ורדה שילה, מומחית תקשורת עסקית: "התרבות הארגונית שונה בכל מקום ויש להתאים עצמך אליה"

"נדרש התנהלות עסקית מותאמת לסביבה ולמקום, כי אנשים הם בעלי פרופיל שונה, הערכים האישיים שונים. אם איחרת בארץ אחת למפגש אחד, אין הדבר דומה לאיחור לאיש שני במדינה אחרת. נדרש להתאים עצמך לתרבות הארגונית השונה בכל מקום", כך אמרה ורדה שילה, מומחית לתקשורת עסקית בינלאומית.

שילה, המרצה במשרד החוץ ובמשרדים ממשלתיים, באקדמיה ובחברות היי-טק, דיברה במפגש של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש התקיים אתמול (א') במלון שרתון בתל אביב והנחה אותו אבי שלום, יועץ מיחשוב בכיר. נושא המפגש היה תקשורת בין אישית, שנערך תחת הכותרת "תקשורת זה לא רק נתונים".

לדברי שילה, "קיים Global Positioning System – GPS, שהוא מעין פרוטוקול בינלאומי להתנהגות נכונה. נדרשת התנהלות עסקית מותאמת ושונה, כי אנשים הם בעלי פרופיל שונה, עם ערכים אישיים שונים. יש תרבות ארגונית שונה בכל מקום". היא ציטטה את גורו הניהול פיטר דרוקר, שאמר כי "כל מה שאדם עושה או לא עושה – זה תקשורת. מאחורי כל עסקה ומו"מ נושאים ונותנים בני אדם".

הפועל להציג, To present, כולל כמה משמעויות, אמרה שילה. "זו הצגה, זה ההווה, זו הותרת נוכחות". כך, היא הביאה כמה דוגמאות להבדלים בין תרבויות, כגון, היפני שלעולם לא יקטע את בן שיחו, "הילדים לומדים בעזרת פעמון שהמורה מפעילה בסוף דברי האחד, להמתין 8 שניות עד שהשני יחל לדבר". כשעובדים מול תרבות אחרת, הסבירה, "יש לדעת מראש האם זו מדינה של היררכיה או שוויון. ביפנית, למשל, המילים 'אורח' ו-'לקוח' זהות, הן אותה מילה. יש הבדל בין לומר 'לא' לבין לומר 'אני חושש שתשובתי תהא שלילית'. צריך לדעת מול מי אנו עומדים. הצלחת הדיאלוג העתידי היא גם אינטליגנציה תרבותית".

המילה פרוטוקול בלטינית, אמרה, מורכב מהמילים פרוטו-קולה, שמשמעותם "הדבק הראשון", "נדרש לדעת איך מדביקים את העולם הגלובלי יחד. יש כללי התנהלות מכובדים ומקובלים בעולם".

על פי שילה, כאשר א' פוגש את ב', "הרי זה כמו לראות את קצה קצהו של הקרחון, אתה רואה רק 10% ממנו, 90% אינך יודע מיהו, מה ניסיונו, מה מצבו הכלכלי, מה מצוקותיו ועוד".

לדבריה, יש כמה רכיבים היוצרים את הפרופיל התרבותי-האישי: משפחה, גנטיקה, דת, חינוך, צבא, תרבות, מקצוע, מעמד, מדינה, מגורים וחברים, כאשר שני הרכיבים המשפיעים ביותר הם המשפחה והמדינה.

שילה סיכמה באומרה כי "מהקשבה יודעים הרבה יותר מאשר מדיבור. כל פגישה בין שני אנשים היא אופציה פתוחה. יש להכיר את תורת הפלירט האנושי. צריכה להיות מודעות לתקשורת עסקית בין תרבותית, להפנמה שהשם הוא המותג שלך, לתקשורת לא מילולית, לדיבור אפקטיבי לקהל, ל'סמול טוק' ולנטוורקינג".

איל (השועל) ניר דיבר על רכישת כלי מנהיגות אישית, רלוונטיים, מועילים וישימים במעגלי החיים ובעסקים במאה ה-21. ניר הוא בעל חגורה דאן 6 ולשעבר אלוף ישראל בקראטה, ועוסק בטכנולוגיה, עסקים וניהול, מורה ומרצה. הוא חיבר בין התמחותו בעולמות השונים, תוך היכרותו את תרבות המזרח, לטובת בניית ארגז הכלים הנדרש לפעילות בעולם העסקי כיום. בדבריו שם ניר דגש על הצורך למקד את ההתבוננות על המנהיג, ועל הצורך לרכוש כישורי הנהגה, לעומת כישורי הניהול, שהתאימו למאה ה-20. הוא סיכם באומרו כי "ניהול זה נושא גדול, ניהול ומנהיגות זה לא אותו דבר. חלק מאד משמעותי משינוי מוצלח – הוא מנהיגות. ניהול השינוי הוא חשוב אבל האתגר הוא בהנהגת השינוי. הפתרון לשינוי אינו במנהיג אחד, גדול מהחיים, בסגנון משה רבנו. בעידן היום, של הצפת מידע, שינויים מואצים וריבוי שינויים – הפתרון הוא מנהיגות אישית מבוזרת. משמע, כל אחד בארגון הוא מנהיג במובן מסוים".

את המפגש חתמה ענת קדם, יועצת ארגונית ומאמנת ניהולית, שערכה סדנה שמטרתה תקשורת בינאישית.