סא"ל יוסי, עוצבת הפלדה: "ה-IT סייע לצה"ל להיות מדויק וקטלני יותר"

"הפעלת מערכות השליטה והבקרה באופן כולל והשילוביות שבין כלל מערכות ה-IT הביאו לקיצור זמן החיים של המטרות בעזה ולהגדלת מספר המטרות בהן פגענו", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סא"ל יוסי, מפקד גדוד הקשר והתקשוב בעוצבת הפלדה של צה"ל. לדבריו, מפקדים ציינו כי ה-IT סייע להם להיות במהלך המבצע קטלניים יותר ומדויקים יותר

צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) הוא מגה-פרויקט של צה"ל ושל אלביט לבניית מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) לזרוע היבשה. במסגרת צי"ד מסופקות לדרג הלוחם של צה"ל מערכות תקשוב. הפרויקט בן המיליארדים יוצר שפה אחידה בין כל מערכות השו"ב. הצי"ד כולל בין השאר מערכות וידיאו, מערכות לניהול שדה הקרב על מפות ממוחשבות ותמונת מודיעין מקיפה, שבזכות המערכת מגיעה לשטח בזמן שיא.

סא"ל יוסי, מפקד גדוד הקשר והתקשוב בעוצבת הפלדה של צה"ל. צילום: דו"צ

לדברי סא"ל יוסי, "לשיטתנו, וכך אנחנו מתייחסים אליה, זו הייתה מלחמת הצי"ד הראשונה, במסגרתה הפעלנו את המערכת לצד כלל מערכות השו"ב. זו הפעם הראשונה שבהפעלה מבצעית מלאה עבדו מערכות צי"ד באופן כולל, על כל המשמעויות – לא במהלך מוגבל, אלא במבצע מלא, כולל תמרון. הפעולה כללה את כל הכוחות ואת שיתופי הפעולה ביניהם, בתוך זרוע היבשה ומחוץ לה".

הוא סיפר כי "אנשיי ואני הופעלנו בתחילת יולי ועשינו אז את המעבר משגרה לחירום – מבקעת הירדן. לקחנו את מפקדת האוגדה, שזו 'מפלצת' שבנויה מעשרות כלים, רובם תיקשוביים והכנו אותה לתנועה. בשבע בבוקר היינו כבר בשיירות לירידה דרומה, לפעולה במבצע בעזה". סא"ל יוסי ציין כי "המעבר משגרה לחירום ארך כמה שעות".

"אחד האתגרים בכך היה העובדה שהמפקדה רחוקה יחסית משטח הפעולה. היה צורך לקשור את המפקדה לכוחות, שחלקם נמצאו בעומק הרצועה", אמר מג"ד הקשר והתקשוב. "כפעולה מקדימה התחלנו לעשות עבודה אינטנסיבית של חיבור תשתיות התקשורת של המפקדה אחורה. ביצענו זאת בעזרת 'אפיק רחב' – תקשורת רחבת פס להעברת נתונים, וידיאו ואודיו בהיקפים נרחבים, מבוססת טכנולוגית WiMAX. בנוסף, נשענו על תשתיות קוויות, אותן חיברנו לאלה הצבאיות, והפעלנו כלי מטכ"לי ש-'יודע' לחבר את האוגדה למרחב בתצורות אחרות. כך יצרנו מצב בו אלפי המשתמשים ביחידות שבאוגדה התחברו למרחב במספר רב של 'רגליים'. כל רגל משמעה תווך תקשורת ותווך נוסף כגיבוי, כשחלק מהרגליים מוצפנות. התקשורת בין מפקדת האוגדה מהמטה ומשם לדרגים הנמוכים יותר עבדה על תשתית ה-RoIP (ר"ת רדיו מעל פרוטוקול אינטרנט). זו מהפכה שמאפשרת לנו לספק קשר רדיו גם למפקדה וגם לכוחות שתחתיה, מכמה נקודות שונות ובזמנים שונים, על בסיס אותם משאבים. התשתית הזו סיפקה גמישות שלא הייתה בעבר".

מהפכת השו"ב בצוק איתן

"השו"ב הצה"לי עבר מהפכה בזמן מבצע צוק איתן", ציין סא"ל יוסי. "הפעלנו את מערכות השו"ב מרמת המ"פ ועד הרמת המטכ"לית, ובמקרה שלי – עד רמת האוגדה".

ה-IT הצה"לי – מהמפקדים בשטח ועד למפקדה. צילום: דו"צ

לדברי איש עוצבת הפלדה, "הפריסה של מערכות צי"ד היא מובנית. ה-'לקוחות' כבר לא יודעים משהו אחר, זו השפה שבה אנחנו מדברים. חיברנו בזמן אמת בין המ"מ שנמצא בתוך עזה לכוחות המפקדה בחוץ, שלחנו למ"פ הודעות כאלה ואחרות, לרבות מרשמי קרב, עם ההיררכיה של האוגדה והכוחות תחתיה. אני יודע לקבל מהמ"פ שבשטח זיהוי שהוא רואה בעין ועל הצג. לקיצור זמן החיות של המטרה יש ערף ערך מוסף משמעותי. במבצע הזה ראינו שכוחות בשטח לקחו 'משואה', מיקמו את היעד עליה ואז זה 'עלה' למעלה בכל הרמות, וגם 'התפשט' בצורה רוחבית לכוחות ששכנים לי. יש לנו חיבור, כלל הגורמים היו לי 'תחת היד' במפקדה: ים, אוויר, יבשה, מודיעין – כולם דיברו באותה השפה עם אותם הממשקים. הדבר הביא לשילוב טוב יותר ולהפעלה מתוזמרת של הכוחות לטובת תקיפות, מהים למשל".

לשיטתו של סא"ל יוסי, "יש לנו שני סוגי לקוחות: המפקדים והכוחות בשטח. אנחנו משרתים את מפקד האוגדה, מאפשרים לו לעשות את הדברים בצורה יעילה יותר ומהירה יותר. בעזרת המערכות אנחנו מאפשרים למ"פ בשטח לקבל יותר מידע ומאפשרים למפקד האוגדה לקבל מעטפת ICT כוללת, לכל צרכיו. כשהוא לא בשטח, מפקד האוגדה יושב בקרון שלו במפקדה ובעזרת מערכות 'משואה' שפרסנו לו, הוא יכול לראות מה קורה בשטח, ברמת המ"פ. הוא יודע לראות לאן הקנה של הטנק מצדד, הוא מחובר למערכות אמ"ן וחיל האוויר. תמונת הקרב שלו בהירה וחדה יותר. בזכות המערכות והשילוביות ביניהן, המידע שמגיע למטה רב יותר ואיכותי יותר".

קצין בוחן את ה-IT הצה"לי. צילום: דו"צ

מערכת נוספת שפעלה במהלך מבצע צוק איתן היא מענ"ק (ר"ת מערכת ניהול קרב). "מדובר בתת מערכת של משואה, שמערכת מאפשרת לדרגי השטח – המ"פ והמג"ד – לסגור מעגלים, לחבר מסגרות לחימה ומסגרות מטרות בצורה שבעבר לא התאפשרה", אמר סא"ל יוסי. "היא יוצרת פלטפורמה לחיבור ברמת הגדוד, החטיבה, חיל הרגלים, ההנדסה, השריון וכוחות נוספים".

"המפקדים שיבחו את ה-IT"

לשאלת אנשים ומחשבים ענה סא"ל יוסי כי "אני לא יודע להצביע על מתקפות סייבר שחווינו. בכלל, לאורך כל חמשת שבועות המבצע מערכות התיקשוב והשו"ב הפגינו יציבות ועבדנו בצורה טובה".

אנשי עוצבת הפלדה בשטח. צילום: דו"צ

הוא הוסיף כי "כששוחחנו עם המפקדים בשלב הסיכומים של המבצע הם ציינו כיצד ה-IT סייע להם להיות קטלניים יותר, כיצד ה-ICT הגדיל את רמת הפגיעה ביעדי האויב. קיצרנו את זמני התגובה של Sensor 2 Shooter, את זמן הפגיעה במטרה. הגדלנו בוודאות את מספר המטרות, וזה נעשה בעזרת ה-IT – מערכות השו"ב והשילוביות ביניהם. מפקד האוגדה היה מרוצה מהמערכות, הן אפשרו לו לפעול בצורה טובה יותר".
סא"ל יוסי, כאמור – מפקד הקשר והתקשוב בעוצבת הפלדה, סיכם בציינו כי "ה-IT סייע לעוצבה לבצע את המשימה שלה בצורה יעילה יותר, איכותית יותר, להשמיד יותר מטרות בפחות זמן ובפחות משאבים. ה-ICT הקפיץ את יכולות ההתקפיות בשדה הקרב מדרגה אחת קדימה".