צה"ל: "בהתנגשות שבין תגובה מהירה לאמינה בעקבות מידע ברשת – אנחנו חייבים לדבוק באמינות"

המסרים שהופצו בווטסאפ וברשתות החברתיות על אירועים שקרו - או לא קרו - במבצע צוק איתן והתגובה האיטית של צה"ל לכך הביאו את ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לדון בנושא, במטרה לגבש המלצות על דרכי פעולה חדשות

30/07/2014 10:10
בוחרים בסייבר. צה"ל

האם בעתות מלחמה יכול וצריך הממשל לשלוט בוויראליות של המידע ברשת? בשאלה אקטואלית זו עסקה אתמול (ג') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אחד הדוברים המרכזיים בישיבה היה סא"ל פיטר לרנר, ראש ענף תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל, שאמר כי בין המהירות של מסירת הדיווחים לאמינות – צה"ל מעדיף את האמינות.

הדיון התקיים בעקבות הצעה לסדר היום שהגיש ח"כ איתן כבל, עקב הדיווחים שנפוצו באחרונה בווטסאפ (WhatsApp) וברשתות החברתיות על אירועים שקרו – או לא קרו – במבצע צוק איתן והאיטיות בה הצבא הגיב להם.

סא"ל לרנר אמר כי "הפעילות של צה"ל ברשת ענפה מאוד, ופועלת מתוך כללים ברורים לביטחון כוחותינו". לדבריו, "למערכת יש יכולת להתמודד עם משברים מתפרצים. כשעיתונאי שנמצא על חוף הים בעזה, מצייץ בטוויטר (Twitter) תמונה שהוא מצלם ולפעמים כותב מסקנות לא נכונות, הצבא חייב לבדוק את האירוע לפני שהוא מגיב. צה"ל לא יכול לטעות בדיווחים שלו ובהתנגשות שבין מהירות לאמינות, הוא לא יכול ליפול באמינות. עם זאת, צריך לדעת לחתור לאמינות במהירות האפשרית".

כדוגמה לתגובה מהירה של צה"ל למידע לא אמין נתן סא"ל לרנר את ההצהרה שמסר שלשום הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, בה התייחס לטענות הפלסטינים כי צה"ל אחראי לתקיפה סמוך לבית חולים בעזה והראה צילום אוויר של האזור שמוכיח שהן לא נכונות.

ח"כ כבל אמר כי "עולם האינטרנט והפייסבוק הפך להיות כלי מלחמה לכל דבר. החמאס הצליח לסגור בתוך פרק זמן קצר יחסית את הפערים בעניינים טכנולוגיים מתקופת האבן לתקופה שלנו. צריכה להיות תוכנית סדורה בנושא. אם עד היום מירב המאמצים וההתעסקות בעולם הסייבר היא צבאית וביטחונית, הגיעה העת להתחיל לטפל בזה בעולם האזרחי, בעורף".

פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה אמרה כי לא ניתן לשלוט על מידע ויראלי. "מי שחושב שהוא יכול לעשות זאת טועה ומטעה", טענה. "אנחנו יכולים להסדיר את השליטה על המידע הוויראלי במקרים ספציפיים ויש מקום לשיפור בעניין מצד הממשל, אבל לא ניתן לעשות זאת תמיד". היא הציעה שתוקם ועדה שתדון בשאלה באילו מקרים צריך לצנזר ולפגוע בחופש המידע בזמן לחימה, ולהפריד בין סוגי מידע שונים.

סא"ל כרמל דפרין, ראש ענף חינוך והסברה בחיל החינוך, ציינה כי צה"ל עוסק בשימוש שעושים חיילים במדיה החברתית לא רק בשעת חירום. לדבריה, "אנחנו לא אוסרים על החיילים להשתמש במדיה החברתית כי איסור כזה תלוש מהמציאות, אלא אנחנו מספקים הסברה איך משתמשים בה, על גודל האחריות ועל ההבנה שמהרגע שאדם הופך לחייל, הרשת היא מרחב ציבורי ולא פרטי".

בנוסף, היא ציינה כי הצבא מטפל ברמת התכנים שמפורסמים על ידי חיילים. לדוגמה, הסבירה, אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים בגוש עציון, צה"ל טיפל בפוסטים שהעלו חיילים בעיקר בפייסבוק (Facebook) לנקמה והרמטכ"ל שלח אגרת למפקדים בה נתן להם דגשים כיצד לטפל בנושא וכתב שהצבא לא מונע מתוך רגשות נקמה.

דובר נוסף בדיון היה יורם מורד, מנהל המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ. הוא אמר כי "אנחנו משתדלים לעקוב כמה שיותר מקרוב אחר מה שהנציגים שלנו עושים, אחרי שהם עושים זאת, ומאצילים להם סמכות לפעול על פי שיקול דעתם, בין היתר כדי שלא נאבד את האלמנט החשוב של התגובה המהירה. היינו מאוד שמחים אם היה אפשר למצוא פתרון שיאפשר לנו לתת תשובה כמה שיותר מהירה". מורד הוסיף כי "במערכה הנוכחית אנחנו יותר זהירים ויותר ממוסדים ממה שהיינו בעמוד ענן. עכשיו יש הרבה יותר גורמים במשחק שמספרים את הסיפור של ישראל ולא אנחנו חייבים לעשות הכול".

ח"כ אראל מרגלית, שניהל את הדיון, ביקש לקיים ישיבה נוספת בנושא, כדי שבסופה תגבש הוועדה המלצה על דרך פעולה אינטגרטיבית יותר – כיצד לטפל במידע בעייתי וכיצד לקיים צנזורה מסוג חדש.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים