טים גולדן, בנק אוף אמריקה: "מנמ"ר שלא מטמיע מערכות פתוחות – פחדן וגורם נזקים לארגון"

"מערכות פתוחות הן היום סטנדרט, ואף אחד כבר אינו מפקפק בתועלות העשויות לנבוע מהן. מנמ"ר שאינו מטמיע מערכות פתוחות הוא פחדן ומסב נזק עסקי לארגון שבו הוא עובד", כך אמר טים גולדן, סגן נשיא בכיר בבנק אוף אמריקה (Bank Of America). גולדן היה דובר מפתח במסלול רגולציות והלימה לתקנות, שהתקיים במסגרת כנס התשתיות ומערכות ההפעלה הפתוחות הגדול בעולם – OpenSource World.

לדברי גולדן, התועלות הנובעות מהטמעת מערכות פתוחות הן גם ברמה הטכנולוגית, של פשטות פיתוח ויישום, וגם ברמה הכלכלית, שכן הטמעת מערכות שכאלה בהכרח חוסכת משאבים לארגון. לדבריו, "אל למנמ"רים לפחד מכל איומי הסרק שחברות תוכנה קנייניות מנסות להלך אימים עליהם, לפיהן מערכות פתוחות אינן בטוחות. הדבר בפירוש אינו נכון. מערכות פתוחות מצויות כיום בשלב בשל, ורמת האבטחה שלהן אינן נופלת מזו של אלו הקנייניות".

גולדן הציג מחקר של יבמ (IBM) – חברה שעבד בה בעבר – שלפיו תהליך היישום של מערכות לינוקס ברמת שולחן העבודה קל יותר מכפי שמעריכים אנשי יחידת מערכות המידע. זאת, לדברי המחקר, בהנחה שמיישמי המערכת מתמקדים בקבוצות העובדים הנכונות. כך, למשל, הסביר גולדן, "מתברר כי יישום סביבת לינוקס שולחנית יהיה פשוט ויעיל יותר אצל משתמשים העושים שימוש מתון וניתן לחיזוי בתוכנות דואר אלקטרוני ובכלי משרד ממוחשב".

במסגרת תפקידו במערך ה-IT של הבנק, גולדן אחראי לניהול מערכות פתוחות. "אני עובד רק עם לינוקס", אמר. הוא תיאר בכנס כמה מהפרויקטים שהיה אחראי להם בשנים האחרונות, ביניהם הטמעת מערכות מורכבות מבוססות לינוקס, הקמת מערך פיתוח פנימי פתוח, ושילוב של 150 כלי פיתוח פתוחים, ביישומי הבנק. הוא סירב לפרט במה מדובר, שכן לדבריו, לא קיבל אישור מהנהלת התאגיד לדבר בכנס, אולם ציין כי לצד הטמעת מערכות פתוחות אלו, מערך המיחשוב בבנק אחראי גם לסינכרון בין מערכות ה-IT של בנק אוף אמריקה, לבין המערכות הפתוחות, רובן ככולן של בית ההשקעות מריל לינץ' (Merill Linch), שאותו רכש הבנק בשל המשבר הכלכלי.

"לינוקס כבר עברה את השלב של מבחן הקבלה. כיום היא עובדה קיימת ובעיקר מוכחת. ארגונים שלא מנצלים את הטכנולוגיה של הקוד הפתוח לטובת מערכי ה-IT שלהם הם ארגונים שבסופו של דבר יפסידו", אמר גולדן למשתתפים. לדבריו, הופעת הלינוקס הייתה מחויבת המציאות, והיא נולדה על רקע של מחסור שהיה קיים בעולם ה-IT. "לינוקס היא תופעה שהייתה חייבת להתרחש", אמר גולדן, "עד השנים האחרונות, מנמ"רים נמצאו במצב של חוסר בחירה: או שהיה עליהם להטמיע מערכת הפעלה זולה, אך מונחית-שיווק של חברה אחת, או מערכת הפעלה שהיא מונחית-טכנולוגיה, אולם יקרה משמעותית, דוגמת יוניקס". הופעת הלינוקס, הסביר, הייתה בבחינת מענה על צורך קיים של השוק. "תוכנות קוד פתוח נכתבו בכל העולם, אך לא הייתה להן סביבת הרצה סבירה", אמר, "לינוקס גדלה בתוך תרבות של הפריה הדדית של רעיונות וקוד. היעד של מפתחי הקוד הפתוח היה לשפר את הקוד, מבלי לייחס חשיבות למי שייך הקוד. לינוקס נעשתה הפלטפורמה בה"א הידיעה עבור יישומי הקוד הפתוח".

גולדן סיכם באמרו, כי "המניע העיקרי שבגינם מנמ"רים נדרשים להטמיע מערכות פתוחות, הוא הפחתת עלויות. לצד מניע זה, קיים המניע של הקלות הרבה יותר של אבטחת סביבת העבודה בעולם הלינוקס. זול יותר לאבטח סביבת לינוקס ולשמור על רמת האבטחה הזאת לאורך זמן, בהשוואה למחיר הנדרש בעולם החלונות".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארה"ב