ביורוקרטיה או הימורים?

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון סוער בכוונת משרד האוצר להוציא את לשכת המדען הראשי מאחריות משרד הכלכלה ולהפוך אותו לרשות עצמאית. על פי התוכנית שנכתבה באוצר, המדען יהפוך למעין קרן הון-סיכון, שתגייס כספים בבורסה בהיקף של כארבעה מיליארד שקלים בשנה. הכספים יהיו כספי התמלוגים שהמדען מקבל מהחברות שהוא מסייע להן, כאשר 400 מיליון שקלים מתוכם ישועבדו לאגרות חוב למשך 10 שנים.

שתי סיבות הנחו את האוצר ללכת למהלך דרמטי וכמעט חסר תקדים זה. האחת היא כישלונן של כל ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים לתת מענה הולם לבקשות הרבות לסיוע שמגיעות אל המדען. צריך לזכור כי הוא חשוב עבור סטארט-אפים בראשית דרכם, בשלב שלרוב אף גורם עסקי או קרן הון-סיכון לא ממהרים להשקיע בהם. המדען הראשי, אבי חסון, אמר לא מכבר כי היקף הבקשות המגיע אל שולחנו הוא בערך פי חמישה מהתקציב הקיים. ב-2012 היה תקציב המדען 1.5 מיליארד שקלים, בשנה שעברה הזרימה לו הממשלה עוד 500 מיליון. רק לשם השוואה, ב-2000 עמד התקציב על 1.8 מיליארד שקלים, בערך כמו אשתקד, בה בשעה שהיקף הצמיחה של ההיי-טק והסטארט-אפים גדל באותה התקופה בהרבה. אנחנו כנראה המדינה המערבית היחידה שמקצצת בתקציבי המו"פ והמדען הראשי במקום להגדיל אותם בכל שנה.

פעילות המדען אינה נטולת שיקולים פוליטיים והמאבק סביב תקציבו הוא חלק ממאבקי כוח שניהלו ומנהלים שרי האוצר מול ראשי הממשלות ושרי הכלכלה (ובעבר התמ"ת). מצדדי הרעיון להפוך אות המדען לרשות עצמאית אומרים כי בכך תנותק הפוליטיקה משיקולי השקעות בהיי-טק.

הסיבה השנייה והעיקרית שהניעה את האוצר ללכת למהלך הזה היא הביורוקרטיה. תשאלו כל מי שניסה אי פעם להיעזר בתקציבי המדען והוא יספר לכם סיפורי אלף לילה ולילה על התלאות והסחבת שעבר עד שהכסף הגיע. רבים נוטשים את המהלך באמצע הדרך, כי המוצר שלהם כבר חייב להיות בשוק והמשקיעים האחרים, בדרך כלל גורמי חוץ, לא מוכנים להמתין. רבים אחרים מוותרים על הרעיון מראש ומחפשים דרכי מימון חלופיות, לפעמים יקרות יותר ומסובכות יותר, אבל חוסכות זמן ובעיקר סבל נפשי. חשוב לציין כי הסחבת אינה נחלת פקיד זה או אחר. ככה עובדת הממשלה ומי שמנסה למגר את הביורוקרטיה – מקומו לא בהיי-טק, אלא במקומות אחרים בממשלה.

למה הכנסת מתנגדת?
לכאורה, הצעת האוצר נשמעת מבטיחה, אולם היא נתקלת בחומה של התנגדויות שבאו לידי ביטוי אתמול בישיבת הוועדה. הסיבה העיקרית להתנגדויות היא טכנית ומוצדקת בהיבט הפרלמנטרי: האוצר ביקש לעשות את המהפכה הזו במסגרת חוק ההסדרים, שמאושר יחד עם תקציב המדינה. החוק כולל עשרות סעיפים, מעין חוקי משנה, שבדרך כלל הח"כים מצביעים עליהם באופן אוטומטי, מבלי לדון בהם יותר מדי.

ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, לא מעוניין לעשות חיים קלים ליאיר לפיד ולכן הצהיר אתמול שאם כבוד שר האוצר רוצה לדון בנושא יואיל להציע הצעת חוק מסודרת שהכנסת תדון בה.

מי שמכיר את נבכי הביורוקרטיה הפרלמנטרית בישראל יכול להבין שזו הדרך שבה ח"כ גפני מתכוון לקבור את יוזמת האוצר או לדחות אותה בכמה שנים טובות. משבר קואליציוני לא יהיה סביב סוגיה זו, על אף שלפיד עלה פה על מסלול התנגשות עם "אחיו" לשעבר, שר הכלכלה, נפתלי בנט, שלשכת המדען נמצאת תחת אחריותו. במשרד הכלכלה טוענים כי האוצר לא התייעץ איתם וחוץ מזה, אין הרבה שרים שמוכנים לוותר על נכסי שליטה שלהם – ובוודאי לא על נכסים שיש בהם כסף.

ההתנגדות של הכנסת למהלך היא עניינית וערכית. לטענת חברים בוועדה, ברגע שהמדען יהפוך להיות רשות עצמאית, הוא בעצם יהפוך להיות שחקן מן המניין בשוק ההון. השיקולים שלו לא יהיו שיקולי מדיניות לאומית, שכרוכים בסיכון כספי, אלא בשיקולי בעלי אגרות חוב, שצריכים לקבל את כספם בחזרה. חברי הוועדה כנראה גם לא נותנים יותר מדי קרדיט למדען ולשכתו וח"כ מאיר שטרית אמר בדיון בוועדה שאם הרעיון ייצא לפועל, "המדען יעשה מה שבראש שלו".

אגב, בדיון נרשמה היעדרות מופגנת של המדען הראשי "מסיבות אישיות" – תירוץ שהיו"ר לא קנה. פרסומים קודמים שהיו סביב הנושא רמזו כאילו חסון בעד הרעיון, אולם עובדי המשרד ואנשי המקצוע מהססים, כי המתווה לא ברור להם.

בסופו של דבר, יש כאן מציאות מאוד אופיינית להתנהלות הציבורית-ממשלתית. גוף חשוב כמו המדען הראשי, שאמור להיות אחד מצינורות החמצן של תעשיית ההיי-טק הישראלית, לא מספק את הסחורה שמצופה ממנו, כי לא נותנים לו תקציבים. גם כשהוא כבר יכול ורוצה לספק את הסחורה, הוא נאלץ להעביר את המבקשים תמיכה שורה ארוכה של מהמורות ביורוקרטיות, שמייתרות את הסיוע שכבר אושר לאנשים.

האם הפתרון לשתי סוגיות אלה הוא צעד דרמטי של סגירת לשכת המדען והקמת ישות חדשה? לא בטוח. הממשלה, כגוף אורגני, יכולה וצריכה למגר את הביורוקרטיה שלה. היא חייבת למצוא משאבים מתקציב המדינה כדי לקדם את תעשיית הסטארט-אפים וההיי-טק בישראל, ולא על חשבון שום משרד אחר. מצבי חירום כמו זה שאנחנו שרויים בו כעת הם הסיבה העיקרית לחשיבותו של גוף כמו לשכת מדען עצמאית ובלתי תלויה, בהנחה שהאירועים בעזה ומה שיהיה אחריהם לא יגבירו את גל ההשקעות בארץ, ובוודאי שזה משפיע על הבורסה, שם המדען אמור להשקיע את כספיו.

יש לקוות שהדיון שהחל אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה יביא לפתרון הבעיות האמיתיות של המדען, אם במסגרת חדשה או במסגרת הקיימת.