הילה קורן, Wiscom : "הרשתות החברתיות מאפשרות זינוק כלכלי, אבל גם לאבד עבודה ב-10 דקות"

"אנו חיים בתקופה בה מי שיודע להתנהל ברשת הברתית – הכל אפשרי עבורו. כך, יש מי שב-14 החלפות באתר הדרושים קרייגליסט (Craigslist) הגיע מבעלות על מהדק לבעלות על בית, אבל מנגד, יש מי שבשל ציוץ מיותר בטוויטר (Twitter), איבדה את מקום עבודתה תוך דקות". כך אמרה הילה קורן, מייסדת Wiscom ומומחית לחוכמת ההמונים.

קורן הייתה דוברת המפתח במליאה המרכזית של הכנס השנתי, ה-18 במספר, של PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות יותר מאלף מקצוענים בתחום. את המליאה המרכזית הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

Wiscom היא חברת ייעוץ המתמחה באינטליגנציה קולקטיבית ותהליכי שיתוף. החברה מלווה ארגונים בבניית סביבה תומכת חדשנות בעולם ה-Web 2.0. קורן הגיעה ארצה לכנס כמה שעות לאחר כנס בנושא "אינטיליגנציה קולקטיבית" באוניברסיטת MIT בארה"ב, שם היא ואנשי צוותה הציגו מודל לניהול תהליך העלאת רעיונות בארגונים.

"לרשתות החברתיות יש צד נוסף, שלילי", אמרה קורן והחלה לתאר את המקרה של ג'אסטין סאקו, מנהלת תקשורת בכירה בחברת IAC. בדצמבר האחרון היא טסה לדרום אפריקה, ובטרם הטיסה צייצה "נוסעת לאפריקה, מקווה שלא אדבק באיידס. סתם צוחקת – אני לבנה!". במהלך הטיסה צמח חשבון הטוויטר של סאקו במהירות – מ-400 עוקבים ל-6,000 עד 8,000, ואפילו נוצר האשטאג:
HasJustineLandedYet#.(האם ג'סטין נחתה) אך עם נחיתתה, היא פוטרה.

הרשתות החברתיות, אמרה קורן, "מוסיפות מימד למי שאנחנו, אולם עלינו לזכור זאת בהתבטאויותנו". וגם את המימד הזה מסתבר שניתן להפוך לכוח שיווקי. אחת הדוגמאות היא אתר Klout, הנותן ציון על פעילות גולשים ברשתות החברתיות ומשכלל את הציונים הללו למדד שניתן להשוות אותו בין בתי עסק ( כמו בתי מלון) אשר יעדיפו לספק שירותים לבעלי הציון הגבוהה משום שכוחם השיווקי עבור המלון גדול יותר.

בין השאר, ציינה קורן את אתר Kickstarter, העוסק בגיוס מימון פרויקטים במיקור המונים. האתר הוקם ב-2009 ומאז כ-107 אלף פרויקטים מומנו באמצעותו בסכום כולל של 117 מיליון דולר, עם 44% הצלחה. בצד זה ציינה קורן את האוניברסיטה המקוונת קורסארה (Courseara), מיזם המשותף ל-33 אוניברסיטאות, במסגרתו לומדים יותר מ-2 מיליון סטודנטים.

קורן המשילה את ההבדל בו העולם התנהג עד שנת 2000 ולאחריו, להבדל בין המבנה של קתדרלה, לעומת בזאר, שוק פתוח. אם, אמרה, בעבר, "הקדתרלה הייתה מבנה ריכוזי, היררכי, המתקשר באמצעות מונולוג ובו חוקים שאיננו יודעים עד הסוף, כשלחוקים עצמם קודים. כי אז, בבזאר יש בלגן, גמישות, פתיחות, שילוב של מגוון דעות ותקשורת מבוססת דיאלוג, וכל אחד עושה בו את מה שמתאים לו".

לדבריה של קורן: "ארגונים נדרשים לביצוע שינויים מבניים באופן בו הם פועלים, מכמה סיבות: קצב שינויים גבוה, מגוון וריבוי טכנולוגיות מתקדמות, ריבוי מתחרים ולקוחות; משאבים מוגבלים של זמן וכסף; צורך תמידי בצמיחה ובשינוי; נגישות, חשיפה והצפת מידע; שילוב דור Y בארגון". לכן, ארגונים נדרשים לחדשנות, כי זו תביא להם יותר ערך מאשר ביצוע של מיזוגים ורכישות. לחדשנות שתוטמע בארגון יש יותר סיכוי להצלחה, יהיה שינוי במוצר, בשירות, או במודל העסקי".

על פי קורן: "תחום החדשנות עבר שינוי בשנים האחרונות. עברו הימים של הגאון הבודד במוסך. ארגונים ראו כי ההתקבצות של הגאונים יחד מעלה את ערך התוצרים שלהם. יש ערך לא רק בתהליך של העלאת הרעיונות אלא גם במימוש. מדובר בתהליך מנוהל, בעל מטרה ברורה ודרך מוגדרת עם תנובה עסקית בסופה".

עולם האינטליגנציה הקולקטיבית, אמרה קורן, "הוא עולם המביא לכך שהערך שהארגון מפיק, גדל ככל שמערבים יותר אנשים בתהליך. כך, בבניית האינטליגנציה הקולקטיבית, בתנאים מסויימים – הקבוצה יכולה להגיע לתוצאות יותר אינטליגנטיות מאשר האדם האינטליגנטי ביותר בתוכה".

התנאים לקיום האינטליגנציה הקולקטיבית, מסבירה קורן, "הם מגוון זוויות מבט ותחומי ידע; עצמאות מחשבתית של המשתתפים, שלא יחששו מפיטורים ומביקורת; ידע בתחום הנשאל. את שלושת אלה 'עוטפים' מעורבות של הנהלה וכלים לבניית התהליך".

קורן סיימה בציינה כי הדרך להשגת המטרות ביצירת האינטליגנציה הקולקטיבית בארגון, עוברת דרך שיתוף ידע; בניית פלטפורמות לשיתוף שכזה, פלטפורמות לניהול ידע ורעיונות; שבירת הגבולות בין מחלקות הארגון; שימוש בחיזוי הנעשה על ידי עובדי החברה, המעריך הצלחה של עמידה במשימה, או פרויקט; וביצוע רישות חברתי.