איך למנף את המידע לכסף

הנתק בין אנשי העסקים לאנשי הטכנולוגיה הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בחברות ובארגונים רבים. היחסים ביניהם ידעו עליות ומורדות במשך השנים, כאשר בדרך כלל, ידם של אנשי הטכנולוגיה הייתה על העליונה, כי הם ידעו אילו פתרונות קיימים בשוק והציעו אותם למנהלי קווי העסקים. אנשי הביזנס בארגון מעולם לא הבינו את שפת המנמ"רים ובישיבות משותפות, כל צד דיבר את שפתו.

הקונפליקט הזה מקבל בשנים האחרונות עוצמה חזקה יותר ולמעשה מביא את שני הצדדים, לנקודה שבה הם חייבים להתחיל לדבר אחד בשפתו של השני ולעבוד ביחד. הסיבה למציאות הזו היא תופעת ה-Big Data, שהולכת ושוטפת את הארגונים מכל זווית אפשרית. המקור העיקרי הוא כמויות אדירות של מידע שזורמות בתוך הארגון ומחוצה לו, שהגדרתו הטכנית היא "מידע לא מובנה". בפועל, מדובר בצרה אחת גדולה, שמטרידה קודם כל את המנמ"רים, מאחר שהמשמעות של מידע לא מובנה היא אובדן שליטה, חוסר יכולת לנהל, לשמור ובמיוחד להפיק מהמידע את התועלת הנדרשת לטובת הלקוחות הפנימיים והחיצוניים.

גם מנהלי העסקים סובלים מתופעה זו, אבל הם נמצאים בשלב מאוד מקדמי, של חוסר הכרת המציאות. הם אינם יודעים מספיק את מה שהם לא יודעים, ולא מפנימים שחוסר הידיעה הזו היא למעשה ההבדל הדק בין הובלת שוק, חדשנות וראשוניות בתחרות לבין סטגנציה והליכה אחורה.

המתח בין העסקים לטכנולוגיה והדרכים להפיג את המתח היו בין הנושאים המרכזיים שעמדו במרכז ועידת BI&Big Data של אנשים ומחשבים שנערכה אתמול (ב') בתל אביב. הדוברים השונים, שבאו משני הקצוות של העימות – מנהלי עסקים בארגונים אל מול ספקים ויועצים ל-IT – הסכימו כי ה-BI המסורתי כבר איננו נושא שצריך לדון בו יותר מדי. המנהלים כבר התרגלו לדשבורדים עם מסכים יפים בצבעים שונים ויודעים שהם יכולים לקבל נתונים בחתכים שונים, דרך ממשקים שונים, ביעילות ובמהירות.

עכשיו מנסים אנשי הטכנולוגיה להסביר להם ש-Big Data זה לא עוד באזזז שמהווה תירוץ לסחוט עוד תקציבים ל-IT, אלא  סוג של וירוס שאם לא יתמודדו איתו כעת, הם לא יוכלו למלא בעתיד את המשימה המרכזית שלהם: מקסום רווחי הארגון והמשך התרחבותו.

כאן משתמשים אנשי הטכנולוגיה במושג שיחסית מוכר לאנשי עסקים: אנליטיקה, מה שמתחיל את החיבור המנטלי בין שני העולמות. כל מנהל יודע שההצלחה של הארגון שלו תלויה ביכולת לחזות נכון תהליכים, להשקיע משאבים במקום הנכון ולהוביל. אנשי הטכנולוגיה מסבירים להם שכדי שהם יוכלו להמשיך לחזות מה צפוי בשוק בו הם פועלים, עליהם להשקיע בכלים ובתהליכים שארוזים תחת המושג "ניתוח צופה פני עתיד". בפועל, מה שמציעים להם המנמ"רים הוא סיוע והכוונה כיצד הם יכולים להוציא הרבה יותר מהמידע שכבר קיים אצלם, אותו ים נתונים שמסתובבים בארגון בכל דקה ויכולים להרים את הארגון לגבהים שהם לא חלמו עליהם.

אייל בירן, סגן וממלא מקום ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף הפיתוח העסקי והדיגיטל בבנק לאומי, הגדיר יפה את המשימה: למנף את הידע ולתרגם אותו לעסקים. בירן אמר את מה שאנשי הטכנולוגיה שומעים בכל יום: "אנחנו לא מבינים אתכם, אני לא מבין מה אתם רוצים ממני". מנהל עסקים מבין ברווח והפסד, כלומר – בכסף, וזה היה רמז ברור למנמ"רים שבאולם: דברו איתנו ביזנס.

רוני מיכאל מ-KPMG, שמשמשת כראש מערך ייעוץ מערכות מידע, העצימה את הדברים של בירן. היא סיפרה על סקר שנערך בקרב מאות מנהלים בעולם, שממנו עולה שלפחות 50% מהם חשים שהם יכולים לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלהם, אבל לא יודעים איך. מתי הם החלו להבין?

כאשר בארגון גדול, שכמות המלאי במחסניו היא נושא קריטי, הראו להנהלת הארגון כיצד באמצעות כלים די פשוטים ניתן למנף ולגלות מידע רב ערך, שהשורה התחתונה שלו היא צמצום המלאי, ייעול תהליכים לוגיסטיים ובסופו של יום רווח כספי. התהליך הזה יכול להיעשות בכל ארגון, מחלקה וגוף שחיסכון הוא נשמת אפו.

הכדור נמצא כעת אצל אנשי הטכנולוגיה. הם צריכים לעשות שיעורי בית כהלכה, לחזור את אל המנהלים ולא לדבר איתם על Big Data ועל אנליטיקה, אלא על כסף: איך הארגון חוסך משאבים יקרים ומגדיל את הכנסותיו. הדרך שבה עושים זאת, הכלים והשמות המפוצצים לא מעניינים את הלקוחות של המנמ"רים. הם רוצים לראות תוצאות, כלומר – כסף.

הארגונים הגדולים במרבית המקומות בעולם עדיין לא שם. יש חסמים רגולטוריים, אישיים ותרבותיים. אלא שהמציאות תמשיך להיות חזקה מכל דבר ובסופו של דבר, גם מנהלי העסקים וגם המנמ"רים יוכלו לדבר זה עם זה, ללא צורך במתורגמן.