השקת המטה העולמי של ווטסון – חלק א'

בשבוע הראשון של אוקטובר, תשעה חודשים לאחר שיבמ (IBM) הכריזה על הקמת קבוצת ווטסון (Watson) למחשוב תבוני, השיק הענק הכחול את הבניין החדש של המטה העולמי שלו. מדובר בבניין בן 12 קומות באזור המכונה NoHo East Village, צפונית לרחוב האוסטון בניו-יורק. יבמ שכרה בו ארבע קומות שיאכלסו את 600 עובדי המטה, מתוך 2,000 עובדי הקבוצה ברחבי העולם. בכנס ההשקה דיברו מייק רודין, סגן נשיא בכיר ביבמ לענייני קבוצת ווטסון, ג'יני רומטי, שהתמנתה לפני יותר משנתיים לעמוד בראש יבמ, וד"ר ג'ון קלי השלישי, שעומד בראש פעילות המחקר הגלובלית של החברה, על 3,000 מדעניה ברחבי העולם.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

הכיכר. זו כיכר אסטור ברחוב השמיני, במרכזו של האזור החדש והמתפתח של ניו-יורק, המכונה Silicon Alley – מעין הקבלה לסצנה הענקית והוותיקה ב-Silicon Valley שבקליפורניה. יש שם בעיקר סטארט-אפים בתחומי המדיה והפיננסים, בדומה לנוף העסקי שקיים בניו-יורק.

שנים רבות האטרקציה המרכזית באזור הייתה חנות הספרים הגדולה, שאינה קיימת יותר, של רשת בארנס אנד נובל – היחידה בעיר שנשארה פתוחה עד חצות. אלא שבעידן המובייל, הקריאה מהנייר הולכת ופוחתת.

הסביבה שורצת, בעיקר לאורך רחוב ברודוויי, אלפי צעירים שעובדים בחברות יזמיות ויצירתיות על פיתוח יישומים לעידן הענן, המובייל והמדיה החברתית מוצף המידע. יש באזור בו גם משרדים של חברות גדולות ואף ענקיות שנולדו רובן ככולם בעמק הסיליקון ובשלב זה החליטו להתבסס גם בניו-יורק. למשל פייסבוק (Facebook), שנמצאת ממש בכיכר, גוגל (Google), שהתבססה לא רחוק משם בשכונת צ'לסי עם שטח של 300 אלף מ"ר, טוויטר (Twitter) ואחרות.

הבניין. כעת מגיעה למרכזה של הכיכר יבמ, ענקית ה-IT הארגוני בת 103 השנים, ומציבה בה את המטה העולמי של קבוצת ווטסון שלה. זו הקבוצה שיבמ בראשותה של רומטי מכנה מחשוב העידן השלישי של המחשוב התבוני. רומטי תולה בקבוצת ווטסון תקוות רבות לשינוי פניו של הענק כחול, שיהיה יותר רלוונטי וזמיש (זריז וגמיש), אג'ילי.

מקור השם הוא שני בני משפחת ווטסון: הראשון הוא האב, תומס ג'ון, שפוטר מתפקיד ניהול ב-NCR והתקבל ב-1914 להיות המנכ"ל הראשון של יבמ. כך, עד 1952 הוא ביסס אותה כחברה מצליחה, כשהעביר אותה מייצור מאזניים לפיתוח עיבוד נתונים מבוסס כרטיסים מנוקבים ואחר כך מחשבים. השני הוא הבן, תומס ג'ון ווטסון, שירש את אביו באותה השנה והפך את החברה למלכת תעשיית ה-IT העולמית, עת הכריז ב-1964 (יש אומרים הימר בחמישה מיליארד דולר) על משפחת מחשבי ה-360, שכבשה את המחשוב הארגוני הגלובלי.

העתיד. הוא כבר כאן. האם אפשר ללמד פיל לרקוד או ללמד סוס פוני טריק חדש? זו השאלה ששואלים את יבמ כבר 20 שנים. המשמעות: האם היא תצליח להתחדש, כדי להמשיך להיות רלוונטית ולצמוח. אז נכון שלו גרסנר, המנכ"ל הראשון של יבמ שגויס מבחוץ בתחילת שנות ה-90, לאחר שיבמ ספגה צניחה והפסדי ענק, חידש והצליח לבסס את צמיחתה מחדש. הוא עשה זאת סביב תוכנה ובעיקר שירותים, במקום חומרה לרוב. עכשיו מישהו חייב שוב להסיט את ספינת יבמ ממסלולה הרגיל, בו הכנסותיה מצטמצמות מזה שנתיים. מישהו חייב לפרוץ ולכבוש עבור יבמ שוק חדש-חדש, כי בשווקים החדשים, כמו מובייל, ענן, רשתות חברתיות ואף Big Data, חברות אחרות הן השולטות. מי זה המישהו או המישהי? קראו בהמשך.

הפסל. אם חדשנות בכל מחיר, הנה אחת – והיישר בפנים. בלובי של הבניין החדש של מטה ווטסון העולמי ניצב פסל ארנבון-בלון, שלושה טון משקלו, מבית היוצר של האומן הרב-תחומי החדשן והנחשב ביותר בתקופתנו, ג'ף קונס, שתערוכת רטרוספקטיבה של 35 שנות יצירתו מוצגת בחודשים האחרונים במוזיאון וויטני בניו-יורק. מדובר בפסל גדול עד כדי כך שלא ניתן לתפוס אותו בפריים אחד של מצלמה. האם זה משל לעולם ה-Big Data העצום שהנה, יבמ הצליחה להכיל אותו?

Cool. סטיב מילס הוא מנהל בכיר ותיק ביותר, מאז 1973, בכוחותיה של יבמ. כיום הוא Senior Vice President and Group Executive – Software & Systems והוא שני בלבד בהיררכיה, לאחר ג'יני רומטי, המנכ"לית. כשהוא נכנס לבניין החדש, לפני טקס ההשקה, הוא חלף על פני עיתונאים ולקוחות שהקדימו, אך לא ניכר שמי מהם זיהה אותו. כלומר, הוא לא מייצג את ה-Cool שרומטי מחפשת. הוא עוד פקיד בכיר, מה שנקרא בארצות הברית של שנות ה-50 "האנשים בחליפות האפורות באמריקה התאגידית".

מילס מנהל ביזנס שמייצר לחברה 40 מיליארד דולר. הוא מנהל מעל 110 אלף יבמרים ויש לו יותר מ-100 אלף לקוחות ארגוניים ברחבי העולם. אלא שבעיני רומטי, כל זה הוא "עוד מאותו דבר". לא מכיוונו תגיע פריצת הדרך החדשנית, כנראה.

אגב, הגיל הממוצע בדירקטוריון יבמ הוא יותר מ-60 שנים. זה דבר מהמם בעולם שממש משווע לצעירים, ולא רק ברוחם.

המשך יבוא…