הסמן הימני של ה-IT בישראל

באמצע הקיץ של 1969, בדיוק לפני 40 שנה, הקימו שלושה צעירים בני 26 – יורם רוזנפלד, מאיר בורנשטיין ויוסי ורדי – את בית התוכנה טכם. זה לא היה דבר טריוויאלי אז, בהתחשב בעובדה שיבמ (IBM) הייתה המלכה הבלתי מעורערת של עולם המחשבים. ורדי, אחד משלושת המייסדים, מגלה היום, כי אחת הסיבות לרעיון להקים בית תוכנה הייתה פסיקה של בית משפט אמריקני, לפיה יבמ לא תוכל עוד לכפות על לקוחות החומרה שלה לקנות גם תוכנה מתוצרתה. ברחבי העולם פרשו זאת כאפשרות להקים ולהפעיל בתי תוכנה עצמאיים.

רוזנפלד, בורנשטיין ו-ורדי הצליחו לרתום לרעיון ארבעה פרופסורים: יעקב זיו, אליעזר שלייפר, יעקב כצנלסון ודני שמשוני. שם החברה שנבחר היה טכנולוגיות מתקדמות (או בקיצור: טכ"ם). דני שמשוני מונה ליושב ראש החברה, בורנשטיין ו-ורדי ניהלו אותה. העובדים הראשונים של טכם היו בוגרי ממר"ם – יחידת המחשבים של צה"ל, ממנה צמחה אחר כך השדרה הניהולית של ענף המיחשוב הישראלי כולו.

ב-32 שנות פעילותה הפכה טכם לסמל. היא היתה לאחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל, שיצקה את היסודות לתעשיית ה-IT שצמחה מאז. לימים, שימשה כגרעין שעל בסיסו נבנתה חברת נס טכנולוגיות בשנת 1998. המהלך סימל את תחילתו של עידן חדש בענף ה-IT – עידן של חברות שירותי טכנולוגיה שהצמיח את מתחרותיה הגדולות של נס: מטריקס, מלם-תים, One1, טלדור ואחרות. כולם מכירים אותן, אך מעטים בענף יודעים או זוכרים מאיפה הכל התחיל.

"הערצנו את עוזיה גליל ודן טולקובסקי, שללא לאות שקדו על הקמת תעשיית ההיי-טק של ישראל", נזכר ד"ר יוסי ורדי, שנתבקש על ידי אנשים ומחשבים לומר כמה מילים לכבוד יום הולדת ה-40 לטכם ההיסטורית. "באותה עת היו מספר בתי תוכנה בודדים בישראל, והיינו בטוחים שאם לא נקים את המיזם שלנו – נחמיץ את הגל. יורם רוזנפלד ז"ל, מאיר בורשטיין ואני, הכרנו עוד מהתיכון (עירוני א' בתל אביב). יורם, כפי שיודע כל מי שהכיר אותו, היה איש מבריק, בעל אופקים נרחבים ותחומי עניין חובקי עולם. אינטלקטואל אמיתי, ומאיר לא כיהה אחריו".

המשרד הראשון בתל אביב
"המשרד הראשון של טכם הוקם במרתף צנוע, שניים וחצי חדרים בשדרות סאמט 8 בתל אביב", משחזר ורדי. "שכרנו אותו מגברת גורנשטיין תמורת 500 לירות בחודש. ההשקעה הראשונה הייתה 5,000 דולרים, שהתחלקו בין כולנו שווה בשווה. לא גייסנו הון נוסף".

אם מנסים לסקור את פעילותה של טכם, הרי שלא במקרה לא נמצא הבדלים גדולים בין מה שעשו אז לבין הפעולות שעושות החברות הגדולות כיום. טכם עסקה בייעוץ ארגוני, ניתוח מערכות מידע וכמובן בפיתוח תוכנה. עברו ועבדו בה ותיקים ובכירים מהענף, ודי אם נזכיר את דני קוניק – בוגר קורס התכנות הראשון של ממר"ם, או את עודד ריץ – ש-"גויס" לחברה על ידי ורדי אותו הכיר עוד מהצבא ובתקופה שריץ עבד באלביט. דני קוניק פרש בשלב מסוים מטכם, ועבר לנהל את קונתהל שהתחרתה בטכם במשך שנים, ואחר כך הייתה גם היא בגרעין שעל בסיסו הוקמה נס טכנולוגיות.

