מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "חלק מהטילים שנורים מעזה מיוצרים בעזרת ציוד שהגיע מישראל"

"בתי הספר המקצועיים בישראל הולכים ונסגרים, וגם החינוך הטכנולוגי בבעיה – מה שמביא להעדר כוח אדם מקצועי, גם בהיי-טק. הסגירה הזו הובילה לכך שחלק לא קטן ממערך הייצור של הרקטות שמיוצרות ברצועת עזה היה בעבר בבתי הספר המקצועיים בישראל, שנסגרו בהדרגה. הציוד הזה נמכר לפלסטינים, שהקימו מסגרות לביצוע עבודות קבלנות משנה לחברות ישראליות. עם השתלטות החמאס על רצועת עזה, התשתית הזו עברה, לפחות בחלקה, לייצור רקטות", כך אמר אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

חייק התראיין לאנשים ומחשבים על מצב ההיי-טק הישראלי וציין כי המצב הבעייתי של החינוך הטכנולוגי מוביל לכך שהתעשייה מתקשה למצוא כוח אדם איכותי. "במהלך השנים, בתי ספר טכניים נסגרו בהדרגה, שכן המקצועות הטכניים איבדו מיוקרתם. בין התפקידים של מערכת החינוך – עידוד ילדים ובני נוער ללמוד מקצועות טכניים וטכנולוגיים, וזה צריך להתחיל אם לא בגן אז בבית הספר היסודי. שר החינוך מבין את הבעיה ואנחנו נסייע למשרד החינוך לשקם את רשת בתי ספר המקצועיים".

הוא התייחס למצב התעשייה בישראל, ובכלל זה ההיי-טק, ואמר כי "היא עוברת תקופה קשה, כי שער החליפין פוגע בכדאיות הייצוא. בהיי-טק, בביו-טכנולוגיה ובקלין טק המצב קשה שבעתיים, שכן כ-80% מתפוקתם הולכים לייצוא".

בימים האחרונים השקל נחלש משמעותית ביחס לדולר. מה זה אומר לגבי תעשיית ההיי-טק?

"הירידה בשער השקל עושה טוב לתעשייה בכלל ולהיי-טק בפרט, אבל יש לקחת בחשבון שמטבע הדברים, שווקי המטבע לא יציבים ומשום כך, התעשייה חייבת להתאים את עצמה למציאות של שקל חזק באמצעות התייעלות והורדת עלויות. כשמדברים על הורדת עלויות, למדינה יש תפקיד מכריע, שכן חלק מהעלויות באות מהממשלה ומהרשויות המקומיות, בדמות מסים שונים, כולל ארנונה גבוהה. במידה שהתעשייה תתמוטט בגלל העדר כושר תחרות, כולנו נסבול – יפוטרו עובדים וגביית המסים תקטן.

כשקובעים מדיניות מסים, גם ממשלתיים וגם עירוניים, כשקובעים את מחירי המים והחשמל, יש להסתכל על התמונה הכוללת, שמא נהרוג את התרנגולת שמטילה את ביצי הזהב".

מצד שני, המדינה מסייעת להיי-טק באמצעות המדען הראשי, למשל.

"המדינה לא מסייעת מספיק לתעשייה. בכל העולם מבינים את חשיבות התעשייה, וגם מדינות כמו בריטניה וארצות הברית, שבמשך עשרות שנים העדיפו לקדם את ענפי השירותים, הבינו שעוצמה כלכלית מחייבת בסיס יצרני גדול, מוצק ומשגשג.

המדען הראשי בהחלט מסייע רבות לפיתוח ההיי-טק, אבל אני חושש שגם זה עומד להשתנות. הרפורמות המקודמות להכנסת מסלול שיסייע גם לקרנות הון-סיכון יפגעו בסיוע שהמדען הראשי נותן לענף, כי זה יעמיס על התקציב הלא מספיק שלו. במידה ששר הכלכלה רוצה לסייע לענף ההון-סיכון, עליו להקים מחדש את תוכנית יוזמה, שסייעה לענף בשנות ה-90. אנחנו מתכוונים לצאת למאבק עיקש נגד הרפורמות ותומכים בנו המדענים הראשיים מהעבר.

אם מדברים על שינויים בסיוע של המדינה לענף תעשיות עתירות מדע, יש לברר מדוע אין אף חברת סטארט-אפ שצומחת לחברה גדולה שמרכזה בישראל. מאז הקמת נייס וצ'ק פוינט (Check Point) בשנות ה-90 לא קמה בארץ אף חברה טכנולוגית גדולה. בעיניי זאת החמצה. אני מבין שיש חברות כמו Waze, שפיתחו אפליקציות שזקוקות לגב של חברה זרה גדולה, אבל יש גם הרבה סטארט-אפים שמייצרים טכנולוגיות בתחום אבטחת המידע או הקלין טק, למשל, שבהחלט יכולים להתפתח לחברות גדולות".

מה צופן העתיד, להערכתך, לענף ההיי-טק בישראל?

"אי אפשר להתעלם מהתרומה האדירה של הענף לכלכלה הישראלית. הוא מבוסס על שני אלמנטים שבהם אנחנו מצטיינים: חדשנות ויזמות. אולם, אי אפשר לבנות את כלכלת ישראל בעתיד על ההיי-טק לבדו. ההיי-טק לא מסוגל לספק עבודה לכולם, כי עובדים בענף זה נדרשים להכשרות ולרמות השכלה ואינטליגנציה שלא מצויות אצל רוב האוכלוסייה.

בנוסף, ההיי-טק הישראלי חייב לפתח טכנולוגיות שישדרגו את התעשיות המסורתיות, טכנולוגיות שיאפשרו להן לייצר מוצרי איכות בעליות נמוכות. זו תהיה תרומתו לכלכלה משגשגת, מאוזנת, יציבה ובעלת אוריינטציה חברתית, שמסוגלת להציע עבודה לכל דורש".