מילכוד 22 של הביטקוין

השוואה מהירה בין יחסן של מדינות העולם אל הביטקוין, יוצרת תחושה של מבוכה בלבול וחוסר עקביות. יש שאינן מכירות במטבע הווירטואלי ועוצמות עיניים בנוגע לפעילות של אזרחיהן איתו, יש שמתייחסות אליו כאמצעי תשלום, אך אין להן מושג כיצד לעקוב אחרי הפעילויות שבו, והאם להטיל מס על פעילות סחר של ממש או על שירותי חלפנות.

"הנזק הצפוי למדינה שמגבילה את התפתחות השימוש במטבע הווירטואלי, הוא אובדן הסיכוי להתפתחות בזירה העסקית החדשה, כמו גם איבוד של צרכנים שיעדיפו לעשות עסקים בביטקוין", אמר עו‫"‬ד מתיו ברגרוין, יועץ לפיתוח חקיקה לתחום המטבע הווירטואלי הפעיל בקנדה ובזירה הבינלאומית‫. בורגרוין נתן כדוגמה את חברת השיווק באינטרנט, TigerDirect, המתמחה בתחום חומרה ותוכנה, שדיווחה על מכירות בביטקוין בהיקף העולה על מיליון דולר בתוך קצת יותר מחודש מאז החלה לקבל תשלומים בביטקוין‫.‬

לדעת עו"ד ברגרוין לכל עסק דרושים יכולת בנקאות מקוונת ומקום מוגדר להפקיד בו כספים‫.‬ למרות זאת, מנהלי הבנקים בקנדה (ובאיחוד האירופי, בארצות הברית ובישראל בין השאר – י"מ) נמצאים במצב דחוק בשלב זה:

‎א‫.‬ הבנקים עדיין מנסים לברר מה זה "מטבע" דיגיטלי או וירטואלי, וכיצד להתייחס ל‫"‬יצור המופשט המוזר‫", לטכנולוגיה בה הוא עושה שימוש, ולעובדה שהוא מתחרה בשירותי הבנקאות המסורתיים (תחרות אינה מושג המוזכר, במפורש, בשיחות עם בכירים במגזר השירותים הפיננסיים, הנגוע בסממני קרטל, לפי טענות הנשמעות לעיתים תכופות בחודשים האחרונים – י"מ). ‬

ב‫.‬ הבנקים מהססים לקלוט לקוחות העוסקים בביטקוין ודומיו, כל עוד הרשויות המוסמכות והרגולטורים בקנדה לא גיבשו עמדה ברורה, ולא פרסמו הנחיות מפורשות למוסדות הפיננסיים, כיצד לנהוג בעסקות בהן נעשה שימוש במטבעות וירטואליים, ובמיוחד ביטקוין, מצב דומה לזה שקיים בישראל‫.‬
‎

ג‫.‬ הבנקים מזהים כי לרשויות המוסמכות יש חשש גדול שהמטבע הווירטואלי ינוצל, ללא שליטתם, למטרות הלבנת הון ומימון טירור‫,‬ עקב האנונימיות של מקור העברת ‫‬נכס‬ ביטקוין‫.‬ מחוסר הגדרה של סימנים מחשידים או דגלים אדומים שיצביעו על שימשו לרעה כזה – קיים סיכון בלתי מוגדר שבנק או "חלפן" רשום יואשמו באי-ציות לחוקי הלבנת הון וידרשו לשלם קנסות כבדים, בגלל פרשנות מסויימת של הכללים התקפים.

‎כל המבקשים לסחור באמצעת ביטקוין או מטבע וירטואלי נמצאים ב‬מלכוד 22:‬ הם לכודים בין מערכת הנחיות והסדרה שמרנית המחייבת את המוסדות הפיננסיים לפי החוק הקיים, ובין העדר חקיקה מתקדמת המסדירה את הנושא‫.‬ לעומת זאת, אמון הציבור במטבע הווירטואלי מתרחב בצעדי ענק ברחבי העולם, מחוץ למעגל השירותים הפיננסיים המקובלים וללא הסדרה.

אז איך עושים את זה? ארצות הברית החליטה שניו-יורק תשמש לה סוג של מעבדת חקיקה והסדרה. המדינה כבר עשתה צעדים רציניים בתיאום עם הממשל הפדרלי והיחידה הפדרלית למודיעין פיננסי – כדי להסדיר את העיסוק במטבע וירטואלי. לעומתה מסתפקות קפריסין, וייטנאם וישראל באזהרות של הרשויות המוסמכות מפני סיכוני העיסוק בביטקוין ודומיו והבהירו – שכל אלה אינם "מטבע" כהגדרתו בחוק.

מכאן אין הרשויות "רואות", על פי החוק וההנחיות הנוהגות כיום, את רווחי ההון וההכנסות של מסחר בטובין ושירותים על עסקות בביטקוין או "מטבע וירטואלי" אחר: לא מע"מ, לא מס רווחי הון ולא מס הכנסה. בהצעת התקציב לשנת 2014 של ממשלת קנדה, למשל, חבוי בעמוד 134 מתוך 419 המשפט‫:‬ ‫"‬ממשלת קנדה ת‫קבע תקנות המסדירות נושא המטבעות הוירטואליים ובמיוחד בביטקוין". ‬האם במסגרת חוק ההסדרים הבא תזכה ישראל ביותר מהבטחה כוללנית כזו‫?‬ וכמה זמן זה ייקח‫?‬

יוזמה בינלאומית חדשה
‎יוזמה בינלאומית חדשה של הרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ומספר גופים מקבילים לה‫,‬ הביאה להקמת צוות משימה לבחינת ההיבטים של מודיעין פיננסי בעולם הקיברנטי של המטבע הווירטואלי,‬ הסדרת שירותי מטבע ושירותי סחר חליפיים לאלה שהמערכת השמרנית של הבנקים סיפקה עד כה‫.‬

עם זאת, כגופים מינהליים ומשטרתיים יחידות המודיעין הפיננסי המאוגדות בקבוצת אגמונט (קבוצה בינלאומית למודיעין פיננסי) ‫-‬ הן אינן מוסמכות לערוך ביקורות במוסדות פיננסיים וגופים הפעילים בתחום המטבע הווירטואלי וממצאיהן יהיו בחזקת המלצות בלתי מחייבות‫,‬ המוגבלות לתחומי אחריותן‫.‬ עד כה רק רשויות מוסמכות מעטות‫ בעולם‫,‬ הגדירו כללים להסדרת השימוש במטבע הווירטואלי‫.‬ האם ‬יוברחו הסוסים‫ (ביטקוין)‬ מן האורווה לפני שתסגר הדלת‫?‬