טכם ליוותה את השוק הארגוני בישראל, שהחל להיחשף לשימוש במערכות מידע וללמוד את היתרונות שלה, כדי להתקדם ולממש את מטרותיו. אחד הפרויקטים שמוזכרים במקומות שונים המתעדים את תולדות הענף, הוא פרויקט שנעשה עם חברת יוז האמריקנית עבור חיל האוויר הישראלי – פרויקט שהוביל לכך שחברת יוז השקיעה בטכם ולמעשה הייתה בעלת מניות. לימים קנתה תדיראן את חלקה של יוז וגם את חלקם של שלושת המייסדים, וכך טכם הפכה לחברה ציבורית.

"העובד הראשון של טכם היה יחזקאל זעירא – תלמיד מצטיין בטכניון שנחשב לגאון", משבח ורדי. "לימים הוא כיהן כמנכ"ל החברה, ונשא בתפקיד במשך מספר השנים הגדול ביותר. רוזנפלד ובורנשטיין בעיקר רצו לכתוב קודים של תוכנה, אבל משקיבלו על עצמם את תפקידי הניהול, הם התגלו כמנהלים מוכשרים וכריזמטיים מאוד. הם סלדו מכל גינוני השררה. הם פיתחו והגדילו את החברה כל אחד בתורו, והביאו אותה לשיאים".

מלבד החברה האמריקנית, נזכר ורדי שבין הלקוחות הראשונים נמנו בנק הדם, אגף התקציבים של משרד האוצר (באמצעות רמי גוזמן) ואגף המע"מ באוצר (שטכם בנתה עבורו את המערכת הראשונה). מאיר בורנשטיין ויורם רוזנפלד פיתחו תוכנה לחיזוי תוצאות הבחירות והיא אף שימשה למדגם מוצלח שנערך באחת ממערכות הבחירות שנערכו מיד לאחר הקמת טכם. "הרבה מעבודות החברה הורצו על מחשב ה-CDC באוניברסיטת תל אביב, שהיה מותקן בו זיכרון "גדול" מאוד לאותה התקופה – 64 קילו -בייט, ועל כן ישב במבנה שלם עם מערכות מיזוג אוויר, רצפה צפה וכו'.

הספה של ורדי
ורדי עצמו עבד בחברה זמן קצר ופרש ממנה לטובת קריירה ציבורית לא פחות מפוארת. למרות זאת, הוא אומר, יש דברים שהוא לא ישכח לעולם. "גרתי בחיפה ובמשך השבוע ישנתי על ספת ההמתנה במשרד שלנו, בתל אביב. כשחגגו 25 שנים לטכם, הופתעתי לראות שהביאו לחגיגה את הספה, שהמשיכה לשרת בכבוד את החברה. טכם היתה ללא ספק מבתי היוצר הראשונים והעיקריים של תעשיית התוכנה הישראלית. בוגריה הקימו חברות רבות וניתן למצוא אותם בתפקידים בכירים רבים בתעשיה כולה", אומר ורדי לסיום.

ב-1998, כאשר משפחת וולפסון מארה"ב החליטה להקים חברת IT בישראל, הדבר הטבעי ביותר היה מבחינתם להקים אותה על בסיסה של טכם, שסימלה יותר מכל את תעשיית התוכנה בארץ. האתגר הגדול שנס טכנולוגיות הציבה לעצמה אז היה בין היתר הצלחה במיזוג טכם, שעסקה בתחומים רבים והעסיקה אנשים רבים מתחומים מגוונים, שעברו חלקם לנס. השאלה האם התרבות הארגונית של טכם הוטמעה בנס או שנס עצמה החליטה ליישם וללמוד את כל מה שוותיקי טכם למדו לפניהם, היא שאלה שתישאר פתוחה עוד הרבה שנים.

ותיקי טכם משולים ללוחמי סיירת, לקבוצה של מייסדים וחלוצים, שעבורם היא תישאר גאוות היחידה שלהם. ב-25 בדצמבר יפגשו כל ותיקי טכם לדורותיהם לכנס מחזורים שמפיקה קבוצת אנשים ומחשבים. הרי בסופו של דבר אפשר לומר שהכול החל אז, ב-8 באוגוסט 1969.