פן מרגש של המדיה החברתית
ההתגייסות ההמונית ומעוררת ההשתאות ללווייתו של סמ"ר שון כרמלי ז"ל, שהחלה בפוסט בפייסבוק, מוכיחה שבמקום גל השנאה העכור העובר על הרשת, אפשר לנצל את ווטסאפ והרשתות החברתיות לתרומה, ערבות הדדית ועוד מעשים מעוררי רגש והערכה
המערכה שאנחנו נמצאים במהלכה עתידה להיות פרק בולט בתולדות הרשת הישראלית, ובתולדות המדיה החברתית הישראלית בפרט. קורים בימים אלה אירועים רבים שיהיו חלק מאותו פרק: למשל, העוצמה של השנאה בין ימין לשמאל, שעולה על גדותיה ברחובות אך בעיקר ברשת, או הקלות שבה המדיה החברתית מאפשרת לאנשים להעביר שמועות נכונות או כוזבות על אירועים נוראיים. אחד החלקים הבולטים באותו פרק יהיה ההלוויה שנערכה אמש (ב') בחיפה.
סמ"ר שון כרמלי ז"ל היה חייל בודד שנפל במערכה בעזה. בני משפחתו מתגוררים בישראל חלק מהשנה, אולם בחודשי האביב והקיץ הם נמצאים בטקסס. כרמלי היה אוהד מושבע של מכבי חיפה וכמה מחבריו ליציע חששו שהלוויה שלו תהיה צנועה מדי ולא רבים יגיעו אליה. הם פרסמו פוסט בדף האוהדים של הקבוצה בפייסבוק (Facebook) וביקשו מהקוראים "בקשה ענקית… לעשות מצווה גדולה" ולהגיע ללוויה. ההיענות לבקשה הזאת הייתה ענקית עוד יותר מהבקשה: 40 אלף איש, לפי הערכות המשטרה, פקדו את בית העלמין בחיפה ובאו להיפרד ממנו בדרכו האחרונה.
הצטמררתי כשצפיתי בדיווחים על כך. מדובר במחווה מרגשת, שמדגישה את הצד הטוב שיש בעם שלנו: האכפתיות, הערבות והדאגה, שחבל שבאות לידי ביטוי באירועים עצובים כאלה הרבה יותר מאשר בזמנים אחרים. אלא שלצד ההתרגשות, האירוע הזה מדגים עד כמה גדול כוחה של הרשת החברתית. עשרות אלפי אנשים עוזבים את כל מה שתכננו לאותו הערב ומגיעים מכל מיני מקומות בארץ כדי ללוות אדם בדרכו האחרונה, וכל זה לאחר שנודע להם על כך בעיקר באמצעות הטכנולוגיה: באחד מאלפי שיתופים בפייסבוק או אחת מהודעות רבות בווטסאפ (WhatsApp). "קראתי בפייסבוק ולא יכולתי להישאר אדיש", "קיבלתי הודעה בווטסאפ אז באתי לכאן", אלה היו דברים שאמרו אנשים שהגיעו ללוויה לכתבי הטלוויזיה.
אנחנו שומעים וקוראים לא מעט על הכוח הגלום בטכנולוגיה, העובדה שהיא יכולה להזיז אנשים ולגרום לדברים לקרות. מדי פעם אנחנו מקבלים תזכורת לכוח הזה: בין אם במחאה החברתית, בהפגנות במקומות שונים בעולם, באירועים עצובים יותר או פחות. אלא שפעמים רבות הכוח הזה מנוצל לרעה, וגם לזה אנחנו עדים בימים האחרונים ברשת, כפי שכתבתי למעלה. כל גולש יכול להצית ריב ומדון, ויותר מדי עושים זאת.
מצד שני, כל גולש יכול "להצית" באמצעות הטכנולוגיה דברים חיוביים. רבים אמנם עושים זאת ומנצלים את הרשתות החברתיות ו-ווטסאפ לפרויקטים חברתיים, עזרה לזולת והתגייסות המונים למטרה טובה, אבל מוטב היה לו היינו עושים זאת הרבה יותר. התפוצה הרחבה של הטכנולוגיה והכוח הרב שהיא מספקת בידינו יכולים להיות אפקטיביים מאוד. תרומה, אהבה, ערבות הדדית, מעשים חיוביים ומעשים מעוררי הערכה והשתאות, כמו ההתגייסות ללווייתו של סמ"ר כרמלי ז"ל, הרבה יותר מספקים, והכלים שניתנים לנו אונליין נפלאים לצורך כך.
רוח האכפתיות והערבות שנשבה אמש בעקבות הודעה אחת בפייסבוק תירשם בהיסטוריה הקיברנטית הישראלית, ללא ספק. מה שנותר לקוות הוא שבפעמים הבאות, אנשים ישתמשו בכוח הזה לא רק באירועים עצובים כל כך.
תגובות
(0)