף הקיים בפני אנשי ומפקדי התקשוב, ציין ד"ר סלע, "הוא שיתוף הפעולה עם מזרועות אחרות: "חיל מודיעין מורכב פי כמה מתחום התקשוב ואף גדול ממנו", אמר, "הם לא ישתפו פעולה עם התקשוב ויסרבו לכך שמישהו חיצוני יאמר להם מה לעשות". כך, אמר, "גם חיל האויר, הם לא יתנו לאף אחד להיכנס למטוסים שלהם ולשנות שם סדרי עולם". לצד אלה, אמר ד"ר סלע, "קיים אתגר המשתמשים: הם אינם רוצים מערכות חדשות שצריך ללמוד מבראשית".
"מאידך", אמר ד"ר סלע, "זוהי שעת כושר נדירה. אתם, אנשי התקשוב, יכולים להוביל עכשיו את צה"ל למחוזות מדהימים, להגביר את הכוח וליצור תרבות ניהולית שונה. התהליך הזה יארך 10 שנים, שכן אין הישגים קצרי טווח. זכרו כי לא הבינוי או התשתיות הם שיובילו את התקשוב. התקשוב צריך להוביל את עצמו ומותר לכם גם לטעות."
תפקיד נוסף אותו הטיל ד"ר סלע על התקשוב, הוא סיוע לדובר צה"ל במלחמה על התודעה, "ניתן ליצור השפעה על עולם התקשורת וההסברה באמצעות יכולות המיחשוב".
ד"ר סלע פרס בתחזית לא אופטימית, לפיה "מה שמצפה לנו בהמשך יהיה יותר קשה יותר ויותר מורכב. מה שהיה ב'צוק איתן' זה קייטנה של צופים לעומת העתיד. התיקשוב צריך להכין את התשתית, לבנות יסודות, עליו לאפשר ללוחמי צהל לפתח ולבנות אמצעי לחימה, עליו לאפשר לתכנן מערכים מבצעיים – ולאפשר להם לבצע. זו תפיסה שונה".
"איך לעשות את מה שצריך לעשות?", סיים ד"ר סלע, "אין לי מושג. זה כה גדול וכה מורכב שאין לי קצה רעיון טוב. אבל עצם העובדה שאני לא יודע זו כבר נקודה לאחיזה ולהתחלה. ברור הוא כי אתגרי העתיד הם שונים לגמרי. זו שעת כושר מדהימה לתקשוב, הוא יכול להוביל את צה"ל למקומות טובים, לבניית כוח וליצירת תרבות ניהולית שונה".
נתקלתי בכתבה במקרה, מרגיש חייב להגיד כמה מילים על האיש הזה. פשוט אחרי 30 שנה זו הזדמנות להגיד לו תודה ולהביע הערכה. הייתי אז חפ"ש זוטר במגדל הפיקוח, כשסלע , טייס מעוטר ונערץ, קיבל את הפיקוד. חיל אוויר בכלל ובסיס רמון בפרט חוו תקופה קשה והדרך בה התמודד עם שלל הבעיות ראויה לסרט. לא אדבר בכלל על איכויותיו המקצועיות כטייס אלא על האדם שהתגלה מתחת למדי המפקד. למשל, היחס האישי החריג מאוד בחיל אויר שקיבל ממנו כל אחד מחיילי הבסיס והנגישות הגבוהה שלו לכולם, מדובר בבסיס עם אלפי חיילים. כבר בכינוס הראשון של הבסיס, הוא הודיע שהוא נגיש לכולם. שכשיש לחייל בעיה שבאמת לא יודע איך להתמודד אתה- הוא נגיש והוא מטפל. אני לא ניגשתי אליו מעולם, אבל הכרתי כמה שכן, וכולם חזרו מוקסמים. איך שהוא, תמיד קיבלת תחושה שהוא מכיר אותך, מתייחס אליך, ומקשיב. היו ים סיפורים על ' ההוא מחימוש שהסתבך בהימורים ונרדף על