זליגת סודות מסחריים – כלים להיערכות המעסיק

החלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה ב- (סע"ש 43865-03-14 אמרז בע"מ נגד שמואל מורט ומובילק בע"מ) מחדדת את הקושי של מעסיק למנוע מעובדיו לשעבר לעשות שימוש בסודות מסחריים אלא אם הוא ערוך לכך מראש. ההחלטה בתיק זה היא קשה מבחינת המעסיק אך פותחת צוהר למעסיקים לראות את הדברים דרך עיניו של בית הדין ובכך לשנות את דרכיהם טרם יהיה מאוחר מידי.

באותו המקרה מר מורט שימש כאחראי אבטחת איכות בחברת אמרז המייצרת אריזות פלסטיק. הוא פוטר לאחר שהעביר קבצים ממחשבה של חברת אמרז למחשבו האישי. לאחר שפוטר התברר לאמרז היא מורג התקשר עם חברת מובילק שהיא ממתחריה של אמרז והחל לעבוד בה.

אמרז הגישה לביה"ד לעבודה בקשה לצו מניעה מהעסקתו של מורט במובילק ודרישה להשבת כל המידע של אמרז אשר כולל לטענתה סודות מסחריים בקשר עם טכנולוגיית ניפוח רב שכבתית. לטענת אמרז טכנולוגיה זו דרושה למוביליק לייצור במכונה חדשה שהיא קיבלה ומשכך מוביליק פעלה לגייס את מורט מלכתחילה.

בהליך הביניים חייב בית הדין את מורט להעביר לאמרז את כל המידע שיש בידו השייך לאמרז , ככל שיש בידו חומרים שכאלה. כבר, מנוסח הצו אנו למדים על כך שלמעשה מהרגע שהמידע יצא אין ממש דרך להשיבו בחזרה לידיה הבלעדיות של החברה.

בית הדין עמד על כך שההסכם שבין אמרז לבין מורט איננו כולל תניות הקשורות בהגבלת עיסוקו של מורט לאחר סיום עבודתו בחברה וכאן בית הדין מחדד כי ישנה גם אבחנה בין עובד שפוטר לזה שמתפטר. במקרה של עובד שמפוטר יש לנקוט במשנה זהירות במניעת יכולתו לעסוק במקצועו לאחר פיטוריו וזאת לעומת עובד שמתפטר. בעניין זה לדעתי יש להבהיר את סיבת הפיטורים שכן אין פיטורים הקשורים לשימוש לא מורשה באותם סודות מסחריים עליהם מבקשת החברה להגן כפיטורים הקשורים לעניינים אחרים כגון שימוש לא מורשה בכלי רכב של החברה.

בעיקר התייחס בית הדין לעובדה כי אמרז לא הוכיחה מהו אותו סוד מסחרי עליו היא מבקשת לשמור כל כך. כך, הקבצים לגביהם נטען כי הם סודות מסחריים לא פורטו, לא הוסבר מה הופך קבצים אלה לסוד מסחרי, מדוע המידע שבקבצים אלה איננו נחלת הרבים ומהם דרכי ההגנה של אמרז בקשר עם קבצים אלה אם בכלל ובעניין זה יש להזכיר את הוראות סעיף 4 לחוק עוולות מסחריות הקובע כי אדם לא יהיה אחראי בגזל סוד מסחרי אם המידע החסוי הגיע אליו במהלך עבודתו והפך להיות חלק מכישוריו המקצועיים הכלליים.

כמו כן, התייחס בית הדין לעובדה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר של כחודש ימים מהמועד בו ידעה אמרז על כך שהקבצים נלקחו ממנה אך לא הגישה בקשה לבית הדין כל אותה התקופה.

בסופו של יום, אנו למדים מפסיקה זו כי על מעסיק לנקוט משנה זהירות עם סודותיו המסחריים. מייעוץ שמשרדנו נותן ללקוחותיו בתחומים אלו אנו ממליצים למעסיק לנהוג בסוד המסחרי בשמירה ראויה, כך עליו לסמן קבצים סודיים באמצעות water mark ולציין עליהם כי הם סודיים ואין להעבירם או להוציאם ממחשבי החברה ולאפשר גישה אליהם רק לאותם עובדים אשר נדרשים לכך.
יש להסדיר את נושא שמירת המידע הסודי בחברה הן באמצעות התייחסות לכך בהסכמי העבודה של העובדים והן באמצעים אחרים כגון חוזרים תקופתיים, ימי עיון וכד'.

יש להסדיר בחוזי העבודה של העובדים את נושא אי התחרות עם סיום עבודתו של העובד ואף לקבוע תגמול מסויים בגין תקופת אי התחרות במקרה של התפטרות ולהחמיר את הנוסח במקרה של פיטורים בעיקר כאלה הקשורים בהפרת משמעת הקשורה בהפרת ביטחון שדה.
משכך, מומלץ לחברות להיוועץ בעורכי דין המומחים בתחום זה של קניין רוחני ועוולות מסחריות מבעוד מועד וכפי שאומרת הפרסומת "הדרך הטובה ביותר לכבות שריפה היא למנוע ואותה".

הכותב הינו שותף המתמחה בדיני האינטרנט, דיני פרטיות, זכויות יוצרים וקניין רוחני במשרד ארבץ, שני, פרמינגר מור ושות', עורכי דין ונוטריון.

אין בכתוב משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הכתוב כייעוץ משפטי.