לקראת אירוע | שי דוידוב, PMI: "אין צורך להמציא הגלגל – קיים תקן מוכח לניהול פרויקטים"

מאת: הילל יוסף
"השאיפה היא להביא את ישראל למצב בו היא ככל הגויים במובן הטוב של המילה ולהיות בשורה אחת עם העולם בתחום ניהול פרויקטים. אין צורך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, יש מספיק פרקטיקות ותקנים קיימים שכל שנדרש הוא רק ליישם אותם", כך אמר שי דוידוב, סגן נשיא האחראי על תחום מתודולוגיה, תקינה ורגולציה, PMI ישראל.

דוידוב התראיין לאנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, המתקיים זו הפעם ה-18, ייערך ביום ב', ה-16 ביוני, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים.

PMI (ר"ת Project Management Institute) הוא מוסד בינלאומי שנוסד ב-1969 כארגון ללא כוונת רווח ששם לו למטרה לקדם את מקצוע ניהול הפרויקטים, ולסייע בהתמקצעות ובהצלחתם של ארגונים בתחום. בין היתר, הוא עוסק בפיתוח סטנדרטים בתחום; מימון מחקרים אקדמיים ופרסום שלהם; בניית קורסים; עריכת כנסים בינלאומיים ומקומיים; פרסום הProject Management Body Of Knowledge – PMBOK Guide, שמכיל את הידע בתחום; וספרי הדרכה ליישום שיטות שונות לניהול פרויקטים.

PMBOK Guide, אמר דוידוב, "מדריך גוף הידע בניהול פרויקטים, הוא ספר המכיל אסופת פרקטיקות המביאות לידי ביטוי את כלל הידע הנחוץ לניהול פרויקטים, המבוסס על "השטח". מנהלי פרויקטים בכל העולם צברו מספיק ניסיון בניהול פרויקטים – כישלונות והצלחות – אלפי מתנדבים בעולם אספו אותו והפכו אותו למשהו מוסדר ומתודי. הם כתבו מסמך מקצועי, מדריך גוף הידע, המכיל את כל הידע הנצבר".

"חשוב לציין כי המדובר במשהו גנרי", אמר דוידוב, "לא משנה אם זה פרויקט בינוי או IT. משנה ה'איך' ולא ה'מה': בבניית גשר, שיפוץ בית והפקת חתונה, למעט הניואנסים, מהות התהליכים זהה".

בדרך לניהול הפרויקט, ציין, "התהליך הוא גנרי וישים על פני כל מגזר. הוא לוקח בחשבון את מחזור חיי פרויקט, לפיו הוא נולד (ניזום), מתוכנן, מתבצע, מבוקר ובסוף נסגר ובכך מסתיים מחזור חייו. לאחר מכן ייתכן שמתחיל מחזור חיים אחר בפרויקט, או פרויקט חדש בפני עצמו". מעבר למחזור החיים, ציין, "קיימים תחומי ידע שכל מנהל פרויקט כדאי שידע אותם על מנת להבטיח ביצוע נכון ומקיף של כל ההיבטים בפרויקט".

במדריך, פירט דוידוב, נסקרים עשרה תחומי ידע: אינטגרציה, "שם נעשה שילוב תחומים אחרים על פי מחזור חיי הפרויקט. מכינים תכנית לניהול פרויקט, מנהלים את מלאכת הפרויקט וסוגרים אותה – זה הכי משמעותי והכי מסובך"; ניהול תכולה של הפרויקט, "אוספים את הדרישות מהלקוח, מגדירים תכולה, יוצרים שיטת עבודה, מבקרים את התכולה ומתקפים אותה"; ניהול זמן: "כל פרויקט צריך לנהל באופן יעיל תוך תכנון לוח זמנים, סידור פעילויות בפרויקט ובקרה"; ניהול עלות; ניהול איכות, עמידה בתקנים, ביצוע הבטחת ואבטחת איכות; ניהול משאבי אנוש, טיפול בצוות הפרויקט; ניהול התקשורת – פורמלית, וא-פורמלית, דיווחים, ועדות וצוותי היגוי; ניהול סיכונים לסוגיהם; ניהול רכש, ההתקשרות עם ספקים, ניהול חוזים וניהול שירותים; ולבסוף – ניהול בעלי עניין, איך לתמרן בפוליטיקה הארגונית ומחוצה לה, "הגדרת 'מיהו הלקוח', כי בסופו של דבר הצלחה של פרויקט נקבעת על ידי שביעות רצון הלקוחות".

התקן, אמר דוידוב, "משמש כתקן עולמי דה פקטו בקרב ארגונים רבים במגזרי התעשייה השונים. הוא תורגם לעברית וזמין לכל העוסקים בניהול פרויקטים בישראל. קיימת הלימה בינו ובין תקן ISO21500, שהוא תקן מנחה לניהול פרויקטים. המהדורה של הספר בגרסתה החמישית היא המעודכנת ביותר, משלבת ידע ושיטות עדכניים בניהול פרויקטים.

נוספו בה תהליכים חדשים והיא מכילה מילון מונחים מקצועי לניהול פרויקטים, תרגומון אנגלי-עברי מקיף של מונחים מקצועיים וכן קוד אתיקה והתנהגות מקצועית של העוסקים במלאכת ניהול הפרויקט". דוידוב סיים בציינו כי "הספר מכיל את רוב תשתית הידע הנדרשת לקראת לימוד בחינות ההסמכה שיש ל-PMI".