פחות מזומנים, יותר תשלומים אלקטרוניים

הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק, שבראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ממליצה לחוקק חוק שיגביל את השימוש בשטרות ובמטבעות בעסקות ל-7,500 שקלים וכעבור שנה ל-5,000 שקלים בלבד. מי שירצה לבצע עסקות בסכומים גבוהים יותר יצטרך להתכבד ולהשתמש בצ'קים, בכרטיסי אשראי או בתשלומים אלקטרוניים אחרים. אלה אמנם בינתיים המלצות זמניות והסיבה העיקרית להן היא מאבק בהון השחור, אבל תוצר לוואי שלה יכול להיות הגברת היקף התשלומים האלקטרוניים.

מדובר בטרנד עולמי שצומח מדי שנה באחוזים משמעותיים. על פי תחזית של חברת ELLUM, עד 2015 יעמוד ההיקף של שוק התשלומים האלקטרוניים – ePay – על כטריליון דולר. אלה הם צעדיה הראשונים של המהפכה וישראל לא מפגרת בתחום בהרבה לעומת שאר העולם. לראייה, מנתונים שאספה בשנה שעברה ויזה אירופה עולה כי ב-2013 בוצעו בישראל קרוב ל-900 מיליון טרנזקציות אלקטרוניות, כלומר – כל צורת תשלום שאינה במזומן, כאשר הצורה הפופולרית ביותר היא (לפחות בינתיים) הוותיקה ביותר מהן: תשלום באמצעות כרטיסי אשראי.

אלא שבזמן האחרון, עם התפשטות עולם המובייל, הולכים וצוברים תאוצה התשלומים באמצעות הטלפונים הסלולריים והטאבלטים. הרציונל הוא שמאחר שמספרם של המכשיר הללו הולך וגדל גם בארץ, אין מניעה, ואף רצוי, להפוך את הסמארטפון לאמצעי לתשלומים ולרווחים. בעתיד הלא רחוק, זה יהיה המכשיר שבאמצעותו נוכל לבצע פעולות צרכניות, כולל תשלומים, עבור כל מוצר, ולא נצטרך להוציא מהארנק את כרטיס הפלסטיק. בעל החנות מצידו יזהה מראש את הלקוח המשלם באמצעות הטכנולוגיה שמובילה את העולם הזה, NFC, ולאחר הצגה מהירה של המכשיר, תעבור הטרנזקציה מחשבונו של הלקוח לכיסו של המוכר. למעשה, לא יהיה יותר צורך בחשבון הבנק כדי לבצע את התשלומים – חברות הסלולר או סולקים אחרים יחליפו אותו.

יש כאן כמובן גם סוגיה רגולטורית, ומוסדות כמו בנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לתת עליה את הדעת, כפי שהם עושים לגבי שוק התשלומים בכרטיסי אשראי.

כבר כיום ניתן לשלם ולבצע פעולות נוספות באמצעות המובייל במעברי גבול ובשדות תעופה מסוימים. בחלק מהם, בעל טלפון חכם יכול לעבור את עמדת הבידוק בדרך לעלייה למטוס מבלי שיצטרך להציג כרטיס טיסה או תעודה מזהה פיזיים. בכמה מן הערים המובילות באירופה, כמו למשל בלונדון, ניתן לשלם באמצעות טלפונים חכמים או מערכות ברקוד חכמות. חסל סדר כסף קטן בתור לנהג האוטובוס.

ככלל, סקר שנערך בקרב משקיעים אמריקנים הראה כי הם מאמינים שהתחבורה הציבורית יהיה התחום בו התשלומים האלקטרוניים ייכנסו בצורה החזקה ביותר. המהפכה הזו נמצאת בחלקה גם בישראל: כבר כיום יש אפליקציות תחבורה ציבורית שמאפשרות תשלום דרך הסלולר, מבלי להוציא את כרטיס האשראי. רבים מאתנו משתמשים בגט טקסי (Get Taxi) או בשירות המוניות של ישראכרט וחונים באמצעות פנגו (Pango). קיימות בנוסף תוכניות למעבר לתשלומים אלקטרוניים בתחבורה הציבורית, במסגרת תוכניות ארוכות טווח לייעולה, בין היתר על ידי שילוב בין מפעילים וקיצור תהליכי התשלומים והכרטוס. החסמים העיקריים הם החברות המפעילות את התחבורה הציבורית, שלא מעוניינות להשקיע בתחום, והרגולטור, שלא ממהר לכפות עליהן את המהפכה.

ככל שמספר הרכיבים הניידים יגדל, כך יגדל השימוש ב-mPay. תסריט לגמרי לא הזוי הוא שעד שהממשלה תקבל את ההמלצות, הכנסת תחוקק חוקים והרשויות הרלוונטיות יתחילו לאכוף אותם, אזרחי ועסקי ישראל כבר ירחיבו בצורה ניכרת את התשלומים באמצעים האלקטרוניים. עד כמה זה יעזור למאבק בפשע המאורגן? זו כבר שאלה אחרת שאי אפשר לענות עליה כעת.

מתעניינים בעולם המובייל? הירשמו לכנס Mobility 2014 של אנשים ומחשבים