מהמאגר הביומטרי ועד בריחת המוחות

הכנסת יצאה לפגרת קיץ וזה הזמן לסכם את דיוניה בתחום ההיי-טק והטכנולוגיה, ובפרט את פעילותה של הוועדה המרכזית שאמורה לעסוק בנושאים אלה – ועדת המדע והטכנולוגיה. באופן היסטורי הפכה הוועדה הזו ללובי הלא רשמי של ענפי הטכנולוגיה השונים ורבים מהפעילים בענף – מנהלים, ספקים, עובדים ובעלי עניין – באים בשעריה במסגרת הדיונים שנערכים בה.

בקדנציה הנוכחית עומד בראש הוועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה. ח"כ גפני ידוע כפרלמנטר חרוץ ומטבע הדברים, הוא פעיל וחבר בוועדות נוספות בכנסת – מה שמותיר לו זמן מאוד מוגבל להתמקד בדיוני הוועדה בראשה הוא עומד. אולם, המשתתפים בדיונים מעידים כי בפעמים בהן ניהל את הישיבות או פתח אותן גילה ח"כ גפני בקיאות רבה בנושאים שעמדו על הפרק, הקפיד על דיונים ענייניים ולא עשה הנחות לאף אחד, במיוחד אם הדובר שייך לקואליציה, שיהדות התורה אינה חברה בה.

אחד הנושאים שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא בריחת המוחות והקושי להחזיר לארץ מדענים ישראליים ששוהים בחו"ל. שישה חברי כנסת הגישו הצעות לסדר היום בנושא: נחמן שי, שמעון אוחיון, בועז טופורובסקי, דב חנין, אברהם מיכאלי וישראל אייכלר. חלקה הראשון של הישיבה שעסקה בנושא זה היה דווקא חגיגי: זכייתם של שני חתני פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט ופרופ' אריה ורשל. בהמשך, בחלק שעסק בבריחת המוחות, הדגישו חברי הוועדה כי עקב בעיות תקציב, קיים חוסר הלימה בין מספר הסטודנטים שמסיימים תארים מתקדמים למספר חברי הסגל האקדמי, מה שמביא חלק מהם לנדוד לחו"ל. שני חתני פרס נובל הדגישו כי כדי למנוע בריחת מוחות יש, בין היתר, להשקיע בתשתיות מחקר, להגביר את החינוך למדעים, להגדיל את מספר המורים למקצוע זה ולשפר את רמתם. באותו דיון השתתף גם סגן נשיא אינטל (Intel), מולי אדן, שהביע דאגה מהירידה המתמדת במספר תלמידי התיכון שפונים ללימודי 4-5 יחידות לימוד במתמטיקה.

גם במושב החורף של הכנסות ובמושבים שלאחריו, וגם בכנסות הבאות, ידברו על בריחת מוחות – ולא יעשו דבר.

שילוב ערבים בהיי-טק

נושא אחר שעלה לדיון בוועדה, ולא בפעם הראשונה, הוא שילוב ערבים וחרדים בהיי-טק. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה דיון נוסף בנושא, בעקבות הצעה לסדר שהגיש ח"כ באסל גטאס (בל"ד). לדבריו, "המרכיב המרכזי של האוכלוסייה הערבית הוא כוח האדם האיכותי בהיי-טק ובכל זאת, רק 2% מעובדי ההיי-טק בישראל הם ערבים".

באותו הדיון השתתף גם שר הכלכלה, נפתלי בנט, שאמר כי "שילוב ערבים בהיי-טק הוא אינטרס של מדינת ישראל. אם לא ננצל את מאגר הכישרונות הזה, אנחנו, כמדינה, נצא פראיירים". דוברים אחרים בדיון אמרו כי החסמים העיקריים בפני שילובם של ערבים בהיי-טק הישראלי הם תרבותי ופוליטי.