חייו, וסלע נסע אישית לחלץ אותו, סידר את החוב והכניס אותו לקאלבוש' , מידת הדיוק בכל סיפור לא ברורה אבל המסר והמוטיב היו ברורים ועקבים- המפקד הזה באמת מרגיש אחראי לכפופים לו. מבחינה מקצועית, כפקח טיסה, היה זה ידוע, שלא משנה היכן סלע נמצא, מה השעה, אם הוא ישן או בסיור בחוץ , הוא תמיד בהאזנה (דם כשישן) ואיך שקורת תקלה, שומעים אותו עולה לקשר, עם קול סמכותי, מקצועני ומרגיע, משרה סדר וביטחון ברשת, מי שלא שמע מהומה ברשת לא מבין כמה זה חשוב. למשל, היו אז בעיות תקציב חמורות לחיל אויר שגררו הפסקות טיסה לתקופות ממושכות ופגיעה ברמת החיים של החיילים. סלע הביא פתרונות קסמים מהסוג של 'שירותי טיסה לסרטים הוליוודים' שסיפקו דלק ושעות טיסה הכרחיות, אבל גם יוזמות חברתיות יותר. אחת היוזמות המדליקות, הייתה כשגייס את הבסיס למבצע חיסכון. זה הלך ככה, סלע כינס את כולם והסביר את המצב, והציע דיל. הבסיס יחסוך כסף ע"י צימצומים והתייעלות, חיל אויר הבטיח להוסיף שקל על כל שקל של חיסכון, והכסף שיורווח ילך כולו לשיפור רמת החיים בבסיס . ועדה של קצינים וחוגרים הוקמה לייעד את הרווחים שיהיו ולקבל החלטות איך לחסוך (למשל כיבוי אורות מוקדם בימי חול, פיצול רשת התאורה כך שיוכלו להדליק רק חלק, ויתור על שירותי נקיון חיצוניים, וכדומה). בכל תחילת תקופה הייתה אסיפה ובה תואר מה נעשה בכסף שהרווחנו התקופה הקודמת (חימום לבריכה, קולנוע, חדר כושר..) והוצגו היעדים לתקופה הבאה וצעדי החיסכון או התיעלות שינקטו מעתה.. מדהים איך שזה עבד כמו שעון. או למשל, סלע ירש בעיות תחבורה רציניות. מכה מתמשכת ובלתי פתירה של תאונות, שכללו פצועים, הרוגים, השבתת רכבים וכו. המתקפה שתכנן על הבעיה כללה הטלת אחריות על הטייסות כולן - בכל הדרגות, לכל תאונה. וכך בכל תאונה, הרכב הוחנה מול חדר האוכל עם פרטי התאונה, החייל או הקצין, והפעולות שננקטו בגין התאונה. שכולם ידעו. תאונה ראשונה- השבתת רכבים בטייסת ליום ו.. בשניה הטייסת כולה על קצינה ומפקדיה יורדת לשבוע עבודות רסר ושתילה בבסיס ותקן הרכב נגרע מהטייסת. בפנדל השלישי הושבתו גם רכבי העבודה לשבוע- מה שחייב את גף חימוש למשל לסחוב בריצה על חוגריו וקציניו פצצות ובידונים בעגלות ידניות, וכו וכו . והכי חשוב- הכל נעשה מחד בתקיפות וסמכות רבה, מצד שני עם איזה חיוך כריזמתי שהפך את הכל להגיוני ונעים גם כשלא היה. והכי חשוב- זה עבד כמו קסם! בעיית התאונות חלפה ואם אינני טועה, בסיס רמון הפך לבסיס עם אפס תאונות. דוגמאות יש עשרות, ואני מכיר רק את הזוטות שדלפו עד רמת התר"ש, מכולן עולה אדם חכם, אנושי, מקצוען ומפקד נדיר. אז באיחור של 30 שנה - תודה המפקד,.