ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום: "רכישות בישראל – זו המדיניות שלנו"

"היקף הצמיחה בכוח האדם שלנו בארץ גדל משמעותית. רכשנו בארץ 11 חברות, מתוכן שבע בארבע השנים האחרונות. בתוך שלוש שנים, היקף המהנדסים בארץ צמח פי שמונה. רכישות בישראל זו המדיניות שלנו, ונמשיך בה", כך קבע ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום (Broadcom) העולמית, בראיון לאנשים ומחשבים.

מרקל, תא"ל (מיל'), יוצא המערך הטכנולוגי של חיל הים, מדווח ל-CTO, פרופ' הנרי סמואלי, שהוא גם אחד משני המייסדים, משמש כיו"ר החברה ובעל המניות העיקרי בה. מרקל הגיע לתפקידו בעקבות שיחה עם שני המייסדים – פרופ' סמואלי ותלמידו, ד"ר הנרי ניקולאס – בה השיב להם, כשהציעו לו לעבוד בחברה, כי ברצונו להישאר בישראל ולא לעבור לארצות הברית – בקשה שהם נענו לה.

במסגרת תפקידו אחראי ד"ר מרקל גם על מיזוגים ורכישות בברודקום. הוא ציין כי "בעת התוויית מפת הדרכים האסטרטגית והעסקית של חברה יש להחליט: 'עשה, משמע תפתח בעצמך, או רכוש'", אמר. "יש שני סוגי רכישות: 'לוח לבן', משמע כניסה לתחום אסטרטגי חדש, ו-'לא לוח לבן', משמע תחום מוכר שנדרשת לו השלמה בהיבט הטכנולוגי או העסקי".

ברודקום מבססת חלק ניכר מיכולת הפיתוח שלה בתחומי התקשורת על רכישות של חברות. מאז 1999 היא רכשה יותר מ-60 חברות, רובן סטארט-אפים קטנים. אולם ביניהן היו גם רכישות ענק, דוגמת זו של נט-לוג'יק (NetLogic Microsystems), בספטמבר 2011, תמורת 3.7 מיליארד דולר.

"חברה מגוונת-ממוקדת"

ברודקום היא חברה בינלאומית שנוסדה לפני יותר מ-20 שנים ועוסקת בפיתוח שבבים המיועדים לתעשיית התקשורת ברוחבי סרט רחב שונים.אין לחברה מפעל ייצור (Fabless). "אנחנו חברה מגוונת-ממוקדת", הסביר ד"ר מרקל. "מגוונת מאחר שאנחנו נמצאים בשלושה עולמות: בבית – בממיר הדיגיטלי, בטלוויזיה, בנקודות הגישה, בחיבורים לטלפוניה קווית וסלולרית וללוויינים, בעולם הסיבים האופטיים, הכבלים ותקשורת על גבי רשתות חשמל. בתשתיות – בשרתים, בענן, ב-Fog, בנתבים, בתחנות הבסיס ובמעבדים למיניהם. וגם בעולם האלחוטי – ב-Wi-Fi, בבלוטות' (Bluetooth), באינטרנט של הדברים, בקרי מגע, GPS, איכון, NFC ובעולם אבטחת המידע".

מנגד, הוסיף, "אנחנו ממוקדים, כי איננו מוכרים ישירות ללקוחות הקצה, אלא רק ללקוחות אסטרטגיים המשרתים את לקוחות הקצה. אנחנו מספקים ללקוחות שלנו שבבים חכמים, אותם הם משלבים במוצרים שהם מספקים ללקוחות הקצה שלהם. לכן המותג ברודקום מוכר בעיקר ללקוחותיו הוא".

ד"ר מרקל הסביר כי השבבים נמצאים בכל קווי המוצר של החברה, כאשר בתוך כל שבב יש מעבדים, זיכרון ותוכנה, והשבבים המתקדמים הם בבחינת SoC (ר"ת System on Chip). "יש בשבב פונקציות רבות וצפיפות של טרות, מיליוני-מיליוני של טרנזיסטורים", ציין. לדבריו, "הסיבה שאנחנו יושבים חזק במכשירים הניידים היא שחשוב מאוד שיהיו בהם הספק נמוך וביצועים רבים של תקשורת. יש שם סוגי תקשורת רבים, בתדרים ופרוטוקולים שונים – וזה מה שאנחנו מספקים, לטובת רבגוניות חיבורית וחיסכון בצריכת האנרגיה של הסוללה".

"הכול מחובר"

"ברודקום מזהה את הכיוון אליו הולך עולם התקשורת, כולל שילובו באינטרנט של הדברים, למשל בדמות מחשוב לביש", אמר ד"ר מרקל. הוא ציין כי החברה פיתחה "שבב המותקן בממיר של טלוויזיה בכבלים, ש-'מדבר' בכל סוגי התקשורת, עושה את כל הפעולות ומצד שני, מתחבר לכבלים. שנים, סיסמתה של החברה הייתה 'מקשרים הכול לכל דבר' (Connecting Everything), ובאחרונה הוספנו לה גם 'הכול מחובר' (Everything Connected), כדי לאפיין את השינוי בשוק ואת הפעילות שלנו".

הוא ציטט מחקר שבחן את הסבירות להיתקל ברכיבים שונים, משדות שונים במכשירי תקשורת שונים, וממנו עלה כי ב-99.8% מהמקרים יש סיכוי להיתקל בשבב של ברודקום. "זה מחייב אותנו", ציין. "אנחנו משמעותיים בעולם התקשורת ברמות השונות".

"אצלנו אין משמעות למימד הגיאוגרפי, למעט בהיבט של ניהול אנשי המכירות". ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית. צילום: פלי הנמר

לדבריו, אחד ההיבטים החשובים בפעילות בעולם התקשורת, שבחלקה היא אלחוטית, הוא אבטחת המידע. "אנחנו מטמיעים בתוך שבב שלנו פתרון אלגוריתמי, כדי לאבטח את המידע שעובר בין שכבות התקשורת השונות. חברות אחרות יכולות להשתמש בממשקי API ברכיבי האבטחה שלנו לטובת ביצוע פעילות ניטור", אמר.

עוד הוא ציין כי "אצלנו אין משמעות למימד הגיאוגרפי, למעט בהיבט של ניהול אנשי המכירות, שמופעלים טריטוריאלית". כך, החברה מעסיקה בישראל כ-800 עובדים, בשמונה מרכזי פיתוח. ישראל מהווה את אזור הפיתוח השלישי בגודלו של ברודקום, אחרי ארצות הברית והודו. יתירה מזאת, מרקל ציין כי בכל אירופה יש לברודקום פחות אנשי מו"פ מאשר בישראל. 80% מעובדי החברה בעולם הם אנשי מו"פ, 15% מהם בעלי תואר שלישי, דוקטורים. מייסדי החברה אף הם מהנדסים ודוקטורים. "החברה שלנו מאוד מוטת מהנדסים וטכנולוגיה", אמר מרקל. "אפילו סמנכ"ל הכספים שלנו הוא מהנדס כימיה בהכשרתו".

קידום לימודי מדעים מדויקים

באפריל 2009 זכתה ברודקום בתביעה נגד מתחרתה העיקרית, קוואלקום (Qualcomm), עקב הפרה של פטנטים. קוואלקום חויבה לשלם לברודקום 891 מיליון דולר.

"אנחנו בעד תרומה לקהילה", ציין מרקל והוסיף כי החברה הקימה בחלק מהכסף שהתקבל בעקבות הזכייה במשפט קרן לקידום לימודי מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה – בעיקר בבתי ספר יסודיים. בנוסף, אמר, "יש לנו יותר מ-20 אלף פטנטים וכמדיניות, אנחנו לא עושים להם מוניטיזציה – כלומר, לא מוכרים רישיונות שימוש בפטנטים האלה, כדי לתת ללקוחות השבבים שלנו יתרון".

אקזיט – טוב או רע?

עד היום, כאמור, ביצעה ברודקום 11 רכישות בארץ. בנובמבר 2000 היא רכשה את VisionTech, שעוסקת בדחיסה ועיבוד של קבצי MPEG-2, תמורת 777 מיליון דולר במניות. שאר הרכישות היו צנועות יותר: ב-2004 ברודקום רכשה את M-Stream, שפיתחה אלגוריתם לשיפור קליטת שידורי טלפונים סלולריים. ב-2005 הייתה זו Siliquent, שסיפקה בקרי תקשורת, ונמכרה על ידי ברודקום לקיולוג'יק במרץ השנה תמורת 147 מיליון דולר. ב-2007 היא רכשה את Octalica‏, שעוסקת במולטימדיה לבית על כבלים קואקסיאליים. שנתיים לאחר מכן היא רכשה את Dune Networks‏, שלה מתגי רשת את'רנט מהירים. ב-2010 הייתה זו Percelo, שסיפקה מעבדים לתקני תקשורת ב-Femtocell. עוד באותה השנה צורפה אליה Scitic Vista – חברה בתחום המולטימדיה לטלפונים סלולריים ולמצלמות. חברות נוספות אותן רכשה ברודקום ב-2010 הן Provigent‏, שפועלת בתחום תקשורת במיקרוגל לרשתות סלולריות ואחרות, ו-SC Square‏, שסיפקה תוכנת אבטחה למערכות טלפונים סלולריים. ב-2012 היא קנתה שתי חברות: BroadLight‏, שמספקת רשתות סיבים אופטיים פסיביות, ו-Wisair, שמבצעת העברה אלחוטית של נתונים בטווחים קצרים.

ד"ר מרקל מגן בלהט על הרכישות של סטארט-אפים בישראל על ידי ברודקום ולא רואה עצמו כמי שמביא לבריחת מוחות מישראל, אלא להיפך. "אם בישראל לא היו סטארט-אפים טובים – ברודקום לא הייתה קונה כאן. אני מצטט את שני מנהלי החברה ומייסדה, שאמרו לא פעם ש-'בהיבט המו"פ – ישראל היא מקום חשוב לברודקום'. הסיבה שרכשנו חברות רבות בישראל היא בשל הניסיון הטוב שיש לנו עימן ותאימות ה-DNA".

"כל הרכישות היו לצרכי אנשים וידע", ציין מרקל. "אף אחת מהן לא נועדה להגדיל את בסיס הלקוחות". הוא הוסיף כי יש חברות שרוכשות חברות ישראליות כדי להגדיל את פעילותן של הנרכשות ויש כאלה שרוכשות אותן בגלל הקניין הרוחני או בסיס הלקוחות שלהן. בין החברות מהסוג הראשון הוא מנה את אינטל (Intel), יבמ (IBM), קוואלקום (Qualcomm) וברודקום. "אצלנו, חלק ניכר מהעובדים הגיע בשל גיוסים שנעשו לאחר הרכישה", אמר. "אנחנו מגדילים את מצבת העובדים, משאירים את אתר הפיתוח במקומו ומשלבים את היכולות של ברודקום באלה של הנרכשת. כך, לדוגמה, היקף המכירות של אחת החברות הישראליות שרכשנו צמח פי חמישה לאחר הרכישה, לעומת היקף המכירות לפני שרכשנו אותה". לדבריה, החברות שרוכשות חברות לטובת הקניין הרוחני שלהן, או בסיס הלקוחות, "ולאחר מכן מפטרות את העובדים, כגון פייסבוק (Facebook), שרכשה את סנאפטו הישראלית ולאחר מכן סגרה את קו השירות הזה ופיטרה את העובדים".

"היחס בין פעילות הרכישות שלנו לפעילות פנימית עומד על 40:60, משמע 40% מהיקף הפעילות שלנו נובע מרכישות. עד כה רכשנו יותר מ-60 חברות", סיכם ד"ר מרקל. "נמשיך לרכוש חברות בישראל, זה טוב לנו וטוב להיי-טק הישראלי. יש בארץ תרבות לפיה אם נכשלת – זה טוב, כי הפקת לקחים, וזה מתאים לנו. ברודקום היא כמו מפעל לייצור פיצות. יש לנו את התנורים, הידע והניסיון לייצר פיצות, אבל אנחנו זקוקים גם לאיש הספציפי עם הזית הסורי השחור, שמוסיף את הייחודיות בטעמים של מגוון הפיצות שלנו".

השתתף בהכנת הידיעה: פלי הנמר