יצוין כי הממשלה קיבלה באחרונה הצעת החלטה שקובעת שתינתן עדיפות לשילוב ערבים וחרדים במעגל התעסוקה של ההיי-טק. עמותת צופן, שעוסקת בשילוב ערבים בתעסוקה, מקדמת הקמת מרכזי היי-טק בישובים ערביים, על מנת להגדיל את הסיכויים של צעירים ערבים להשתלב בתחום. העמותה אף תקיים כנס משותף עם אנשים ומחשבים מיד לאחר החגים.

המאגר הביומטרי

עוד נושא שהסעיר את הכנסת במושב האחרון, ולא בפעם הראשונה, הוא המאגר הביומטרי. הח"כים דנו בפיילוט עליו הכריז משרד הפנים שבמסגרתו יכולים אזרחים להחליף את תעודות הזהות הרגילות שלהם בתעודות זהות ביומטריות והחליטו להאריך אותו בחצי שנה.

הפיילוט הוכרז בצל מחלוקת ציבורית עזה סביב החוק, שעבר בוועדת המדע והטכנולוגיה בתקופתו של ח"כ מאיר שטרית כיו"ר. הממשלה נתבקשה להאריך את תקופת הפיילוט ועובדה זו גרמה להתנגדות מצד שוללי החוק. נציגי משרד הפנים דיווחו בדיון כי עד אליו נופקו כ-419 אלף רשומות ביומטריות, חלקן דרכונים וחלקן האחר תעודות זהות.

נציגי רשות המאגר הביומטרי פירטו בהרחבה את מנגנוני אבטחת המידע ובקרת האיכות של המערכת. לעומתם, ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות העלה מספר טענות נגד המאגר. הוא ציין כי מזה מספר חודשים אין לרשות גורם שאמון על נושא אבטחת המידע ומדובר בתקלה. "מאז הקמת הרשות התחלפו עד היום שלושה אנשים בתפקיד זה. בכל מכרז שיוצא על תפקיד, תנאי הסף הולכים ויורדים", אמר.

נציג השב״כ בדיון ציין כי השירות מלווה את הפרויקט עוד מרגע הקמתו. "הגדרנו הנחיות מאוד מחמירות ואנחנו שבעי רצון מרמת האבטחה של הרשות", אמר.

הנושא הזה ימשיך להעסיק את הכנסת ונכונו עוד דיונים סוערים רבים סביבו.

הפרטת המדען הראשי

לקראת סיום המושב דנה הוועדה בהצעת הממשלה להפריט את פעילות המדען הראשי במשרד הכלכלה. הדיון נערך בעקבות הצעת חוק של ח"כ מיכל בירן ממפלגת העבודה, שטענה כי הממשלה מבקשת להפוך את לשכת המדען לקרן הון-סיכון, ללא פיקוח, שתשקיע בקרנות שונות ולא תשרת את המטרה שלשמה הוקמה. היא כינתה את כוונת הממשלה בנושא "מחטף". נציגי משרד האוצר בדיון אמרו כי ההצעה היא חלק מתוכנית כלכלית שמוביל שר האוצר, יאיר לפיד, לקידום החדשנות. יו"ר הוועדה אמר בדברי הסיכום שלו כי יש לקיים בנושא דיון המשך בנושא ויש להביא את הפרטת לשכת המדען הראשי בחוק נפרד, ולא כחלק מחוק ההסדרים.

הדיון האחרון של הוועדה התקיים בעיצומו של מבצע צוק איתן ועסק בהדלפות בווטסאפ (WhatsApp) וברשת, ובהיערכות צה"ל לטיפול בנושא. הח"כים קראו לצבא לשים דגש על הטיפול בתופעות אלה.

בסך הכול, ניתן לומר שהוועדה קיימה דיונים מעמיקים ורציניים בתחומים שעל סדר היום הטכנולוגי של מדינת ישראל, וקיבלה החלטות חשובות. האם הן נפלו על אוזניים קשובות בממשלה? זה כבר סיפור עצוב אחר.