אנדריאס קניג, סגן נשיא ומנכ"ל נט-אפ EMEA: "גם אם זה ייקח עשור – כולם יעברו בסוף לענן"

"הראיה לכך שאני צודק היא כל אותן התקנות מוכחות שעובדות היטב", אמר קניג בראיון לאנשים ומחשבים ● "השוק הישראלי מוטה חדשנות ומוצרים, אך פחות מוטה שירותים. לכן, אני מעריך שבישראל יעברו לאירוח בענן לאט יותר", סבור הבכיר ● קובע: "למרות שהענן עדיין נמצא רק בשלב ההייפ שלו, הוא בהחלט יהיה המודל הזוכה"

01/09/2009 15:37

"גם אם זה ייקח עשור – כולם יעברו בסוף לענן. למרות שהמודל עדיין נמצא רק בשלב ההייפ שלו, הוא בהחלט יהיה המודל הזוכה", קובע אנדריאס קניג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל נט-אפ (NetApp) לאזור EMEA, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, המעבר למודל הענן יידחף בעיקר על ידי הצורך בחסכון בהוצאות התפעול.

"הראיה לכך שאני צודק היא כל אותן התקנות מוכחות שעובדות היטב", אמר קניג. "לאחר הצלחתה הטכנולוגית ונפיצותה של הווירטואליזציה של השרתים ושל האיחסון, יחד עם רוחב פס התקשורת ההולך וגדל, הגיע עידן המיחשוב בענן בדיוק בזמן. ראה את החיסכון של ה-50% בהוצאות על תשתיות המיחשוב ותבין שהענן, הפנימי כמו החיצוני, הוא הכיוון".

קניג סבור שהמעבר לענן חיצוני או פנימי לא נועד כדי לעשות את ה-IT באותה דרך, אלא כדי לעשות אותו אחרת – ובעיקר יעיל יותר. "זה כולל גם אבטחה טובה יותר, למרות שהנתונים יוצאים לכאורה מגבולות הארגון לענן החיצוני. כיום, רמת הסיבוכיות בניהול ותפעול מרכזי נתונים היא כה גבוהה, עד שנדרשת לכך מומחיות מיוחדת. את המומחיות הזו כבר יש לחברות שעוסקות באירוח הענן".

תן דוגמה בבקשה.
"דוגמה ליעילות ולחיסכון של מערכותינו ניתן לראות דרך חברת טי-סיסטמס (T-Systems), המבססת את הענן שלה על פתרונות האיחסון שלנו. היום הם מארחים 1.5 מיליון מושבים (משתמשים) של תוכנת ERP של סאפ (SAP) לארגונים ברחבי העולם. נדרשים להם רק תשע שעות להפעלת מושב חדש, במקום תשעה שבועות הנדרשים במערכות של מתחרינו.

ישנם ארגונים אירופאים גדולים שהתקינה בארצותיהם אוסרת עליהם לאחסן את נתוניהם בארה"ב. מגבלה זו מקנה לטי-סיסטמס, שמרכזי הנתונים המארחים שלה פזורים בעולם כולו, יתרון על פני מתחרותיה כמו גוגל (Google) ואמזון (Amazon), שמרכזי הנתונים שלהם ממוקמים בארה"ב בלבד".

הכרזתם השבוע על מערכת לניהול האחסון שמבוססת ענן. מהו צפי ההכנסות של נט-אפ ממכירת מערכת הענן הזו?
"אני מעריך שכ-5% מתוך המחזור השנתי שלנו, של 3.4 מיליארד דולרים. אני חוזה גם שבתוך שנתיים-שלוש נגיע להיקף של 50% הכנסה ממערכות איחסון למיחשוב ענן. האתגר המרכזי היום הוא ה-'בעיה הנפשית' של מנמ"רים וארגונים, המתקשים לעכל העברה של נתוניהם לאיזשהו 'ענן מיחשוב' אי-שם בחלל הקיברנטי. אבל כמו כל שלב אחר בהתפתחות המיחשוב, לאחר תקופת ההיסוס – תגיע תקופת ההסתגלות, ולאחריה הפריחה של המודל".

מהו מקומו של איזור EMEA בעולמה של נט-אפ?
"אזור EMEA מתקדם בהצלחה בעקבות ארה"ב – טריטוריית הבית שלנו, המייצרת כשליש מההכנסות השנתיות. ב-EMEA אנו מעסיקים כ-1,500 עובדים, מתוך כ-8,000 בעולם. יש לנו שאיפות גדולות לאזור הזה, והמסר שלנו לצוותים הוא להיות מספר אחת באירופה בשנת 2012. בכלל, אנו שומרים על המומנטום בטריטוריה המכונה 'שווקים מתעוררים', כמו מזרח אירופה, רוסיה, טורקיה, אפריקה וארצות נוספות.

