אחרי החגים מתחדש הכול

מה עושה חופשה מרוכזת בתקופת החגים לפעילות הארגונים אחריה? ואיך מונעים נזקים אפשריים? הרהורים מכרתים

אלי פרנק, מנכ"ל חברת הייעוץ FrankIT. צילום: קובי קנטור

כרתים. סוכות, אוקטובר, סוף העונה. ישראלים רבים מציפים את האי, עוזרים לבעלי החנויות הריקות עם הקניות. יש כאן גם לא מעט אירופאים שבאו לתפוס את קרני השמש האחרונות, יושבים בברים ומפיחים קצת חיים במסעדות. עיירות שלמות עומדות "להיסגר" ולהפוך למקומות רפאים. מסתיימת עונת התיירות, תושבי כרתים נכנסים ל-"עונת הזיתים".

תחום המלונאות בכרתים מלא בעובדים זרים ממזרח אירופה, מכיוון שכמו אצלנו, היוונים לא מוכנים לעבוד ברמת השכר שמשלמים בעלי המלונות. העובדים הזרים הללו יחזרו לארצותיהם או יחפשו עבודה במדינות אחרות. המארחת במלון ששהינו בו סיפרה לנו שהיא משתכרת 16 יורו ליום ובחודש אינטנסיבי יכולה להגיע למשכורת של מקסימום 500 יורו. כדי לקבל את המשכורת הזאת היא הגיעה לכרתים מליטא. בנובמבר היא מתכננת להגיע לישראל כדי לחפש אצלנו עבודה. באחת הארוחות ישבו בשולחן לידנו שתי משפחות צעירות מישראל, בכל אחת יש הורים ושני ילדים. המבוגרים ניהלו שיחה ערה על יוקר המחייה. הם נמצאים בחו"ל עם כל המשפחה ומלינים על מחירי המילקי והגבינה וכמה קשה להגיע לדירה. הצעירים בישראל נוסעים לחו"ל כדי לבלות, הצעירה מליטא מתרוצצת בעולם כדי לעבוד.

שם מסיימים, אצלנו מתחילים. הסתיימה "עונת המלפפונים", הגיע "אחרי החגים". במקומות העבודה יצטרכו להדביק את הפיגורים. צריך יהיה לקיים את כל הפגישות שהיה נוח לדחות ולקיים את כל ההבטחות שלא נשכחות. רובנו נוטים לדחות דברים, מחפשים אמתלות לא לעשות עכשיו מה שלא חייבים. הרבה פעמים אנחנו דוחים גם את מה שאנחנו חייבים. "החגים", כידוע, משמשים כתירוצים טובים לצורך העניין. מנגד, יש כאלה שצריכים סיפוקים מהירים, לעשות כאן ועכשיו גם את מה שלא חייבים, והם מביאים על עצמם לחצים מיותרים.

בין מנהלים קיימות מחלוקות קשות בשאלה האם נכון להוציא את הארגון לחופשות מרוכזות. אני מצדד בשיטה הזאת בכלל ובתקופת החגים בפרט, מערב יום כיפור ועד אחרי סוכות. האפקטיביות של מרבית הארגונים נחלשת בתקופה זו ממילא לאור ריבוי ימי השבתון. עד שמחממים את המנוע אחרי חג אחד מגיע חג אחר שמכבה אותו, ואז צריך שוב להתניע וחוזר חלילה. תכנון נכון של תוכניות עבודה, הקצאת משאבים ולוחות זמנים של פרויקטים הם הדרך הנכונה לטיפול בהתגברות על אילוצי לוח השנה. הדרך הזו לא מתאימה כמובן לכל הארגונים וגם בארגונים בהם היא מתאימה, היא לא יכולה להקיף את כל העובדים.

גופי ה-IT בארגונים מאותגרים במיוחד בתקופה כזו. נדרשים תורנים להבטחת תפעול שוטף תקין של תשתיות ומערכות, ונכון לנצל את ההאטה בפעילות העסקית והארגונית לעבודות יזומות שדורשות השבתת מערכות. אולם, את פעילות הפיתוח השוטף והפרויקטים אפשר לתכנן מראש כך שניתן יהיה לצאת לפגרת חגים מבלי לפגוע ביעדים העסקיים. אין שום סיבה בעולם שלא ניתן יהיה לבלות עם המשפחות. גם חופשה זה "מוצר צריכה" בסיסי. יחד עם זאת, אסור שהחגים ישמשו תירוץ לפיגורים ואי עמידה ביעדים. הביזנס לא תוקע בשופר ולא הולך לשבת שבעה ימים בסוכה. נדרש לתכנן מראש ולעשות את מה שצריך כדי שהיציאה לחופשה לא תשנה במהות את יעדי תוכנית העבודה.

בכרתים הבינו שאין טעם להחזיק מלונות פעילים ומסעדות פתוחות בתקופת החורף אם ממילא לא מגיעים תיירים, והתושבים מתכננים מראש את השנה בהתאמה. כך זה גם בבולגריה. תעשיית התיירות של חופי הים השחור בוורנה ובבורגס פורחת בקיץ, ובחורף עוברים כולם לעבוד באתרי תיירות החורף והסקי בהרים. שם וגם כאן, אין טעם להתווכח עם לוח השנה. עדיף ונכון לתכנן, ואם צריך לבצע מאמץ מרוכז לפני החגים ולשנס מותניים אחרי שהם מסתיימים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים