אתיקה בעידן הדיגיטלי ואחריות המנמ"ר
העידן הנוכחי מעלה סוגיות אתיות שונות שעל המנמ"ר להתמודד איתן ● מחקר של גרטנר מפרט מהן ומה עליו לעשות
עידן המידע הביא עימו שורה של דילמות וסוגיות אתיות, משפטיות, תרבותיות וגם טכנולוגיות. ככל שרוחב הפס גדל, ככל שיש יותר רכיבי מדיה זמינים והמידע שקיים בהם חשוף כמעט לכל אחד, קטנה היכולת לשמור על כללים בסיסיים שקשורים לחירותו ולזכותו של הפרט והיכולת שלו לשמור לעצמו דברים שהוא לא רוצה שידעו עליו.
בימים אלה עולה שאלה נוספת: מה תפקידו של המנמ"ר בסיפור הזה? לכאורה, הבעיות האתיות לא שייכות במהותן למגרש שלו, אלא למחלקה המשפטית, למדיניות כוללת של הארגון, לתדמית שלו בעיני הציבור. המנמ"ר מספק את הטכנולוגיה והשאלה היא האם הוא גם אחראי לכך שאותה טכנולוגיה גם לא תהווה מנוע חזק שמפר את כללי האתיקה הבסיסיים של בני האדם. גרטנר (Gartner) נתנה דעתה על הנושא הזה והאנליסטים שלה סבורים כי אתגרי האתיקה בהחלט צריכים להיות מצויים על שולחנו של המנמ"ר, לא כחומר למחשבה אלא כנושא שהוא צריך להוביל אותו. הסיבה לכך היא שהמנמ"ר הוא המצפן הטכנולוגי של הארגון – הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. זוהי סוגיה מעניינת, שמתחילה לצוף על פני השטח וללא ספק נשמע עליה גם בעתיד.
חוקרי גרטנר מסבירים שעסקים דיגיטליים שינו באופן דרמטי את עוצמת השפעתם על עבודת האנשים, והם משפיעים כיום יותר מאשר מבעבר. בעידן שבו חדשנות טכנולוגית רצה מהר יותר מאשר בני האנוש המשתמשים בה נולדות בעיות אתיות. בעידן הנוכחי, קובעת גרטנר, טכנולוגיות חדשות מצמיחות שאלות אתיות. תחום ה-Big Data למשל מייצר אינסוף דילמות כאלה. הבסיסית שבהן היא איך אנחנו יכולים לוודא באמצעים טכנולוגיים שהמידע לא יזלוג מהר מאוד לאח הגדול שרואה הכול? מה קורה לאדם הקטן, שהוא לקוח של ארגון דיגיטלי שלמעשה יודע עליו הכול? קחו, למשל, את הטרנד החדש – האינטרנט של הדברים. מה יהיה על הפרטיות של אנשים בעידן שבו מכונות מדברות עם מכונות ולכאורה לאף אחד אין שליטה על המידע שהן מעבירות ביניהן? עד היום לא ידוע על אף מנגנון שיבטיח שמירה על אתיקה בסיסית, אוניברסאלית, בעידן שבו הכול מחובר למחשבים.
גרטנר מעלה נקודה מעניינת נוספת: לקוחות משתמשים בשירותים רבים באופן דיגיטלי מתוך אמון בסיסי שהם נותנים בחברה שמספקת להם אותם, אבל הם לא מספיק ערניים לסכנות בשימוש בתוכנות או באפליקציות מסוימות – כאלה שמפרות בצורה דרסטית את פרטיותם או חלק גדול מזכיותיהם. כאן נכנס תפקידו של המנמ"ר, שחייב למצוא את דרכים להתריע בפני ההנהלה על הסכנות הקיימות ולדרוש שיינקטו הצעדים על מנת לשמור על הלקוחות ולא לגרום להם נזק. אנשי חברת המחקר קובעים כי חוסר מודעות לסכנות שבהפרת האתיקה הבסיסית בשימוש במכשירים דיגיטליים עלול להיות קטלני, בפרט כשהוא נתקל בחוסר מעש או כישלון הסברתי של מי שמפעיל את השירותים הדיגיטליים או של ספק הטכנולוגיה.
להעלות את האתיקה על סדר היום של המנמ"ר
בגלל כל אלה, גרטנר ממליצה למנמ"רים להעלות על סדר היום שלהם את נושאי האתיקה השונים. יש לקחת בחשבון שלאתיקה יש היבטים גיאוגרפיים ותרבותיים, כלומר – יש מקומות בהם דברים שנראים לנו לא אתיים דווקא מקובלים בהם, ולהפך. על ארגון רב לאומי שמספק שירותים דיגיטליים להיות ערני להיבטים האלה.
אין לחוקרי החברה ספק שהמנמ"ר חייב להוביל את הדיון האתי גם מהצד של מערכות המידע. בעיניהם, המנמ"ר הוא זה שאחראי לדרך בה הארגון שהוא עובד בו מנצל את הטכנולוגיה שלו, כולל בהיבטי אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות. כשהוא לוקח את ההובלה בנושאים אלה הוא חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם המחלקה המשפטית ועם מנהלי העסקים בארגון, כדי לשלב את נושא ניהול הסיכונים.
השורה התחתונה: כל מנמ"ר ייטיב לעשות אם יתחיל להתוודע לנושאי האתיקה בעידן הדיגיטלי ולהעלות אותם על סדר היום של ארגונו – ויפה שעת אחת קודם.
תגובות
(0)