כיום אנו הולכים לשוק יחד עם שותפים עסקיים ומציעים שירותים מקצועיים. בנוסף לשוק האנטרפרייז הקלאסי שלנו, אנו מציעים שירותים גם בשוק הארגונים הבינוניים. המיתון הגלובלי דווקא סייע לנו, כי המנמ"רים, שבעבר נטו לקבל החלטות מבודדות בכל רכישה, מנסים כיום לאחד תשתיות כדי לייעל ולחסוך – וכך גם מסכימים למיקור-חוץ".

כיצד נקלט מודל ה-IT בענן בארצות השונות של הטריטוריה שלך?
"המצב שונה, כרגיל, בין הארצות. בגרמניה כבר 25% מהארגונים הגדולים מצויים בדרך לענן. המתקדמת ביותר היא בריטניה, וזה בהמשך לכך שהיא גם הייתה המתקדמת ביותר בפתיחותה למיקור-חוץ.

ארה"ב, כמובן, היא הסמן הימני של העולם בתחום. אגב, מעניין שבתחום ה-SOA, המתקדמת ביותר – ואף יותר מארה"ב – היא גרמניה. ישנם כמובן מנמ"רים המתנגדים למעבר לענן חיצוני, כמו שהיו כאלה שבזמנו התנגדו למיקור-חוץ, כי פירושו פחות עובדים שידווחו להם והם ראו בכך פגיעה במעמדם. הדרישה לעבור לענן תגיע בארגונים אלה מאגף הפיננסים.

בשורה התחתונה חייבים לעבור לענן, כי אנו חיים כבר היום בעולם המודד נתונים בנפחים של פטה-בייטים ולא בטרה-בייטים".

בהכירך את השוק בישראל, איך אתה מעריך את המעבר לענן בו?
"השוק בישראל הוא שוק זעיר, אך אגרסיבי במיוחד. הוא מוטה חדשנות ומוצרים, אך פחות מוטה שירותים. לכן, אני מעריך שבישראל יעברו להוסטינג לאט יותר".

אתם עדיין מחפשים להשקיע בחברות סטארט-אפ בישראל – גם לאחר הכישלון עם טופיו, אותה רכשתם ב-160 מיליון דולרים ולבסוף סגרתם אותה?
"הניסיון הלא מוצלח עם טופיו לא ירתיע אותנו. רכשנו סטארט-אפ טוב בישראל ובתוך 18 חודשים התברר שהמוצר לא מייצר הכנסות כפי שציפינו. זה קורה. אנו ממשיכים לחפש טכנולוגיות בישראל, כשם שאנו עושים במקומות אחרים".

מה דעתך על הסניף בישראל, אותו אתה מכיר מיומו הראשון?
"רוח הצוות בסניף בישראל מעולה. למעשה, אני רואה אותו כמופת לסניפים בארצות אחרות באזור. מאז הוקם הסניף בישראל, לפני כעשר שנים, עמדתי על הייחודיות של הכח האנושי שלו. הסניף הישראלי כה הצטיין, עד שהוא ניהל גם את איזור הים התיכון המזרחי, יוון, טורקיה, קפריסין ומלטה ואפילו את אפריקה. כיום, רפי שקולניק – המנכ"ל החדש, שהיה למעשה העובד הראשון שלנו בישראל, ממשיך לנהל גם את יוון וטורקיה בהצלחה רבה. למעשה, הן שלוש המדינות המצליחות ביותר באיזור. אפריקה היא עתה איזור עצמאי בנט-אפ, אך את התמיכה הם ממשיכים לקבל מישראל".

נדמה שבנט-אפ, המודל הזה של הליכה לשוק עם שותפים עסקיים החל בישראל. בעולם המשכתם, עד לאחרונה למכור ישירות. זה נכון?
"נכון מאוד. המודל של השת"פ עם השותפים העסקיים מבוסס היטב בישראל, כולל בניית מפיץ ראשי – חברת TIE, בניהולו של אבי נורמן. עכשיו אני מתכנן ליישם אותו בהצלחה בכל ארצות EMEA. גם רוח הצוות הייחודית של הסניף בישראל וגם יישום מוצלח של עבודה עם שותפים עסקיים ראויים להערכה".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לגרמניה

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים