אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי: "הביקושים לסיוע מאיתנו הם פי ארבעה מהתקציב השנתי"

"הביקושים שאנחנו מקבלים לסיוע הם פי ארבעה מהתקציב השנתי שלנו, שצפוי להיות דומה לזה שהיה ב-2013 – כ-1.5 מיליארד שקלים", כך אמר אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה. לדבריו, "אנחנו מנסים בעזרת השמיכה שלנו לסייע".

בדברים שנשא בכנס של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט וקבוצת לוצאטו אמר ז'ולטי כי "התפקיד שלנו, כממשלה, הוא להסתכל על התעשייה ולחשוב איפה אנחנו יכולים לעזור. הממשלה צריכה לעשות זאת בצורה חכמה, צריכים להתערב אך לא להפריע".

ז'ולטי הוסיף כי "התוכנית לחממות הטכנולוגיות עברה שדרוג משמעותי ויותר ויותר זכיינים מתעניינים בה". הוא ציין שהתוכנית מיועדת לחברות מתחילות, שקיימות עד שלוש שנים. "אותן חברות יכולות לקבל מאיתנו כספים בתנאי שהטכנולוגיה שלהן מעניינת אותנו", אמר.

הוא ציין שיש התעניינות הגוברת של חברות בעולם בהיי-טק הישראלי ואמר כי "רק השבוע אנחנו מקיימים פגישות עם נציגים של שלוש חברות ענק. מורגשת עלייה בהתעניינות של חברות מהמזרח בטכנולוגיה הישראלית. הסטנדרטים שדורש השוק הסיני נמוכים מאלה שדורשים במדינות אחרות והמלצנו לחברות לבצע התאמות כדי להתחיל ולמכור גם שם". הוא הוסיף שהמשרד פועל לשילוב המגזרים הערבי והחרדי בתעשיית ההיי-טק.

"ההיי-טק משמעותי למדינה יותר מהגז הטבעי"
אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה, אמר בכנס כי "ההיי-טק הישראלי משמעותי וימשיך להיות משמעותי לכלכלת המדינה יותר מאשר הגז הטבעי".

הוא ציין כי "לפני עידן ההיי-טק עמד התל"ג של ישראל על 15 אלף דולר לנפש וכיום הוא עומד על 33 אלף. אם הנתח של ההיי-טק הישראלי בעולם יעלה מ-0.5% כיום ל-1% נצליח להגיע לתל"ג של 50 אלף דולר לנפש. כך הכלכלה הישראלית תהיה עשירה, תתפתח וישראל לא תהיה יותר מדינה ענייה".

"האטה משמעותית בחדשנות הטכנולוגית בישראל"
ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה ומנהלת בקבוצת לוצאטו, הזהירה ש-"יש האטה משמעותית ביצירת חדשנות טכנולוגית בישראל. הקניין הרוחני מקדים כל דבר שמתרחש בתעשייה הזו ויש צמיחה מאוד גדולה של המדינות האסייתיות לעומת ירידה שעדיין נמשכת במדינות מערב אירופה בעקבות המשבר הכלכלי ביבשת".

לדבריה, "אין ספק שיש אתגרים לתעשיית ההיי-טק להתמודד והם לא קלים. בשנים האחרונות יש בעייתיות בהשגת מקורות הון לסטארט-אפים בשלבים הראשונים, קרנות הון-סיכון כבר לא משקיעות בהן. לחברות בשלבים המאוד ראשונים אין בנוסף מענה מצד החממות הטכנולוגיות. מי שנכנסים לוואקום הזה אלה בעיקר האנג'לים".

לוצאטו ציינה כי "המטרה היא להעניק רשת ביטחון לגופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח להשקעה במיזמי היי-טק, לצורך הגדלת מקורות המימון לתעשייה. כמו כן, יש להגדיל את הטבות המס להעברת מיזמי היי-טק לפריפריה, כדי להביא לפיזור גיאוגרפי וחברתי ולהפסיק את המצב בו רוב התעשייה נמצא ברדיוס של 30 ק"מ. ההיי-טק הוא העוגן הכלכלי החשוב ביותר שיש למדינת ישראל. יש כאן אתגר לממשלה וניתן לעשות את זה".

"הכלכלה תפגר בלי האינטרנט של הדברים"
שמואל ברקן, מנכ"ל משותף בפריסקייל (Freescale) ישראל, התריע ש-"הכלכלה הישראלית תמשיך לפגר כל עוד המדינה לא תירתם למהפכת האינטרנט של הדברים. פניתי ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, בבקשה לקיים דיון מיוחד לקידום פרויקטים לאומיים שישלבו את המהפכה הזאת".

"האינטרנט של הדברים הוא הדבר המשמעותי ביותר כיום להמשך הצמיחה הכלכלית של המדינה, זו תופעה שתופסת תאוצה בעולם כולו", ציין ברקן. "אנחנו נעים כעת מתקופה שבה הרשת חיברה בין בני אדם לעידן שבו רוב החיבורים יהיו בין חפצים, מה שנותן דחיפה רצינית לייצור מוצרים ושירותים ש-"מדברים" זה עם זה. כבר כיום יש יותר מוצרים שמחוברים לאינטרנט מאשר אנשים".

הוא ציין כי "אם ישראל תשכיל לייצר מודלים שלוקחים בחשבון את כל האתגרים שנובעים מהתפתחות האינטרנט של הדברים, היא תוכל להיות חלוצה ומובילה בעולם. יש לישראל את כל הנדרש מבחינה טכנולוגית ויזמות עסקית מתקדמת. מה שנותר הוא לגייס את משאבי המדינה, באמצעות הממשלה".